חיסכו ואימצו: הבנקאים מסבירים כיצד חוסכים

במסגרת פרויקט "משפחה בצמיחה", הספיקו מונא ואיאד ברגותי מעכו לצמצם הוצאות, להיפטר מכרטיסי אשראי מיותרים ולנהל מעקב יומיומי אחר הוצאותיהם, כדי להגיע להתנהלות נבונה יותר. אבל על חשבונם מעיקה עדיין יתרת חובה של 45 אלף שקל, ועם מינוס בסדר גודל כזה, מי יכול לחשוב על חיסכון.

• עוד על הפרוייקט - בערוץ משפחה בצמיחה
  

ואולם, יניב רם, יועץ ההשקעות האזורי מטעם בנק הפועלים שהוצמד למשפחה, דווקא פרס בפניהם מגוון תוכניות חיסכון אפשריות, ואמר: "אנו מאמינים שיש לחסוך בכל מצב. חיסכון מקנה תחושת ביטחון, ויותר מכך, יש לו השפעה פסיכולוגית עמוקה, הגורמת לשינוי בהתנהלות".

רם סקר בפני הזוג שלל השקעות וחסכונות. לדבריו, יש תוכניות חיסכון למטרה מסוימת, כמו השכלה גבוהה, יש חיסכון בהוראת קבע, וגם חיסכון בהפקדה חד־פעמית, לתקופות של החל משנה־שנתיים ועד 15 ויותר. "פעם היו רק תוכניות לשנתיים, לחמש ולעשר שנים, אך היום יש תוכניות גם ל־18 שנה", אמר. "ובתוכניות ארוכות־הטווח, התשואה והריבית גדולות יותר".

הוא לא חסך מידע גם על אפיק ההשקעות בשוק ההון בחו"ל. "ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לנו גישה לעולם ענק של השקעות בחברות ענק, במניות ובאיגרות חוב. אנחנו, כיועצים, ממליצים לפזר סיכונים ולהשקיע גם בחו"ל, למרות הצמיחה המצוינת בארץ. ראוי לחלק תיק השקעות לשניים: חצי בארץ וחצי בחו"ל. בשנה האחרונה, ההשקעות בחו"ל הניבו תשואה גבוהה בהרבה מתיקי השקעות בארץ, שבדרך כלל ירדו, או במקרה הטוב דישדשו במקום".

"איפה למשל?", מתעניינים בני הזוג. רם: "אנו נותנים משקל יתר להשקעה בארה"ב ופחות באירופה, בגלל המשבר שם, אבל כיום אפשר להשקיע בכל מקום. סין, הודו, תאילנד, דרום אמריקה, מקסיקו ועוד. תפקידנו כיועצי השקעות לנהל את רמת הסיכון של הלקוח בתיק ההשקעות שלו, לעקוב אחרי ביצועי התיק, ולהגיב להתרחשויות בשוק ההון".

"אני יודע שיש לנו צורך דחוף להתחיל לחסוך, למרות הקושי הפסיכולוגי", אומר איאד, "שיהיה לנו בעתיד סכום כסף פנוי לכל מטרה. אבל אולי נתחיל לחסוך אחרי שתסתיים ההלוואה הגדולה?". גם מונא חוששת: "אני חושבת שזה עלול ליצור מעגל סגור, שבו נמשוך את החסכונות כדי להחזיר חובות לבנק. איך אפשר לחסוך כשאנחנו במינוס? זה לא יחזיר אותנו אחורה?".

רם מרגיע: "ניתן להתחיל ב־150־200 שקל בחודש. לא לחסוך המון ואז ליצור מינוס גדול יותר. צריך להתחיל לאט־לאט". יפעת אפרים, מנהלת הסניף המלווה את הזוג, מוסיפה: "הוויתור לטובת החיסכון יניב רווח, שתוכלו לחיות יותר ברווחה".

ההצעה המתאימה ביותר שנמצאה עבור בני הזוג היא חיסכון חודשי לשנתיים עד חמש שנים, של 300־500 שקל בחודש, עם אפשרות להגדלה או הפחתה של הסכום, וכן אפשרות להקפאה, במידת הצורך, לתקופה של עד חצי שנה.

מונא מתעניינת אם יש השקעות אחרות חוץ מחיסכון. "ודאי", אומר רם. "קרנות נאמנות, איגרות חוב, אבל יש לכך יתרונות וחסרונות. כך הכסף נזיל בכל יום, ומפתה מאוד למשוך אותו. לכם כדאי תוכנית קשיחה, הרמטית, שלא תוכלו לגעת בה".

בני הזוג מחליטים לאמץ את המלצתו של רם, ולחסוך מדי חודש 500 שקל. "בנוסף, הפסקנו לחלוטין לאכול בחוץ", מספר איאד. "אנחנו מכינים כריכים לעבודה, אפילו אמא שלי התגייסה להכנת האוכל וחוסכים כך 700־900 שקל בחודש".

"תא משפחתי הוא ניהול חברה לכל דבר"

גם דיאנה צוריאנו וישראל קפלוביץ, זוג התקליטנים, נפגשו אצל טל פרידמן, מנהל סניף תל מונד, לדון בחסכונות והשקעות עתידיות. לפגישה הצטרף גם יועץ הבנק האזורי, יונאל דבש. "ייעוץ השקעות זה בדיוק כמו לתפור חליפה ללקוח. הכל חייב להתאים בול", אומר דבש, ושואל: "יש לכם חסכונות כלשהם?".

"בטח", קופץ ישראל בגאווה. "אני חוסך בבנק שלי בנהריה 100 שקל לפחות בחודש עבור הילדים (שיר ואל, 6 ו־3), וגם דיאנה מפרישה להם 200 שקל כל חודש מהחשבון שלה".

דבש: "אני ממליץ שתעשו בדיקה, כל אחד מול הבנק שלו, אם יש להם מסלול חיסכון לדירה/אוניברסיטה ובאילו תנאים, במקביל למסלול 'דן חסכן' שאני יכול להציע לכם בבנק הפועלים".

כשדיאנה וישראל מהנהנים, דבש ממשיך בחיוך: "כן, זה אותו מסלול חיסכון שההורים שלנו עשו לנו כשהיינו ילדים. התוכנית עשתה קאמבק לאחרונה, כדי לעודד משפחות לחסוך לעתיד ילדיהן.

"ניתן לראות שאתם בהחלט חושבים קדימה, אבל כדאי לרכז יחד את ההפקדות החודשיות לכל ילד, ולבחור מסלול חיסכון אחיד לשניהם באותם תנאים, בתוכנית סגורה לטווח ארוך, כדי שתוכלו לקבל ריבית טובה. גם אם מצבכם לא מזהיר, בתוכניות צמודות־מדד תמיד ניתן לעצור הפקדות, לעד חצי שנה. כשתתאוששו תפרישו שוב, ואף תגדילו את ההפרשה".

בני הזוג מאמצים את המלצתו לריכוז הכספים שהעבירו עד כה לתוכנית אחת אחידה לכל ילד, ודבש ממשיך לשאול: "האם יש לכם השקעות כלשהן בקרנות נאמנות, איגרות חוב או מניות?".

דיאנה וישראל לא בטוחים, אך נזכרים בקרנות של אגד על סך 11 אלף שקל. "אה, ויש לנו גם הפקדה חודשית בסך 200 שקל, בה הצטבר משהו כמו 5,000 שקל".

דבש מזכיר שבני הזוג, שבעצמם גרים בבית שכור, מקבלים שכירות משני נכסים, שמגיעה יחד לסכום חודשי של 6,800 שקל. "זה סכום מצוין שצריך לחשוב מה הכי כדאי לכם לעשות איתו בשביל תועלת מרבית. מצד שני, בחודשים האחרונים לא קיבלתם בכלל שכר דירה מהדירה בבת־ים, כי הדיירים 'מזייפים'. לכן, בעיניי, יש מספר אפשרויות ששווה לכם לשקול.

"ניתן למשל למכור את הנכס הזה, בשווי 1.3 מיליון שקל, וגם את הנכס בנהריה, ששוויו 400 אלף שקל, להוסיף לסכום הזה גם משכנתה, ואז לרכוש ולהשכיר נכס במקום יוקרתי יותר. החשש הוא רק שתבזבזו את הכספים ממכירות הנכסים, במקום להשקיעם לטווח ארוך.

"רעיון נוסף הוא לקנות בסכום המאוחד בית אחד עבורכם, עם יחידת דיור קטנה שגם תוכלו להשכיר. כל זאת, בתנאי שתבחרו בהלווואה שההחזר החודשי שלה נמוך מההחזרים שהולכים להלוואות שיש לכם כרגע, בסך 108 אלף שקל. לחסל את ההלוואות שיש לכם, וליטול משכנתה אחת, לפריסה ארוכה יותר, כדי שההחזרים החודשיים יקטנו", הוא אומר.

"ועוד דבר: את הכסף שאתם מחזיקים בחו"ל במטבע קנדי, הגיע הזמן למכור, ולהמיר לשקלים. מדובר בכ־27 אלף שקל. העבירו 10,000 שקל לעו"ש, ואת היתרה העבירו לטובת אחת ההלואות שיש לכם, כדי להקטין אותה כבר בשלב זה. גם לא יזיק למכור את הרכב הישן שלכם שגם כך לא משרת אתכם. חבל על האחזקה שלו, ולהשתמש גם בכסף הזה לקיזוז ההלוואה שיש לכם".

דבש מציין שתא משפחתי הוא ניהול חברה לכל דבר, ובודק, לסיום, אם לבני הזוג עניין להשקיע בשוק ההון. "יש לנו אפס הבנה בתחום", הם עונים, "וזה גם לא מעניין אותנו. ברור לנו שמסתובב שם הרבה כסף, אבל זה מסובך מדי, ריסקי מדי, וממש לא בשביל אופי החיים שלנו".

"אני לא טיפוס מהמר, אבל אשתי פייטרית"

גם שני עורכי הדין הצעירים, קארין מור, שנמצאת בחודש תשיעי להריונה, ובעלה גלעד חשן, התייצבו בסניף בנק הפועלים המלווה אותם בפרויקט, ברחוב פנקס בתל־אביב, לבחון את נושא ההשקעות והחסכונות שלהם. לצד מנהלת הסניף, יפעת פרוידנטל, הם נפגשו גם עם היועצת האזורית קארינה שלומוביץ.

את הפגישה פתחה שלומוביץ בתשאול של בני הזוג לגבי מצב החסכונות של כל אחד מהם. מהר מאוד ניתן היה להבין כי הבעל הוא הזהיר יותר מביניהם, ולכן גם לא מתלהב ממהלכי השקעה שעשתה אשתו באחרונה בקרנות נאמנות, שלדבריו רק הפסידו.

גלעד: "אני לא טיפוס מהמר ומעדיף ללכת על בטוח, אבל קארין היא פייטרית, הולכת על כל הקופה ולא מפחדת. לדעתי היא מסוגלת להתמכר להתעסקות בניירות ערך ובמניות, כי היא בטוחה שהיא תניב מזה ים של כספים".

קארין מתערבת בחיוך: "ברור. אני לא מפחדת לשחק עם כסף במטרה לעשות ממנו כסף גדול יותר. אמנם בשנה האחרונה קרן נאמנות שבה אני מושקעת רשמה הפסדים וזה מבאס, השקעתי בקרנות 200 אלף שקל, וחלק לא מבוטל מזה פשוט איבדתי. אבל זה לא מפחיד אותי להמשיך.

2011 לא עשתה טוב לאף אחד מבחינת קרנות נאמנות. פעם יוצא מזה טוב ופעם לא. זה נכון שזה עולם של הימורים, בזה גלעד צודק, ולכן הוא מאוד מפחד מהבלתי נודע, וממצב שבו אין לו שליטה בנתונים".

קארין מפנה את מבטה אל שלומוביץ: "אם תגידי לנו עכשיו שאם נסגור את כל הכסף שיש לנו יחד כחצי מליון שקל לשנה, ונרוויח עליו 4.5%, אני מיד עושה זאת".

שלומוביץ מחייכת: "איפה עושים היום ריבית של 4.5%? הלוואי והייתי יכולה להמליץ על כזו אופציה, אבל כרגע זה בגדר פנטזיה. מה שאני כן ממליצה בכיוון של 'ללכת על בטוח', זה לסגור את הכסף שלכם בתוכנית לטווח קצר, כדי שהוא יהיה נזיל כשתרצו לרכוש נכס.

אני מבינה שתרצו להשקיע בנכס טוב ולקבל שכר דירה הולם גם אם זה דורש לקיחת משכנתה. זו ללא ספק אופציה בטוחה יותר משוק ההון, שבו אי אפשר לנבא מה צפוי. אם כי יש דיבורים גם על ירידה בשוק הנדל"ן". פרוידנטל, מנהלת הבנק, מסכימה כי עדיף להם שלא לסגור את הכסף לטווח ארוך, כדי לא לפספס איזו הזדמנות נדל"נית.

שלומוביץ: "לפי הנתונים שבידינו, אתם מרוויחים יחד 15 אלף שקל לחודש, ויש לכם נכס שאתם משכירים ב־3,300 שקל. אתם מוציאים בחודש 10,000 שקל, קארין מפרישה 1,000 שקל בחודש לקרן פנסיה, ויש לה קרן השתלמות סגורה בסך 12,500 שקל. בחישוב מהיר, בגיל 64 תהיה לה קצבה של 6,800 שקל ברוטו בחודש.

"עם זאת, מבין שניכם קארין היא זו שמוכנה לקחת סיכון בהשקעה באג"ח ובקרנות נאמנות, בהנחה שבלי הסיכון גם אין סיכוי לעשות כסף של ממש. בהתאם לכך, יש מקום להציע לה להשקיע חלק מכספה בשוק ההון. אם תחליטו להשקיע את כל הכסף של שניכם לשנה, הייתי בוחרת למשל בתוכנית פיקדון 'חצי־חצי', עם ריבית קבועה במחצית השנה הראשונה, ומשתנה במחצית השנייה. או, לחלופין, להשקיע בקרן נאמנות לאורך זמן, כי התשואות טובות יותר".

כאן קופצת קארין ומצהירה שהיא רוצה ראשית ללמוד היטב את מושגי שוק ההון - ניירות ערך, איגרות חוב וכו' ורק אז להחליט ביחס לכספים של שניהם, ביחד ולחוד. "אמנם גלעד מתנגד נחרצות לכל סוג של 'הימור' בכסף, ומעדיף להשקיעו בנדל"ן, אבל נחשוב יחד בבית, ונחליט בהתאם. גם ברור לנו שאחרי הלידה יתווספו לנו עלויות חדשות, למשל 5,000 שקל בחודש רק למטפלת, ואנחנו גם רוצים לתכנן מראש את כל העתיד של התינוקת שלנו, כולל חסכונות ללימודים ולדירה.

"אני תמיד עבדתי וחסכתי, מגיל צעיר, וכשהיה מגיע הרגע לקנות את מה שרציתי, הייתי פתאום נסוגה, ומעדיפה להמשיך ולחסוך למשהו גדול יותר. בזכות החינוך שקיבלתי מהוריי, מגיל צעיר הייתי שאפתנית בכל הקשור לחיסכון, ואני גם מקווה שאשריש זאת בילדיי", אומרת קארין.

"גם למדנו הרבה מפרויקט 'משפחה בצמיחה'. למשל היו לנו שני רכבים ומכרנו אחד, כי לא הייתה באמת סיבה שנחזיק שניים כשאנחנו גרים בתל־אביב וגלעד עובד במרחק הליכה. כמו כן השתדלנו מאוד לצמצם בהוצאות בחודשים האחרונים, מתוך ידיעה שהן יגדלו כשתצטרף לחיינו התינוקת".