החבר'ה מהחווה הסינית החזירו את דדי לחיים
חבריו לנשק של דדי עופר, סמל מחלקה בצנחנים במלחמת יום כיפור, הכינו רשימות שמירה וליוו אותו כל רגע בבית לוינשטיין אחרי שבץ מוחי. היינו איתם שם, ושמחנו לחזור למסיבת ההפתעה כששב הביתה. אבל הקרב לא תם
"כיף להיות בבית", מתרווחת נורית עופר, אשתו של דדי. "אם צריך לסכם את זה במשפט אז אפשר להגיד שהחבר'ה השיבו את דדי מהקרב בבית לוינשטיין הביתה, וזו לא קלישאה. החבר'ה פשוט החזירו את דדי לחיים. בכל התקופה הקשה שעברנו הם היו מדהימים, הגיעו ועזרו בכל מה שהיה צריך, בלעדיהם אני לא יודעת אם דדי היה מגיע ליום הזה".
"לראות את דדי חוזר הביתה זה בהחלט מראה מרגש", מספר גמליאל, שלחם תחת פיקודו של דדי במלחמה. "אני באופן אישי הבטחתי לדדי שאמשיך להציק לו עד הרגע שהוא יעמוד על הרגליים, ומהרגע שהחלטנו שאנחנו לוקחים על עצמנו את המשימה, החבר'ה פשוט התייצבו כמו חיילים, לא היה אחד שאמר לי אולי... נראה... אין כזה דבר, כולם התייצבו בלי יוצא מן הכלל".
במהלך מסיבת ההפתעה חנך דדי גם את היחידה החדשה בבית שהותאמה למצבו הרפואי. בבית גם הותקנו מזוזות חדשות. "בנו לו יחידה נגישה בבית עם מקלחת ושירותים שיוכל לעבור שם עם הכיסא גלגלים וההליכון", אומר גמליאל. "הוא היה הראשון שהתקין את המזוזה אצלו בחדר, ראו עליו שהוא מתרגש מאוד ושמח. מבחינתנו זה ניצחון, דדי אמנם עדיין צריך להמשיך בשיקום, וכמו בכל סיפור כזה תמיד יש עליות וירידות, אבל אני מאמין שדדי חזק, והוא יחזור לעצמו".
בני כהן, חברו של דדי ליחידה, מזכיר ש"אנחנו אחים לנשק, אחים בדם וזאת לא קלישאה - הדם שלנו התערבב במלחמה ההיא". לראות את דדי עוזב את בית החולים היה עבורו רגע מרגש מאוד. "כשהוא הגיע הביתה הוא מאוד הופתע לראות את כל החברים, ואנחנו השתדלנו לעשות לו שמח. רואים עליו שהוא רוצה להבריא, שהוא נלחם. דדי תמיד היה פייטר ואנחנו כל הזמן איתו, לא נעזוב אותו. זו חברות לכל החיים. אני האמנתי כל הזמן שדדי ייצא מזה ואנחנו היינו לצדו כל הזמן והעברנו לו אנרגיה חיובית".
"עכשיו כשהוא חזר הביתה, הוא צריך נגישות לחלקים נוספים בבית ולגינה", מדגיש גמליאל. "הגינה זה הבריאות שלו, המרכז של החיים שלו בבית, נורית הוציאה הרבה כסף כדי להתאים את הבית לצרכיו וגם החברים תרמו כמה שיכלו. אני מקווה שיהיו מי שירימו את הכפפה ויתרמו, כדי שנוכל להשלים את המלאכה ולהתאים את הבית במלואו למצבו של דדי, אני בטוח שזה ישפר את מצב רוחו ויעזור בהחלמה".
האשה נורית מספרת על "חלום שהתגשם" כשהיא רואה את דדי שוב בבית. "אני פגשתי את דדי ממש אחרי המלחמה ההיא, אז עוד לא ידעתי שהוא הלום קרב, ועברנו כל-כך הרבה ביחד. עד שדדי עבר את האירוע לא ידעתי לבקש עזרה,
אבל החברים האלו מהצבא היו כל-כך מדהימים וגם היום כשהוא כבר בבית הם ממשיכים להגיע ולעזור, זה מקל עליי מאוד". היא ביקשה להודות גם לעובדים המסורים של בית לוינשטיין.
בכתבה שצולמה לפני כחודשיים טושטשה דמותו של דדי עופר. מפאת מצבו הרפואי והעובדה שהיה מחובר לצינורות הזנה, ביקשה אז רעייתו נורית שלא נראה את פניו, מתוך רצון לשמור על כבודו של מי שהיה אז ברגעיו הקשים. עתה, מששב עופר הביתה ומצבו הרפואי השתפר משמעותית, הסכימו השניים כי תמונתו תפורסם.
לתרומות: בנק לאומי, סניף תל מונד 835, חשבון 2936624