להציל את אירופה: שרי ה-G20 נפגשים בוושינגטון

שרי האוצר של מדינות ה-G20 (הכלכלות המתועשות ביותר בעולם) מכונסים בסוף השבוע הזה בבירת ארה"ב בניסיון למצוא תגובה הולמת להתפתחויות האחרונות במשבר החוב של מדינות אירופה. הנושא שעומד על הפרק הפעם הוא הסכנה המתממשת שגם ספרד תיקלע לחדלות פירעון, בדומה ליוון.

במהלך הדיונים, שנפתחו היום (ו'), דיבר מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), אנחל גורייה, כנגד התפקיד שממלאים המשקיעים בהעמקת משבר החוב. המשקיעים מהווים גורם משמעותי בהתפתחות המשבר, בכך שכאשר הם "מסמנים" מדינה כבעייתית מבחינת יכולתה להחזיר חובות, הם גורמים לעלייה בריבית על אגרות החוב שלה כך שהיא מתקשה עוד יותר לגייס הון ושוקעת עוד ועוד בחובות.

"אני לא רואה שום סיבה למה צריך לחלץ את ספרד", אמר גורייה לשרים בוושינגטון והוסיף בנוגע ליחס המשקיעים כלפי אגרות החוב של אותה מדינה כי "לספרד מגיע טוב מזה". לדברי גורייה, "ספרד מעולם לא הייתה במצב טוב יותר מבחינה תקציבית ואותו הדבר נכון גם לגבי איטליה, ואם זאת המשקיעים מסמנים את שתי המדינות הללו".

אחד המאפיינים המעניינים והייחודיים של המשבר הנוכחי הוא התפקיד שממלאות בו הכלכלות המתעוררות (ברזיל, רוסיה, סין והודו). מדינות אלה, שלפני דור נחשבו למדינות עולם שלישי או שהיו קומוניסטיות, הפכו לכוח המשמעותי ביותר בכלכלה העולמית וכעת הן נדרשות לאשר את צעדי קרן המטבע הבינלאומית, להצלת מדינות אירופה, ששלטו פעם ללא עוררין בכלכלה העולמית.

שר האוצר של ברזיל, גווידו מנטגה, התייחס היום לסוגיית היקף חבילת החילוץ שתעמיד קרן המטבע לרשות אירופה ואמר, כי "אנו לא מוכנים עדיין לנקוב במספר מפני שהמדינות השקועות בחובות עדיין לא מילאו אחר הדרישות המקדימות שלנו מבחינת רפורמות בתקציבי ממשלותיהן. ישנן מדינות שאינן מגלות התלהבות ביחס לרפורמות שמציעה קרן המטבע, הן יותר נלהבות לבקש כסף מאשר לקדם רפורמות".

חלק מהחברות בקרן המטבע אף חוששות מההשפעה הגדולה שיש עדיין למדינות אירופה על הקרן, וטוענות כי יש להעריך מחדש את מידת ההשפעה הרצויה שלהן בהתחשב בעובדה שלראשונה, זו אירופה שזקוקה לחילוץ ולא מדינות העולם השלישי. 

שר האוצר של קנדה, ג'ים פלהרטי, אמר היום כי מדינתו מחזיקה בדעה שכל צעד בנוגע לאירופה צריך להיות מאושר בשני קולות - אחד של מדינות אירופה ואחד של מדינות מחוץ ליבשת. זאת, בשל המספר הגדול של מושבים אירופאים בהנהלת הקרן. "בהתחשב בעובדה שמדינות אירופה מבקשות ממדינות שאינן מאירופה להוסיף משאבים לקרן כדי לטפל בחובות של מדינות אירופה, אני חושב שצריך שני קולות...כלומר אישור בנפרד של חברות הקרן מאירופה ואישור בנפרד של חברות הקרן שאינן מאירופה".

פלהרטי התייחס גם לשאלה, האם הצעדים שננקטו עד כה על ידי הבנק האירופי המרכזי היו מספיקים ואמר כי אם תבוא קריסה טוטלית באירופה היא תבוא מהר וללא התרעה ולכן "התגובה צריכה להיות דרמטית ומטילת מורא. למען האמת, אנחנו לא רואים תגובה כזאת כרגע מצד המוסדות האירופאים, אם כי ישנה התקדמות מסוימת".

יורג אסמוסן, נציג ההנהלה הבכירה של הבנק האירופי המרכזי, הגיב לדברים באומרו ש"אנו סוברים שביצענו את המלאכה שהוטלה עלינו עד כה בכך שנקטנו במספר צעדים שגרתיים ופחות שגרתיים. אנו מצפים כרגע למיתון קל בלבד בכלכלת אירופה בשנה הקרובה". לדבריו, הבנק מיצה את הצעדים שהוא יכול לנקוט בהם וכעת הממשלות באירופה צריכות ליזום צעדים כדי לעודד את הצמיחה.