שתף קטע נבחר

עדות הדוקר: "רק רציתי להפחיד את פיליפ גלר"

בית המשפט בב"ש התיר לפרסם לבקשת ynet את תמלילי חקירת הנער שדקר למוות ונידון ל-8 שנות מאסר. "הוא התקרב אליי ואני עם הסכין ביד וכולי בלחץ. שנייה אחרי הייתי מטושטש"

"בסך הכול רציתי להפחיד את פיליפ שיילך, לא התכוונתי להשתמש בסכין". חודש לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר שמונה שנות מאסר על הנער שהורשע בהריגת הנער פיליפ גלר ז"ל, הותרו לפרסום לבקשת ynet חומרים מחקירתו של הנער המורשע במשטרה.

 

את הבקשה לבית המשפט לאשר את תמלילי החקירה הגישו עורכי הדין ירון שלמי ותמיר גליק ממשרד ליבליך-מוזר. סנגורו של הנער, עו"ד תומר אורינוב מהסנגוריה הציבורית, ביקש למנוע את פרסום פרטי החקירה, על-מנת שהליך הערעור לא יושפע.

 

דקירת הנער פיליפ גלר - דיווחים קודמים ב-ynet:

תיעוד מחריד: כך נדקר והופקר הנער פיליפ גלר

אמו של פיליפ גלר ז"ל: "חוששת מעונש קל מדי"

האם התחננה: "לא לרחם על הנער שהרג את בני"

 

בחקירות במשטרה ובשחזור שבוצע בביתו לאחר האירוע, מנסה הנער שהורשע בהריגה לשכנע את החוקרים כי קיים חשש לחייו ושלאחר הדקירה הקטלנית אף דאג לגורלו של גלר. "אני רואה את פיליפ מחכה לי ככה עם בלטה ענקית", סיפר המורשע בשחזור. "אמרתי 'מה עושים?' כולי הייתי בלחץ, התחלתי ללכת ככה לעשן, לשתות... הוא צועק ואני אומר לו 'לך הביתה' והוא לא זז. אמרתי 'בוא ניקח הדבר הראשון שראיתי מול העיניים'... סכין, לקחתי ויצאתי ככה".

 

הנער שהורשע בהריגתו של גלר מתאר בשחזור שהוא מחזיק את הסכין "רגיל" וממשיך: "רציתי להפחיד את פיליפ, לא התכוונתי להשתמש בזה... אני צועק לו 'פיליפ לך מפה'... במקום להתרחק הוא בא אליי ואנשים ניסו להפריד... והוא לא הולך ומנסה להתקרב אליי ואני עם הסכין ביד ואני לא יודע ואני כולי בלחץ".

 

המורשע סיפר בשחזור כי גלר הגיע לביתו לאחר ריב ביניהם בפארק והסביר שהקורבן התחיל לדחוף אותו. "הסכין הייתה מאחורי הגב כזה, לא רציתי ש... שיקרה איזה משהו. לא התכוונתי, בסך הכול רציתי להפחיד אותו. הוא הולך כזה שתי צעדים ואז בום דופק לי ככה איזה מכה פה, עם סלע שפיצי כזה... שתי שניות, שנייה אחרי שזה קרה הייתי כולי מטושטש, הסכין הייתה אצלי ביד, ישר שלחתי ככה לכיוון... לא ידעתי מה לעשות, הייתי בלחץ, הושטתי את היד ואני לא שמתי לב איפה פגעתי בו בכלל".

 

"עשיתי להם 'תתקשרו לאמבולנס'" 

לאחר מכן הסביר הנער הדוקר כי נכנס הביתה ואמר לחבריו להתקשר לאמבולנס. "כל הפנים שלי ככה דם ואני עושה להם כמה פעמים 'תתקשרו לאמבולנס...' כולי דואג לפיליפ, איפה, מה איתו, איפה הוא וזה, אני בא, הולך, יוצא החוצה...."

 

הנער הדוקר אף הסביר בשחזור כי במקום להעניק עזרה לחברו הפצוע, הוציא את כולם מהבית ונעל את הדלת. את הכת של הסכין שהתנתקה לאחר שדקר את פיליפ, לקח יחד עמו וזרק לשיחים כשהיה בדרכו לבית אביו. "סיפרתי לו (לאבא. א.ק) את הסיפור אחד לאחד... עולים לאוטו ובאים לפה. דאגתי לו, בינתיים שאני מגיע לפה, המשטרה וכל העניינים היו כבר".

 

יום לאחר השחזור נחקר הדוקר שוב. החוקר שאל אותו: "האם אתה יודע שאתמול בשעות הצהריים נפטר פיליפ גלר בבית החולים?" ועל כך השיב הנער הדוקר: "כן, אמרו לי את זה כבר".

 

חוקר: "איך אתה מרגיש עכשיו?"

 

הדוקר: "אני מרגיש שעשיתי טעות שלא התקשרתי למשטרה".

 

גרסאותיו של הנער משתנות בין החקירות ובחלק מהן הוא אף מספר שהתחיל ללוות את פיליפ גלר אל מחוץ לביתו, לאחר שהרוחות נרגעו מעט. החוקרים ניסו להבין מדוע החליט להשתמש בסכין ולדקור כשלא נראה שנשקפה סכנה לחייו. כשהחוקרים מעמתים את הדוקר עם מצלמות האבטחה ועם עדויות נוספות, שלפיהן הוא הלך במיוחד כדי להביא סכין מהמטבח לאחר שקודם לכן איים על פיליפ בסכין קטנה, מבין הדוקר שהוא נתון בבעיה.

 

"זה לא הרתיע, אז לקחתי את הסכין" 

החקירות בהמשך הופכות לאינטנסיביות וקשות יותר. "ברחת אחרי זה והפקרת אותו זרוק שם, אפילו מים לא נתת לו. אפילו לא נשארת איתו עד לרגעים אחרונים, שיבוא אמבולנס", מטיח אחד החוקרים בנער הדוקר, רגע לפני שמוצג הסרטון המפליל.

 

הנער הדוקר מספר: "יצאתי החוצה עם הסכין הקטנה... נפלה הסכין, החזרתי אותה לאותו מקום... ראיתי שהוא (פיליפ. א.ק) עדיין שם (בבית. א.ק) וזה לא הרתיע אותו, אז לקחתי את הגדולה".

 

חוקר: "אז אם הסכין הקטנה לא הפחידה אותו, למה לא תזמין משטרה?"

 

הדוקר משיב: "זה הלקח שלי מהסיפור הזה".

 

באחת החקירות סיפר הנער הדוקר על פיליפ: "אני מכיר אותו הרבה זמן, כמה שנים, מהיסודי. אנחנו היינו ביחסים טובים, היינו יוצאים ביחד למסיבות ועוד הרבה מקומות. אני אוהב את פיליפ וסומך עליו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פיליפ גלר ז"ל
הנער הדוקר
צילום: בני בן סימון
פרקליט הנער ביקש למנוע את פרסום פרטי החקירה. עו"ד אורינוב
צילום: הרצל יוסף
מומלצים