רוצים לזרז את הגעת הגז? שתפו את הציבור

אמש התבשרנו כי הסכם אספקת הגז הטבעי בין מצרים וישראל בוטל באופן חד-צדדי. כך בין חגיגות יום כדור הארץ ושעת כדור הארץ שצוינו אתמול, לחגיגות יום העצמאות שיתקיימו ביום חמישי הקרוב, נדמה כי מדינת ישראל עומדת בפני מאבק חדש לעצמאות אנרגטית וסביבתית.

עוד בערוץ כלכלה ירוקה

• למכירה: גנרטורים שיכלו למנוע הפסקות חשמל
• חברת החשמל: חשש מהפסקות חשמל בקיץ
  

המחסור בגז המצרי, שגם כך לא זרם במהלך רוב ימות השנה האחרונה, יתבטא כנראה בעלייה נוספת במחירי החשמל ובהפסקות חשמל יזומות בקיץ הקרוב, ואלו ללא ספק יבעירו שוב את מדורת המאבק החברתי בישראל. אולם הפסקת אספקת הגז המצרי תחייב גם שימוש בדלקים מזהמים יותר כמו סולר ומזוט לייצור חשמל, דבר שיוביל לעלייה בזיהום האוויר ובתחלואה בקרב הציבור הרחב.

ומעל כל אלו מרחף הכישלון של ממשלת נתניהו, שבסמוך להקמתה התגלו תגליות הגז הראשונות לחופי ישראל - להשכיל ולפתח את משק הגז במהירות וביעילות על מנת למצות את הגז שבמאגרים עתה ולטובת הדורות הבאים.

כמו אנרגיית השמש והרוח, גם הגז - שיכול להניע את טורבינות הקיטור של חברת החשמל ולשמש לייצור של דלקים סינטטיים לכלי רכב או כדלק בפני עצמו, מתעכב בינתיים במסדרונות הבירוקרטיה, עובר בין ועדה לוועדה ובין מאבק ציבורי להתנגדות. איפה נעוץ הכישלון הגדול וכיצד ניתן לקדם את משק הגז בישראל? התשובה לשאלות אלו מורכבת משתי מילים: שיתוף ציבור.

מרכיב יסודי בדמוקרטיה

שיתוף ציבור הוא הליך בו אזרחים שאינם בעלי תפקיד ציבורי, שותפים בהליכי התכנון והיישום של תהליכים מקומיים ולאומיים. העקרונות המרכזיים של הליך זה, שהוא מרכיב יסודי בדמוקרטיה, הם שקיפות, העברת מידע וידע, ויצירת שותפות ואיזון בין המדינה לציבור הרחב ולהפך.

הליך שיתוף ציבור נעשה באמצעות שיתוף של ארגונים חוץ ממסדיים ומומחים מהאקדמיה ומהקהילה, בוועדות התכנון ובתהליכי היישום והפיתוח בשטח. המטרה: במטרה לשקלל את מירב האינטרסים הלאומיים והמקומיים גם יחד.

נדמה כי ממשלת ישראל מאמינה ששיתוף ציבור מסתכם בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות ועיקרו עיכוב של תהליכים ועלויות גבוהות. כך, במדינת ישראל של 2012, הביטוי המרכזי של שותפות ציבור הינו הליך של התנגדות לאחר הפקדת התוכניות או לאחר עליית הדחפורים לקרקע. אך מלבד היותו הליך שלאחר מעשה ולא במחשבה תחילה - התנגדות הוא בבסיסו הליך שלילי ולעומתי.

שעת ה-ש'

בימים אלו יושבת מספר ועדות ועוסקות בבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז והקמת התחנות לקליטת הגז לחופי ישראל. מיותר לציין כמעט שברובם של הדיונים המתקיימים כיום, לא מתקיימת שותפות ציבור אמיתית.

במסגרת הדיונים, ממשלת ישראל תבקש בוודאי לצמצם נזקים, לקדם במהירות את הקמת מתקני הקליטה לגז הטבעי ואת התחלת השימוש במאגרי הגז הישראלים. מנגד, הציבור הרחב ובראשו ארגוני הסביבה, יבקשו כנראה לקבוע מדיניות ברורה להקמת המתקנים, להציג חלופות שונות ולבחור בחלופה המתאימה ביותר.

חשוב לזכור כי לשיתוף ציבור יש גם פן של אחריות ציבורית ובסופו של יום, משמעו לרוב פשרה ומציאת דרך המלך בין מכלול האינטרסים שמניעים מדינה. גם אזרחי ישראל, שנאבקים פעם אחר פעם על החצר האחורית שלהם, צריכים לקחת אחריות ולבחון את הדברים בעין לאומית ורחבה יותר. כי בסופו של דבר כולם רוצים חשמל זול, אבל לא כולם מוכנים להתייעל או להקים תחנת כוח או מתקן קליטה לגז ליד הבית. 

אם כולם ישכילו להבין שצדק חברתי-סביבתי אינו רק הורדת מחירים אלא עיקרו שיתוף ציבור אמיתי שמוביל לדו-שיח וגם לפשרות, אפשר שניתן יהיה ליישם את רוח המחאה החברתית הלכה למעשה ולקדם תהליכים בצורה נכונה יותר. הליך אמיתי של שותפות ציבור יכול להיות הפתרון ולא המכשול לפיתוח של משק הגז בישראל לרווחת הדור הנוכחי והדורות הבאים.