רוצים לעבוד בהיי-טק? אל תתייעצו עם החבר'ה

לא מעט מחקרי שיווק מהשנים האחרונות ידעו לספר לכם, שכיום, כשאנשים רוצים לרכוש משהו, הם כמעט תמיד שואלים את החברים שלהם בפייסבוק. אחרי הכול, היש דרך טובה יותר למצוא מסעדה טובה, מלון זול בעיר בחו"ל, או לשמוע חוות דעת על רכב שאתם מתעתדים לקנות, מאשר לשאול את החברים שלכם?

• מה ההעדפות הספורטיביות של עובדי ההיי-טק?
• דרושים: רק בעלי ניסיון בהיי-טק
• המקצועות הרותחים בהיי-טק
  

למרות שסביר להניח שהחברים שלכם רוצים בטובתכם, הם עשויים לתת לכם מידע לא נכון, מוטעה, או לא אובייקטיבי שלא בידיעתם, בעיקר כשהם עדיין סטודנטים, משתי סיבות עיקריות:

משמעות הרציונליזציה היא שמרגע שסטודנט גמר אומר להירשם למוסד אקדמי, גם בהיאסף מספיק נתונים על כך שהמוסד הזה טוב פחות, הוא עדיין יטה להצדיק בעיני-רוחו את ההחלטה שלו, ויעניק לרמת הלימודים ציון גבוה יותר מכפי המגיע לה, ולו בשביל שלא לחוש שהוא טעה.

התהליך הזה לא בהכרח מודע, ועל כן, קשה לנטרל אותו כשמבקשים מהחברים שלכם לחוות דעה על המוסד בו הם לומדים. אחרי הכול, אם הוא מוסד גרוע, איך הם יסבירו למה הם בחרו ללמוד בו בכל זאת? ואם נדמה לכם שבזאת מסתיימת הבעייתיות שבהמלצת חברים, ישנה בעיה נוספת.

סטודנט שלומד הנדסת תוכנה במוסד כלשהו, יוכל להגיד לכם שהלימודים קשים (לו), אבל האם הם קשים בצורה מוחלטת, או שמא, הם קשים לו אישית? והאם זה שהם קשים לו אישית מעיד על רמתם הכללית? אולי הוא, חלילה, "לא העיפרון הכי מחודד בקלמר" ותו לא?

למעשה, היחידים שיכולים להעיד על טיבו של מוסד הם או סטודנטים שלמדו בכמה מוסדות, ויש להם מקור להשוואה, או אנשים שסיימו את התואר, אליהם נחזור בהמשך, ולכן, אם כבר להסתמך על חברים, השתדלו להסתמך על חברים שסיימו את התואר.

יש שם מנזה סוף!

סטודנטים, במהלך לימודיהם, גם נוטים לייחס חשיבות לאפקט ההנאה – אם יש במוסד כרי דשא נרחבים, מנזה עם מזון איכותי (בשביל סטודנט, כל מה שאינו חומוס בקופסא, נחשב לאוכל יוקרתי!), ואנשים צעירים שנראים טוב, ושזורמים למסיבות לאחר שעות הלימודים, הסטודנטים של המוסד עשויים לציין שזה "אחלה מקום ללמוד בו", כשה"אחלה" מתאר את חווית הלימודים, אבל עשוי לפספס מהותית את איכותם. שאלתם חבר וקיבלתם תשובה שזה "אחלה מוסד ללמוד בו"? בררו מדוע הוא אחלה.

מה לגבי הסילבוס?

מאחר שמוסדות להשכלה גבוהה מפרסמים את הסילבוס של כל תואר, היש פשוט יותר מאשר להסתכל על הסילבוס של המוסדות לגביהם אתם מתלבטים, ולהשוותם? המוסד שיצא וידו על העליונה, סביר להניח, יהיה המוסד שאליו כדאי להירשם, הלא כן?

איכות המרצים בוודאי אומרת משהו!

תיאורטית זה נכון. אם מוסד מתהדר ברשימת זוכי פרס נובל ואיג, סביר להניח שהרמה האקדמית במוסד זה היא גבוהה, אבל זה לא בהכרח נכון. גם טובי המרצים, לא יוכלו לשטוח את מלוא תבונתם בפני סטודנטים שרמתם נמוכה.

לא פעם, מרצים מעולים נאלצים לשנמך משמעותית את רמת החומר שהם מעבירים, בשל רמת הכיתה בפניה הם עומדים. סטודנטים מכנים את העיקרון הזה "פקטור", ורובנו חבים לו את צליחת התואר. אילולא הוא, לא היינו אוחזים בדיפלומה, בהינתן התבונה הממוצעת ביותר בה התברכנו.

אז אולי שוק העבודה?

המדד הקרוב ביותר להערכת איכות המוסד, הוא שוק העבודה, וזה נכון ביתר שאת לגבי שוק ההיי-טק. אם לאחר סיום התואר, חברות צלצלו לשאול אם תרצו לעבוד אצלן, הציעו לכם תפקידים מאתגרים, שכר גבוה ותנאים מעולים, סימן שהמוסד בו למדתם היה מוסד מוערך.

וכאן אנחנו חוזרים לחברים שלכם – בניגוד לחברים שעדיין נמצאים במהלכו של התואר, חברים שסיימו את התואר, ועמדו בפני הצפה ברוכה של הצעות עבודה מחד, או מדבר ציה קמל של בדידות תעסוקתית מאידך, יכולים לתת לכם אינדיקציה מעולה על איכות התואר, ועל הביקוש שתחוו בסיומו. משך הזמן שיקח להם למצוא עבודה וסוג העבודה שהם ימצאו בסוף, הם אינדיקציות מעולות לדירוג איכות המוסד בשוק העבודה בכלל ובשוק ההיי-טק בפרט.

אם אין לכם חברים שסיימו את התואר, בידקו בפורום שעוסק בהיי-טק. הפורומים הללו מלאים באנשי היי-טק שמכירים את השוק על בוריו. חלקם אף מראיינים מחפשי עבודה, והם יוכלו לספק לכם הצצה פנימית לדעה שהם רוחשים על כל מוסד ומוסד.

אל תסתמכו על דעתם בלבד (בכל זאת, הם למדו במוסד כלשהו, ובהסתמך על עקרון ה"רציונליזציה", יטו להעריכו יותר ממוסדות אחרים), אלא, בצעו את כל שלבי הבדיקה שהוזכרו בכתבה. זה אמור להספיק לכם, בשביל להגיע להחלטה לא רעה.