פרשת שבוע כלכלית: חופשת הלידה במקרא

אנו קוראים השבוע שתי פרשיות מחוברות: פרשת "תזריע" ופרשת "מצורע". פרשות אלו עוסקות בדיני טומאה וטהרה.

• לקריאת טורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
  

בויקרא,י"ב, א'-ד', נכתב: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר: אשה כי תזריע וילדה זכר...ושלושים יום ושלושת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע".

פרשת "תזריע" פותחת בדיני הטהרה של אישה שילדה בן או בת. זמן הטהרה אינו היבט דתי גרידא, אשר בסופו מביאה האישה קורבן. תקופה זו חשובה עבור האישה, זו מנוחה נפשית ופיזית. מעין חופשת לידה של התקופה העתיקה.

החשיבות של חופשת הלידה לא נתונה במחלוקת. המאמץ המתמשך תשעה חודשים, והטיפול בתינוק ובמטלות הבית הם מעמסה פיזית אדירה על האישה, שלא לדבר על המעמסה הנפשית הקשה לא פחות.

ברכתה וקשייה של חופשת הלידה כיום

במדינת ישראל הוארכה חופשת הלידה לפני מספר שנים ל-14 שבועות. לנשים אחרי הלידה קיימת אופציה להאריך את החופשה תוך שמירת כל זכויותיהן במקומות העבודה. בהשוואה למדינות אחרות בעולם, חופשת הלידה בישראל קצרה.

באנגליה חופשת הלידה עומדת על 39 שבועות ובדנמרק היא נמשכת על פני כ-50 שבועות. אין ספק, נשים רבות לאחר לידה היו שמחות ליהנות מחופשה כזו. אך נתון משמעותי שיש לקחת בחשבון הוא שהיציאה ממעגל העבודה לתקופה כה ארוכה מסכנת את ההשתלבות חזרה בשוק העבודה.

מחקרים מראים, כי ככל שחופשת הלידה ארוכה יותר כך ההשתתפות בכוח העבודה יורדת. עוד נמצא, שיש ירידה בתפקידי ניהול של נשים שיצאו לחופשת לידה ארוכה. תופעה זו משעתקת את אי השוויון הקבוע ברמות השכר הנמוכות של הנשים בהשוואה לאלו שלהגברים.

נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה

פרשת "מצורע" עוסקת רבות בנגע קשה, מוזר ומיוחד. הצרעת היא מחלת עור, שכיום ניתן לטפל בה אצל רופא מומחה. טיפולו לבטח יהיה מקצועי יותר מאשר טיפולו של כוהן, שאינו מומחה ברפואה.

"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר. אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. וראה הכהן את הנגע בעור הבשר...וראהו הכהן וטמא אתו" (י"ג, א'-ד')

אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו

מדוע בנגעי עור יש ללכת לכהן, הרי הוא אינו רופא? ויותר מכך, מדוע חוזר הכתוב פעמיים על המילה "וראה" "וראהו" ? מסביר בעל "המשך חכמה": החזרה היא עבור הכהנים. על הכהן להתבונן לא רק על העור של האדם אלא גם על האדם עצמו.

זו הסיבה שהמצורע נשלח אל הכהן, אין פה בעיית תחלואה בלבד אלא בעיה נפשית. הרפואה היא לרופאים בלבד, ואילו נושאים הקשורים לנפש האדם מועברים להחלטת הכהן. על הכהן לבדוק מי הוא האדם ומה מצבו הנפשי והחברתי ואולי אף הכלכלי. להחלטתו של הכהן יש השלכה מיידית וברורה על האדם, לכן על הכהן ללמוד את כל הנסיבות טרם יקבל החלטתו.

הרחקת המצורע מהמחנה בגלל חומרת חטאו

בתורה מוזכרים אירועים רבים בהם חטאו אנשים מישראל, אך באף אחד מחטאים אלו המוזכרים בתורה לא הוזכר שמו של החוטא. אף לא בחמורים שבהם, כדוגמא מקושש העצים בשבת, שהמדרש אומר שמדובר בצלופחד. אך התורה מזכירה בפירוש את מרים, אחות משה. בספר במדבר פרק י"ב: "ויפן אהרון אל מרים והנה מצורעת כשלג".

במסכת ערכין נאמר: "מהו המצורע - המוציא שם רע. מי שמדבר לשון הרע על חברו, ההולך רכיל ומזיק לחבריו בהבל פיו". החשיבות המרובה שנותנת התורה לעניין זה יכולה ללמד אותנו על הסכנה הגדולה של הוצאת שם רע ורכילות. המצורע לא רק ששמו מוזכר, הוא נשלח אל מחוץ למחנה. פעולה זו חושפת אותו למעשה לעיני כל העם.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ (ויקרא י"ד, א'-ג').

האבן עזרא אומר: הרי צריך להיות כתוב ונרפא הצרוע מהצרעת ולא כפי שכתוב. אלא הצרעת משמעותה לא רק נגע גופני אלא גם נגע נפשי. הקנאה, התחרות בין האחד לשני, מעבירה את האדם על דעתו וגורמת לו נזקים.

הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת אומר כי "שיחת רשעים שהוא הליצנות ולשון הרע", הם הגורמים לתופעת הצרעת. 

יפה שתיקה לחכמים

גם בעולם העסקים דברנים, שאינם שולטים על לשונם, אינם רצויים. השמירה על הלשון אינה באה רק למנוע רכילות היא חשובה גם כדי לשמור סודות ולהצליח בתכסיסי מלחמה.

יפה הפסוק מתהילים שאמר דוד המלך: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו" (תהילים ל"ד).

דוד מדבר על "שלביות". שמור על הפה, הפסק לעשות רע והתחל לעשות מעשים טובים! בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות זה הזמן המתאים ל"שלביות" זו.