אהבה ממבט ראשון ו-4 מיתוסים על זוגיות

קוראים יקרים, מי שלא התחנך על סיפור הנסיכה שמחכה לנסיך על הסוס הלבן - שירים את היד. לא את גברת, תורידי את היד, תיירות מסקנדינביה זה לא נחשב. משחר ילדותינו אנו סופגים שלל מיתוסים ואמונות לגבי מציאת אהבה וזוגיות.

תפקידם של המיתוסים האלה, בדומה למיתוס האביר שבסופו של דבר יגיע ויסחף אותך על גבי סוסו אל עבר השקיעה, הוא אחד משניים: להבטיח לנטולי הזוגיות שגם זמנם עוד יגיע, ולשעתק את אידיאל האהבה הרומנטית כמודל שיש לשאוף אליו.

עוד בנושא:

מקרה חמור של אהבה ממבט ראשון

אהבה ממבט ראשון כעניין של הישרדות

עיוורת או ממבט ראשון: התאהבות בשלל צורות  

חשבתן למה האביר נשאר תמיד על הסוס הלבן?

במציאות, מי שתמתין במקומה עד שיגיע האביר לשאת אותה לעבר זוגיות מושלמת, עשויה לפתח פצעי לחץ מחוסר תזוזה, תוך כדי פספוס של בחורים נהדרים (אפילו אם אינם אבירים) וזוגיות טובה (על אף שאינה מושלמת).

גם כאשר היא תדהר על גבו של הסוס יחד עם נסיך חלומותיה, היא עשויה לגלות שהאביר שלה והחיים איתו רחוקים מלהיות מושלמים, כפי שהחיים עצמם אינם מושלמים, ושמכל החלומות וההבטחות הגדולות נשארה רק שפשפת. בדיוק בגלל זה החלטתי לרכז עבורכם מספר קלישאות שחוקות לגבי אהבה וזוגיות, שעשויות לחבל במציאתן יותר מאשר לסייע לה.

אם אין לך זוגיות אתה לבד

שאלה נפוצה שאנשים שואלים היא: "יש לך בן זוג או שאת לבד?", כאילו ההפך ממישהו שנמצא בזוגיות איננו מישהו שלא נמצא בזוגיות, אלא מישהו שנמצא לבד. בבסיס השאלה הזו עומדת ההנחה שהיעדר בן/בת זוג, משמעו בדידות איומה, משום שהיחידה הבסיסית ביותר היא היחידה הזוגית, ואם אין לך אותה - אזי אין לך דבר.

מעבר לכאב שהיא גורמת לאלו שאינם מצויים בזוגיות, ולהדגשת תחושת הבדידות שמאחורי החיים "לבד", ההנחה הזאת מונעת מאנשים לחוות את חייהם כמלאי סיפוק והגשמה, אפילו אם הם אלה שבחרו להיות רווקים בנקודת הזמן הזאת.

כתוצאה, אנשים רבים חיים בתחושה שהם מעבירים את הזמן עד שתגיע הזוגיות, במקום לחיות חיים עשירים, מלאי שמחה וחוויות. בסופו של דבר הקושי למצוא בן זוג גובר, מאחר ואנחנו כל הזמן נמצאים בתחושה של חוסר.

לחפש את האחד

כולנו מחפשים את "האחד" כאילו יש רק אדם אחד שנתפר למידותינו, ומתעלמים מכך שכבר חווינו מערכות יחסים קודמות, חלקן רעות אבל חלקן טובות, עם אנשים שאולי היו 'האחדים' שלנו. הקלישאה הזאת נועדה לעודד את חסרי הזוגיות שיש שם מישהו בשבילם, וכל שעליהם לעשות הוא להתאזר בסבלנות עד שימצאו עקבותיו, ולסבר את אוזני הפרודים הטריים בנחמה הדטרמיניסטית ש"אם נפרדתם - סימן שהוא לא היה האחד".

התפישה הזאת שיש אדם אחד, יחיד ומיוחד שמיועד עבורנו, מתעלמת מכך שאותו אדם יכול להתאים לנו בתקופה מסוימת אבל לא באחרת, ומכך שבתקופות שונות יתאימו לנו אנשים שונים. מערכת יחסים מצליחה כאשר מוצאים את מי שמתאים לנו בתקופה אחת של החיים, ולומדים לקבל זה את השינויים של זה בהמשך החיים. האחד האמיתי הוא מי שהינו מספיק גמיש בשביל להתפתח יחד איתך עם הזמן. מי שלא יתחזק את הזוגיות שלו, יגלה שהאחד הפך לאפס.

אהבה ממבט ראשון

בהמשך לתפישה הרומנטית, כאשר פגשת את "האחד" שיועד עבורך, שגורלו נגזר להיות איתך עוד לפני שהכרתם - מן הראוי שתתאהבו זה בזה מן הרגע הראשון. אז נכון שבני אדם מפרישים פרומונים שמשפיעים על המשיכה אחד לשני, אבל הדבר מזכיר יותר משיכה מרחרוח ראשון ופחות אהבה ממבט ראשון.

יש אנשים שזקוקים להידלקות המיידית על בן הזוג, ויש כאלה שמתאהבים רק ממבט עשירי. יש אנשים שממבט ראשון מתאהבים בדיעבד, ויש כאלה שמתאהבים כל יום מחדש. המיתוס הזה גורם לנו לשכתב את ההיסטוריה כאילו ידענו ש"זה-זה" מהדקה הראשונה, כדי לתת תוקף להחלטה, או לפספס קשרים אם פרפרי הבטן לא פורשים את כנפיהם על הדקה הראשונה. למעשה, כל צורה וקצב של התאהבות הם לגיטימיים, ולעיתים אנו גדלים לתוך האהבה.

למצוא את החצי השני

מטרידה אותי הדעה שזוגיות היא 'מציאת החצי השני' שלך, כי בשביל למצוא אהבה צריך להיות שלם מלכתחילה. עם כל הכבוד לאהבה, אני לא רואה אנשים כיצורים חצויים וחסרים, ואת האהבה ככוח שיגרום להם להפוך לישויות שלמות. למעשה, אדם חצוי יתקשה למצוא זוגיות עד שימצא כיצד למלא את החלל בעצמו. זוגיות בריאה תיווצר בין שני אנשים שלמים, ולא כמילוי חללים הדדי.

רק מרגע ששני שלמים מתחברים יחדיו, הם יכולים ליצור יחידה זוגית אחת מושלמת, ואז הם משלימים זה את זה ברמת התמיכה ההדדית. מי שמרגיש כאילו חסר בו חלק, ומחכה לאדם אחר שיבוא להשלים בו את חתיכת הפאזל החסרה, עתיד להתבדות, מכיוון שקשה לקיים מערכת יחסים לאורך זמן עם מי שתופש את עצמו כפגום. הוא עלול לגלות שמערכת היחסים לא משלימה בו את החלק החסר, שממשיך לבלוט בחסרונו ולאיים על שלמות הזוגיות כולה.

קלישאת החצי השני גם מתעלמת ממה שקורה במערכת היחסים מרגע שמצאנו זה את זה. שני השלמים צריכים להגיע להחלטות משותפות בתא המאוחד שנוצר, דבר שגורר חיכוכים וויתורים. בזוגיות טובה החיכוכים האלה ישייפו את הפינות הזוויתיות של חלקי הפאזל עד שהם יתעגלו ויתאימו טוב יותר אחד לשני. דווקא מתוך הצפת אי ההתאמה, אפשר להגיע להחלטות שמכבדות את השוני והייחוד של כל אחד מבני הזוג.

לכל סיר יש מכסה

האמירה הזאת לוקחת כמובן מאליו שכולנו סירים, ויש מישהו שמכסה אותנו ומתאים לנו ב-ד-י-ו-ק. הנה, לראיה, אפילו לפח זבל יש מכסה. ובכן, לא כולנו סירים, יש כאלה מבינינו שהם מחבת טפלון שזוגיות אינה דבקה בה, ולפעמים אנחנו לא מוצאים מכסה אלא סיר אחר, שלא נועד לכסותנו אלא להתבשל לידנו.

מטאפורת המכסה עושה עוול לזוגיות מכיוון שאף אחד לא צריך מישהו שיכסה אותו לחלוטין, אלא שישאיר לו מרווח לנשימה. לפעמים לסיר עגול מתאים דווקא מכסה מרובע, ולרוב אנחנו צריכים מכסים שונים לסיטואציות שונות. יש לנו גם את מכסה החברים ומכסה המשפחה - וכל אחד מסוגי המכסים מכסה אותנו בו זמנית עם מידה מסוימת של חפיפה.

כל המיתוסים האלה מוכרים לנו אשליה רומנטית כאילו יש אדם אחד שמתאים לנו בול, ומרגע שהוא יגיע נהפוך ליחידה אחת הרמונית. זו תפישה שמסירה מאיתנו את האחריות למציאה ולהצלחה של הזוגיות, ואינה לוקחת בחשבון את האתגרים העומדים בבסיסו של הקשר.

אינך חצוי או לבד אם אתה רווק, זה לא מספיק למצוא את האחד או את המכסה, ואהבה ממבט ראשון אינה הכרחית. מה שבאמת חשוב הוא ההבנה שבקשר נמצאים שני אנשים שלמים שהם עולם ומלואו, שצריכים למצוא את הדרכים להתגמש כדי להתאים ולהמשיך להתאים לאורך זמן האחד לשני.

לכל הכתבות והעדכונים של ערוץ יחסים - כנסו לעמוד המעריצים שלנו בפייסבוק