"סמים קלים". יש דבר כזה?

כל נושא, אדם או מגדר, זקוק ליום הבינלאומי השנתי שלו וגם המריחואנה ראויה ליום המיוחד רק לה. ואכן, כמה מאוהדי הקנאביס בעולם, מצאו לפני מספר שנים ש-20 באפריל פנוי להובלה וקבעו כי ביום הזה נוכל כולנו לחגוג ברוב פאר, הדר ועשן את "יום המריחואנה הבינלאומי". העולם הוא הרי כפר גלובלי וכך נמצאו גם מי שייבאו את היום המיוחד הזה למדינתנו הקטנטונת, כי למה להשאיר את החגיגות רק לגויים?

אם כבר יש יום מיוחד, הבה ננסה להפיק ממנו גם הון תקשורתי ופוליטי. בשעתו היו אלו אנשי "עלה ירוק" שמיהרו לאמץ לחיקם את אותו יום מיוחד, אך התפוגגו לאחר שלא זכו ליחס דומה מהבוחרים. היום יש מי שמנסים לחזור ולהשתמש באג'נדת הלגליזציה לצרכים פוליטיים. אבל גם יום בינלאומי זקוק לחידושים כדי להישאר בכותרות. הגימיק החדש הוא לא פחות מאירוע "עישון מחאה המוני בכיכר רבין".

עוד בערוץ הדעות של ynet:

דרך צלחה, ילד יפה שלי / זאב רטנר, זכרונות של יתום מהשואה 

היחיד והיחד. דילמת היודנרט בגטו בליטא / לאה פרייס

המומים מהעובדה שמשטרת ישראל לא מיהרה לאפשר הפרת חוק המונית בכיכר העיר, מיהרו הפעילים המסורים לעתור לבג"ץ. חופש הביטוי מעולם לא זכה לשימוש נלוז יותר, מאשר הדרישה לבצע הפרת חוק המונית בשמו. זכויות האדם לא זכו להיות מנוצלות לרעה, כפי שנוצלו על-ידי אותם פעילים שבניסיון להציג את עצמם כלוחמי זכויות, מנהלים מאבק למען הזכות לעשן סמים מסוכנים שלא במקרה הוצאו אל מחוץ לחוק ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות.

הגיע הזמן שנפסיק להיתמם ולהתעלם מהעובדות: אין דבר כזה "סמים קלים". יש סמים שגורמים יותר נזקים ויש שגורמים לפחות נזקים, אבל כולם מזיקים. החל מסמי הפיצוציות השונים, דרך המריחואנה והמשך בכל סוגי הסמים, למיניהם וסוגיהם. נכון, לא כל מי שצורך מריחואנה, גם מתמכר. אבל 9% מהמשתמשים בסם כן מתמכרים ומספר לא מבוטל של משתמשים סובל מנזקים נפשיים ומתופעות לוואי שלא פעם ניתן למצוא להן מענה רק במסגרות אישפוזיות.

יום המריחואנה הבינלאומי צריך להיות יום בו נעסוק גם בהשפעות הפחות מחוייכות של הסם: אובדן זיכרון, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה ביכולות לימודיות, התקפי פאניקה, הגברת הסיכון לסכיזופרניה וכמובן ירידה ניכרת ביכולת הנהיגה והשליטה ברכב שמובילה לסיכון רב לביצוע תאונות. אולי זה לא הכי "פוליטיקלי קורקט" למנות את הסכנות הללו, אבל זה הדבר הנכון לעשות. כי יום המריחואנה נולד כדי למכור לציבור מצג שיקרי, כאילו מדובר בחומר לא מזיק, ונכון יהיה לנצלו גם לצרכים ראויים ובריאים יותר.

הפעילים הציניים שמנסים למכור לציבור כי המדינה מתנכלת שלא בצדק למי שסוחר וצורך מריחואנה, לא מבינים שבניסיונם לקושש עוד כמה קולות, הם עלולים לגרום לנזק אדיר. נערה או נער שיקשיבו לזעקות הקוזאק הנגזל על "רדיפה", "פגיעה בחופש הביטוי" ועוד ועוד, עלולים לקבל את הרושם הלא-נכון כאילו באמת מדובר בחומר תמים ולא מזיק שנרדף שלא בצדק. מחיר הטעות הזו עלול להיות יקר מאוד, להם, למשפחותיהם ולחברה הישראלית.

הכותב הוא מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il