שתף קטע נבחר

 
צילום: נועם מושקוביץ וגיל יוחנן

"מדריך השכול": ניסיון מר של 23 אלף משפחות

ספר מקיף, המתבסס על פעילות ארוכת שנים של עובדי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, מציג את "תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות". מדוע לא כדאי להסביר למשפחה על זכויותיה כבר בשבעה? כיצד לנהוג עם קרובים המסרבים לקבל עזרה? ומה ההבדל בין אבל נורמלי לאבל מורכב?

אנציקלופדיה של שכול. ניסיון כואב, המבוסס על מקרים פרטיים של כמעט 23 אלף משפחות, הוליד במשרד הביטחון מדריך ראשון להתמודדות עם השכול.

 

"תורת טיפול העובד הסוציאלי במשפחות השכולות" נולדה לאחר חמש שנות עבודה מאומצת ביחידה הארצית לשירותים סוציאליים באגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. מאות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים תרמו מניסיונם בדרך למדריך מקיף, המאגד ב-500 עמודים את דרכי הסיוע למשפחות.

 

הספר מתאר את הטכניקות, השיטות, המדריכים והמחקרים שנערכו עבור אנשי המקצוע האמורים לתת כתף לעשרות אלפי ההורים והאחים השכולים, היתומים והאלמנות. הוא יחולק לכל עובד סוציאלי ביחידה, וזכה להתעניינות גם מגופים מקבילים העוסקים בנושא, כמו משרד הרווחה, צה"ל והביטוח הלאומי.

 

איך לתת כתף למשפחות השכולות. בית העלמין קריית שאול (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
איך לתת כתף למשפחות השכולות. בית העלמין קריית שאול(צילום: מוטי קמחי)

 

"כתיבת הספר אילצה את אנשי השדה שלנו, שעובדים עם המשפחות, להעלות על הכתב את חוויותיהם וניסיונם, וזה היה להם מאוד קשה נפשית", סיפרה מנהלת היחידה הארצית לשירותים סוציאליים ועורכת הספר, לידיה דרורי-גוהר. לדבריה, "מדובר בדברים שאף אחד לא לימד אותנו באוניברסיטה או במכללה, שם הדגש הוא על הצד התאורטי".

 

"גילינו את האחים השכולים"

צוותים שכללו עובדים סוציאליים בכירים ריכזו את העבודה, שמו את הדגש על הפעילות עם המשפחות וזיהו נקודות הדורשות שיפור. "כך, למשל, גילינו אוכלוסייה שלמה שמקבלת פחות, לפי החוק, מהורים, האלמנות או היתומים: אוכלוסיית האחים השכולים. אליהם כמעט ולא התייחסו בעבר", ציינה דרורי-גוהר. "לא חשבנו שגם האחים נמצאים במצוקה, שהם איבדו חבר, שותף לחדר, שאין יותר שמחה בבית".

 

כיום, זכאים האחים השכולים לעזרה נפשית ללא תשלום כדי לטפל בצלקות ולעבד אותן. "יש לנו אחים שכולים שמסתייעים בנו לאחר שאיבדו את אחיהם לאחרונה, אך גם מבוגרים מאוד שבאים לקבל עזרה לראשונה מאז שאחיהם נפל במלחמת ששת הימים או יום הכיפורים", סיפרה העורכת.

 

מנהגי האבלות מפורטים בספר (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
מנהגי האבלות מפורטים בספר(צילום: מוטי קמחי)

 

מנהגי האבל במגזרים השונים באים לידי ביטוי בספר ומתארים, למשל, את האמונה הדרוזית בגלגול נשמות, המונעת מהמשפחות לפקוד את קברי יקיריהן מלבד באזכרה השנתית שנערכת ביום הזיכרון. הבדואים, לעומתם, שותים קפה מר בימי האבל הראשונים, מקימים מצבה רק לאחר 40 יום, ובדומה ליהדות דוחים אירועי שמחה בשנה הראשונה.

 

בלבול, התקת רגשות וחרדה

במהלך עריכת הספר, נשאלו בני המשפחות השכולות לגבי עמדותיהם בנושאים שונים. מרבית ההורים השכולים סברו שהסיוע המועדף בתקופה הקרובה לאובדן הוא שיחות טיפוליות קבועות עם איש המקצוע, ו-73% הוסיפו כי הטיפול צריך להינתן לאורך שנים. 48% מהיתומים הבהירו לעומתם כי הסיוע המועדף עליהם בשנים הראשונות הוא טיפול משפחתי. במקביל, ציינו 71% מהאחים השכולים כי בתקופה הראשונה, קבוצות תמיכה עשויות לפעול ביעילות הגבוהה ביותר מבחינתם.

 

השלבים השונים בקשר של העובד הסוציאלי עם משפחה השכולה מתוארים אף הם במדריך. במפגש הראשוני, בימי השבעה, יגיע העובד כנציג האגף, המשרד והמדינה, "אך יימנע ככל האפשר ממתן מידע הקשור להטבות ולזכויות בני המשפחה במשרד הביטחון, למעט במצבים שבהם יתבקש לכך באופן ישיר, זאת מתוך משנה זהירות לרגישות המצב הסוער שבו נמצאת המשפחה", נכתב.

 

הסיוע הסוציאלי למשפחה יימשך לאחר השבעה, וייתקל, על פי הספר, במצבים מורכבים. "לעתים יסרבו ההורים לכל סוג של טיפול נפשי, בטענה כי אינם זקוקים לכך, ולעתים מפאת בלבול, חרדה וצורך להתגונן מפני הצפה רגשית וכאב מציף. לפעמים אף ההורה השכול יתנגד לטיפול כתוצאה מהתקת רגשות". במצבים כאלו, מוסבר, יחזור העובד להציע את עזרתו גם אם הדבר יצריך "חיזור" ממושך.

 

מתי ייערך הביקור הראשון?

פרק מעשי מתאר 37 כללים לעובד הסוציאלי. הביקור הראשון בבית המשפחה, למשל, אמור להיערך "לאחר היום השלישי לשבעה, ובשעות הבוקר, בהן בדרך כלל מתאפשר מפגש אישי עם המשפחה. גם אם המשפחה לא מדברת, לעתים השתיקה נחוצה", נכתב.

 

הספר מתאר גם את דרכי הסיוע הנוספות להורים השכולים: תיווכים מול גורמים בקהילה, ייעוץ בנושא תעסוקה, הפנייה ללימודים והכשרה מקצועית, שילוב מתנדב להורה ועוד. את הנושא החומרי מרכזות עובדות הרווחה, וקצינת נפגעים אחראית לקשר עם צה"ל. היא מעדכנת על נסיבות האובדן, סידורי הלוויה, הגעה לחדרו בבסיס או למקום שבו נפל ועוד.

 

בפרק אחר ניתן לקרוא על מילון מושגי השכול, המבחין, לדוגמה, בין יגון להתאבלות, ובין "אבל נורמלי", שבו האח או האב מצליחים להמשיך בחייהם - לבין "אבל מורכב", המשפיע על 5%-20% מהאוכלוסייה ומציין מצב שבו הקרוב מתקשה להתאושש ואיכות חייו פוחתת.

 

"העזרה של העובדים הסוציאליים היא בכל אובדן ובכל מסגרת - צה"ל, שב"כ, משטרה, כיבוי אש, שב"ס, מוסד, ובין אם החלל מת בנסיבות מבצעיות, בתאונה, ממחלה או כתוצאה מהתאבדות", הסבירה דרורי-גוהר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"חוויות וניסיון עלו על הכתב"
צילום: shutterstock
עורכת הספר, לידיה דרורי-גוהר
צילום: באדיבות משרד הביטחון
מומלצים