ה-G20 יעניקו 430 מיליארד דולר לחילוץ אירופה

שרי אוצר של הכלכלות המובילות בעולם, המכונסים בסוף השבוע הזה בוושינגטון, התחייבו להוסיף 430 מיליארד דולר לקרן המטבע הבינלאומית, לצורך מתן הלוואות חילוץ למדינות אירופה. בכך, הכפילו שרי האוצר של ה-G20 את אמצעי הקרן המיועדים להתמודדות עם המשבר באירופה.

היקף הסכום שכל מדינה תזרים לקרן לא פורסם, וההחלטה הסופית תתקבל ביוני בלוס קאבוס שבמקסיקו, שם ייוועדו מנהיגי המדינות.

המטרה של הרחבת אמצעי הקרן, היא לוודא שהיא תוכל להגיב בהחלטיות למקרה שבו בעיות החוב שבהן שקועות שלוש מדינות בגוש האירו יתפשטו ויעמידו בסכנה את ההתאוששות השברירית של כלכלת העולם מהמשבר הפיננסי, שפרץ ב-2008 בארה"ב.

"מדובר בצעד חשוב והכרחי, המבטא החלטה משותפת", אמרה היום יו"ר קרן המטבע, כריסטין לגארד. "יחד עם ההרחבה שעליה הוחלט היום, משאבי הקרן לחילוץ אירופה עומדים על היקף של יותר מטריליון דולר, מספר שקצת סינוור אותי".

הנתון "טריליון דולר", שבו נקבה לאגארד, מתייחס ל-430 מיליארד דולר שאושרו היום, לכסף שכבר הולווה למדינות אירופה ולסכום קודם שאושר על ידי שרי האוצר של ה-G20 בפגישתם האחרונה. סכום זה נועד להבטיח שקרן המטבע תוכל להעניק הלוואות לכל מדינה או אזור בעולם, אך אין ספק כי המשבר באירופה הוא הכוח המניע מאחורי הרחבת אמצעי הקרן.

לדידם של משקיעים ומדינאים שנכחו בוועידה, ההלוואות הללו רק קונות למדינות אירופה זמן, בזמן שהן מנסות לחולל שינוי מהותי בכלכלתן. שינוי הכרוך בקיצוצים כואבים בתקציבי הממשלות.

יוון, אירלנד ופורטוגל כבר קיבלו סיוע מהקרן. המשקיעים מוטרדים עתה מכך שגם איטליה וספרד, הכלכלות השלישית והרביעית בגודלן באירופה בהתאמה, לא יצליחו להפחית את יחס החוב-תוצר שלהן מספיק מהר כדי להרגיע את השווקים ויתייצבו בפני גורל דומה.

באופן מסורתי, קרן המטבע מסייעת לכלכלות של מדינות צעירות ועניות, אך משבר החובות באירופה הפך את המדינות המתועשות והוותיקות למוקד הסיוע החדש. בעקבותיו, הכלכלות המתעוררות באמריקה הלטינית ובדרום מזרח אסיה החלו להתנות את הגדלת היקף הסיוע לאירופה בהגדלת יכולתן לשפיע על צעדי הקרן.

עולם מתהפך: אירופה תאבד כוח לטובת סין וברזיל

לא כל המדינות בחברות ב-G20 הסכימו לתרום את חלקן להגדלת חבילת החילוץ של קרן המטבע. נציגי ארה"ב ציינו כי מדינתם כבר עשתה מספיק בכך שסיפקה נזילות בדולרים לבנקים אירופאים.

שר האוצר של קנדה, ג'ים פלאהרטי, אמר כי בשלב זה מדינתו לא תסייע שכן לדידם מדינות אירופה לא עשו מספיק למען עצמן, אך קנדה אינה סוגרת את הדלת על האפשרות שהיא תצטרף מאוחר יותר למאמץ הכולל. "יתכן שהנסיבות ישתנו", אמר פלאהרטי.

בהצהרה רשמית, הודיעה סין כי היא "לא תיעדר מהמאמץ הבינלאומי", אך נציגיה סרבו לנקוב בסכום שתזרים לקרן המטבע.

הכלכלות המתעוררות (ברזיל, רוסיה, סין הודו ודרום אפריקה) הצטרפו תחת הבטחה שבעתיד הקרוב הסיוע שהעניקו לאירופה יתורגם להגדלת מספר המושבים של מדינותיהן בהנהלת הקרן וצמצום מספר המושבים של מדינות אירופה. בפועל, מדובר במהלך היסטורי שבו העוצמה הכלכלית עוברת ממדינות אירופה, ששלטו בכלכלה העולמית למשך מאות שנים, אל מדינות שנחשבו כל אותה תקופה ל"נחשלות".

"התננו את תמיכתנו בכך שהרפורמה בהרכב ההצבעה בקרן המטבע תושלם, כך שלכלכלות מתעוררות תהיה נציגות גדולה יותר - התנאי שלנו התקבל", אמר שר האוצר של ברזיל, גווידו מנטגה לאחר הפגישה.

הכלכלות המתעוררות מתוסכלות מכך שארה"ב מתנגדת לרפורמה בהצבעה בקרן המטבע, שעליה סוכם כבר עקרונית ב-2010. על פי הרפורמה, סין תהפוך למדינה השלישית בחוזקה בקרן, כאשר אירופה תוותר על שני מושבים בהנהלת הקרן לטובתה.

שרת האוצר של דנמרק, מרגרט וסטגה, אמרה שהאיחוד מוכן ללכת לפי ההסכם ולוותר על המושבים בהמשך השנה הזו. בהודעה רשמית של מדינות ה-G20 הוצהר כי תתבצע חלוקה מחודשת של המושבים בהנהלת קרן המטבע עד אוקטובר, שתשקף את השינוי המהותי שחל בכלכלה העולמית.

סכנה מוחשית לכלכלה העולמית

הדאגות סביב משבר החובות באירופה הן הנושא העיקרי בשיחות שנערכות בסוף השבוע בוושינגטון. ספרד זכתה לעיקר הביקורת בוועידה המשותפת לקרן המטבע והבנק העולמי.

קרן המטבע הזהירה כי המשבר מהווה סכנה מוחשית ביותר להתרחבות הכלכלה העולמית, למרות שמדינות ה-G20 פרסמו הצהרה משותפת, לפיה הסכנה למשבר עולמי נוסף פחתה.

כלכלני הקרן העריכו, כי הם יזדקקו לעוד 600 מיליארד דולר אך יו"ר הקרן, לאגארד, צמצמה את הסכום לכ-400 מיליארד.  לאגארד ציינה כי הצעדים שנקטו המדינות עצמן הפחיתו מעוצמת המשבר. בשווקים הבינלאומיים, משיקיעם קיבלו בברכה את הצהרות הקרן והאירו נהנה מהשבוע הטוב ביותר שהיה לו מאז פברואר.

עם זאת, הריבית על אגרות החוב של ספרד ואיטליה עלתה ביום ו', סימן לכך שהמשבר יתפשט גם אליהן. התשואה על אגרות החוב של ספרד המיועדות לפירעון תוך 10 שנים המריאה במהלך היום לרמת שיא של 6%.

בכיר בתאגיד הפיננסי קרדיט אגריקול, דייוויד קיבל, אמר כי הרחבת אמצעי החילוץ שבידי הקרן היא רק צעד ראשון לפתרון המשבר באירופה. "430 מיליארד דולר זה סכום די נאה, אני מנחש שהם יוציאו עוד כמה מיליארדים, אם כי, אין ספק שהשוק יחליט בסופו של דבר שזה לא מספיק".

גם בקרן עצמה הודו כי הסכום החדש רק קונה זמן למדינות אירופה, זמן לקדם את הרפורמות הנדרשות בניהול תקציבי הממשלות. המתחים סביב השאלה עד כמה ממשלות אירופה מחויבות לקיצוצים עמוקים וכואבים בתקציביהן והאם הפוליטיקאים באירופה הלכו מספיק עמוק לתוך כיסי הממשלות נותנים את הטון בשיחות שנערכות בוושינגטון.

לאגארד הגנה על ממשלות אירופה, וטענה כי חבילת הצעדים הפיסקליים, הפיננסיים ומוניטריים שלהן בחודשים האחרונים היא "מספקת". עם זאת, ראש ועדת ההיגוי של הקרן, שר האוצר של סינגפור טאהרמן שנמוגרטמן, היה זהיר יותר בהתבטאויותיו.

"התשובה לשאלה, האם אירופה עשתה מספיק כדי להגן על עצמה, טמונה ברפורמות. אם הרפורמות יאבדו את אמון המשקיעים או את המומנטום, אז חבילת החילוץ של אירופה לא תספיק. כך שהכל תלוי במדית המחויבות לרפורמות".