נשק יום הדין / דעה
אבי לוזון איבד לחלוטין את השליטה בפרטים שאמורים לגרום לכדורגל הישראלי להמשיך ולהיות אהובתנו. הפיתרון? אפס סובלנות כלפי כדורגלנים או בעלי תפקידים מכים, הרחקה לתקופות ארוכות, ואפילו כלא
אבי לוזון צריך לקחת את הזמן שלו ולשקול התפטרות. הוא לא חייב להחליט היום, אפשר לעשות חושבים, להיות סגור על הסיבות בגללן הכדורגל הישראלי הגיע בתקופתו לשפל תדמיתי חסר תקדים. אז נכון שהוא לא היכה שחקנים, אבל גם הוא יודע כי בעלי מפעל שערכו נמצא בקביעות על מסלול ההפסדים, בוודאי יקדם מהלך או לפחות יבדוק אפשרות לפיטורי המנהל.
עוד ב-ynet ספורט על הבלגן בסופ"ש:
- ההתאחדות: לקיים דיון נוסף בעונשה של מכבי פ"ת
- אבי לוזון דחה את המחזור בליגת העל והלאומית
- בעקבות האלימות: דיון בוועדת החינוך בכנסת
- פרדי דוד: מתבייש, בני בן ה-9 חזר הביתה מזועזע
- המעורבים בתקרית נשלחו למעצר בית
- לייבש את הביצה / אריה מליניאק
אבי לוזון הוא אדם יצירתי ובעל חזון בפרטים הגדולים, אבל איבד לחלוטין את השליטה בפרטים שאמורים לגרום לכדורגל הישראלי להמשיך ולהיות אהובתנו. אי אפשר להתעלם מדעת הקהל. זה לא איזה נודניק אחד בתקשורת שמנסה לעשות לעצמו רייטינג על חשבון לוזון והמשפחה, אלא קשת רחבה ודי אחידה של בעלי דעה. יותר מכך, הוא איבד את דעת הקהל. או בשפת הכדורגל: איבד את חדר ההלבשה.
אי אפשר לנתק את האירועים הקשים בווינטר, מקבלת ערעור מכבי פ"ת בבית הדין העליון, והמתקת עונשה למימדים מגוחכים, או מעליבים, תבחרו אתם את ההגדרה
אין הוכחות, אבל סביר כי כל מי שהתפרע והיכה אחרי המשחק בין בני-לוד להפועל ר"ג, קרא, ראה ושמע על החלטת הרכב שלושת הדיינים. אפשר להניח כי ההחלטה שאין דין ואין דיין, חילחלה לפחות לחלק מהמתפרעים. אף לא פעם אחת בתולדות הכדורגל הישראלי התרחשו התפרעויות ברצף וקצב שאיתו אנחנו מתקשים לחיות בשבועות האחרונים. הלוואי שהמשחקים היו מתנהלים בקצב ההתפרעויות, ואין בי שמחה לומר זאת.
מה צריך לעשות? קודם כל, להתחיל במדיניות של אפס סובלנות כלפי כדורגלנים או בעלי תפקידים מכים. בדיוק כמו מדיניות המשטרה במקרים קשים. להעיף את המתפרעים מהמגרשים לתקופות ארוכות, ובמקרים קיצוניים גם לכלוא אותם. רק שלא יבוא עכשיו סלימאן אזברגה מאמן בני-לוד, ויטען שהוענש (ככל הנראה יוענש) בגלל היותו ערבי. אנחנו בעד דו קיום, אבל אל לערבים להתלות בעניין הזה. ואגב, גם אזברגה שהצליח מקצועית, הוא מינוי משפחתי. מזכיר לכם מישהו?
ההחלטה לדחות את מחזור סוף השבוע, בעצה אחת עם השרה לימור לבנת אולי פופוליסטית, אבל מתבקשת. חייבים ב"שבת שחורה" אחת שיזכרו אותה תקופה ארוכה. אפשר להבין את כאבו של אבי לוזון, שניסה לקדם מהלכים. לא נורא, אפשר לפצות אותו. למשל, להשאירו כשגריר ישראל באופ"א, שם הוא עושה לכל הדעות עבודה מצוינת. חוץ מזה, יש לו עוד משימה נכבדה: לשקם את מכבי פ"ת ולהחזירה לעמדתה כקבוצה מצליחה וסימפטית.
לפנייה לכתב/ת 
