טכנולוגיה ירוקה בעידן ההיי טק

בתיאום מושלם עם יום כדור הארץ המצוין היום (א'), התקיים בסוף השבוע לראשונה כנס TentTech לקיימות טכנולוגית וחדשנות בתחום האקולוגיה.

חאן בארותיים בנגב, חור מדברי מקסים, היה המיקום המושלם למפגש, אותו למעשה מדויק יותר לכנות בשם "אי כנס" (עברות למונח "unconference"), בזכות האווירה הנינוחה וסדר העניינים הבלתי מחייב.

עוד ב-ynet מדע:

• אתה הומופוב? אולי אתה הומו
  
• מדברת שוב אחרי 35 שנה
  
• איך זה עובד: מחשב
  

את המפגש, ששמו משלב בין הלואו-טק שבמגורים באוהלים לבין הטכנולוגיה, הגתה קבוצת יזמי היי טק ובראשם אילן גרייצר, שחלם על התכנסות שכזאת מזה שנים. יחד איתו שותפים לדרך גילי צגלה, אביתר טרון ואדם דונסקי. יחד הם החליטו לשלב בין קהילת ההיי טק, שכבר מכירה ומשופעת ב"אי כנסים" שכאלה (Geekcon, מחנט, כינרנט ועוד רבים), לבין קהילת העוסקים בקיימות ואקולוגיה מכל רחבי הספקטרום, מחוקרים ואנשי אקדמיה לאמנים וממציאנים. יחד ניסו להביא פתרונות, היפותטיים ומעשיים כאחד, לאתגרים הסביבתיים. כשציין אחד המשתתפים שמעולם לא היה אי כנס שבו השקיעו כל כך הרבה להצלת העולם, ענה יורם אבידן, יזם ותיק בעולם משחקי הוידאו, שבכנסי הגיימרים דווקא מתגייסים להציל עולם, אבל לאו דווקא זה שלנו.

(צילום: איילת יגיל)

בין שלל הפעילים הישראליים בלט מוחמד אג אלמאקי, סטודנט ממאלי שהגיע לישראל ללמוד עברית על מנת שיוכל לתרגם את התנ"ך לניב המקומי. אל הכנס הגיע כדי להציג את הבעיה בה נתקלים אנשי כפרו, ורבים אחרים בארצו: באר מים אחת לכל 5,000 תושבים, על בהמותיהם. אג אלמאקי ביקש למצוא את המומחים ואת התקציב לחפור בארות במקומות המתאימים ולמצוא טכנולוגיית שאיבה פשוטה יחסית. בעקבות דבריו, פנתה אליו המשתתפת אורנית אבידר מחברת WaterWays, סטארט אפ ששואף למצוא פתרונות בני קיימא לאזורים כפריים, כדי ליצור שיתוף פעולה ולתת את המענה הראשוני לאותה בעיה מסכנת חיים.

הפעילות במחנה כללה דיונים על בעיות, אתגרים ופתרונות, לצד סדנאות מעשיות בהן יצרו המשתתפים פתרונות טכנולוגיים בני השגה לבעיות. בין שלל הפרויקטים ניתן היה למצוא את הילל משעל מאוניברסיטת בן גוריון, ששילב מערכת מתקפלת של תאים פוטו וולטאיים עם מראה פרבולית כדי ליצור פתרון קומפקטי ליצירת אנרגיה שתעניק למקומות הזקוקים לכך תאורה וטעינה. חגי כהן הדגים איך ניתן לצבור אנרגיה על ידי לחץ אוויר, כדי לייתר שימוש במצברים וגנראטורים.

(צילום: איילת יגיל)

מוטי כהן, ביולוג ימי, הציג אבטיפוס למערכת אקוופוניקה, המשלבת גידול דגים וירקות במשותף. ליאור אשד הציג אפשרות לסינון מים בעזרת קרני אולטרה-סגול בעזרת מה שנדמה כצילון פשוט למכונית וחשוב מכל, את הבירות קיררו הפיסיקאים יונתן פרום וג'רמי רוטמן בעזרת טכנולוגיית evaporative cooling בתוך כד חרס.

(צילום: איילת יגיל)

גם אם לא באו כל מצוקות האנושות על פתרונן בשלושת ימי המפגש, בהחלט נוצרו קשרים עסקיים ורעיוניים שנראה שיתמשכו גם אחרי ששעת כדור הארץ תגיע ותחלוף.