לגזום בלי להגזים: לספר עצים ולא להרוג אותם
גיזום לא נכון של עץ עלול להזיק לו ואף לגרום למותו. בתל אביב כבר יצא לדרך מאבק של קומץ אנשים שמוטרדים מה"גירדום" שמבצעת העירייה ברחובות העיר. הבחירה לא חייבת לנוע בין חיים בג'ונגל לצמחייה מדממת. כך גוזמים נכון
לא הרבה יודעים, אבל גיזום יתר של עץ עלול לפגוע בו קשות ואף להביא למותו. לאחרונה, הבעיה אף עלתה לסדר היום בתל אביב בעקבות ביקורת של תושבים רבים נגד העירייה שטוענים כי מדובר בהתעללות, לא פחות. איך בכל זאת מונעים מהעצים מלהשתולל פרא מבלי לגרום להם נזק?
לעצים בריאים יש משמעות רבה במרחב האורבני, בתוך כך בהורדת הטמפרטורות בעיר, ספיחת זיהום אוויר ואפילו העלאת ערך נדל"ן. למרות שהעצים מסבים הנאה למאות אלפי התושבים המתגוררים בעיר, כמו גם למבקרים הרבים שפוקדים אותה מדי יום - נגד הפגיעה בהם נלחמים כיום אנשים בודדים, לפחות אם לשפוט על פי הפגנה שנערכה השבוע בנושא ושהשתתפו בה 10 אנשים בלבד.
"בפועל העירייה עושה כמעט לכל העצים בעיר, סוג של תספורת או גיזום שנקראים בשפה המקצועית "גירדום" (topping)", מסבירה האגרונומית דידי שמש, תושבת העיר שהשתתפה במחאה. "המשמעות היא ניסור לא סלקטיבי של צמרות העצים, דבר שהוא רע להם". היא מוסיפה, כי התספורת הגסה הופכת את העצים לנכים ומקצרת את חייהם.
עצים במועקה
האדריכל גיא נרדי, חבר החברה להגנת הטבע ושותף להקמת "פורום נאמני העצים", מספר כי לעירייה יש שיקולים שונים בגיזום, בהם סברה שזה יציל את העץ וימנע מענפיו להישבר על ראש הולכי הרגל. עם זאת הוא מציין, כי בקרב אחדים מהציבור יש תחושה, שהגיזום מתבצע באופן קיצוני מידי, שעלול לגרום לפגיעה לא מידתית. "יש שמשווים את גיזום הענפים העליונים לגירדום, כלומר כריתת ראש העץ", הוא מספר.
שמש סבורה כי הגיזום, שנעשה למען בטיחות כביכול - הופך את העצים דווקא למסוכנים יותר. "העץ נכנס למצוקה, מה שמובל לצמיחה לא טובה שמתבטאת בפריצה מהירה של ענפים ארוכים על רקמה פצועה", היא אומרת. "ברוח הראשונה, דווקא אלו הם הענפים המסוכנים שעלולים ליפול", היא אומרת.
שמואל זילבר, שגוזם עצים למחייתו כבר 26 שנה ומשמש כמדריך מומחה מטעם משרד החקלאות, מסכים כי פעולות הגיזום יוצרות מפגע בטיחותי חמור בהרבה מהמפגע הבטיחותי שהגיזום נועד לפתור לכאורה. זילבר, ששימש בעבר כקבלן גיזום של עיריית תל אביב, מספר כי במסגרת פרקטיקת הגיזום שנוקטת בה העירייה, "גוזמים בין 50%-100% מנוף העץ".
התוצאה לדבריו היא שהעץ לא גדל כראוי. "עץ מייצר אנרגיה על ידי שימוש באור השמש. התהליך מתבצע בעלים ונקרא פוטוסינתזה. תהליך זה מקביל לכלל תהליכי הנשימה והאכילה אצלנו האנשים. הסרה של מעל ל-25% מעלי העץ מכניסה את העץ לעקה ומתח, עקב אי יכולת לספק לעצמו את האנרגיה שהוא זקוק לה".
על מנת לתקן את המצב, מפנה העץ את כל עתודות האנרגיה שלו לצימוח מואץ של ענפים ועלים חדשים, שיספקו לו את האנרגיה הדרושה לו לצורך קיומו. "כאן קורים לעץ דברים לא כל כך נחמדים", הוא אומר. "בזמן שהעץ מפנה את כל עתודות האנרגיה שלו לצימוח המואץ, הוא נותר חשוף לפגיעת מזיקי עצים, שיוצרים ריקבון באזורי הגיזום.
"בנוסף, הענפים החדשים שמלבלבים וצומחים מאזורי הגיזום מתחרים ביניהם על נקודות אחיזה, ולכן אחיזתם בבסיס חלשה ורופפת יותר מאחיזת הענף המקורי שהוסר. זה בשילוב הריקבון שמתפתח בבסיס האחיזה כתוצאה מתקיפת המזיקים, יוצרים נטייה חזקה להתנתקות ענפים בעתות רוח וסערה".
איך גוזמים נכון?
האלטרנטיבה לדברי שמש, היא גיזום מושכל ומתקדם על סמך ידע, ואי הסרת כל הצמרת של העץ. "ברוב המקרים לא צריך לעשות גיזום בכלל", היא אומרת. "לפעמים כן יש צורך, אבל אז על הגיזום להתבצע באופן מושכל, על בסיס צרכים וידע, כשהמטרה היא לשמור על העץ".
כדי לגזום עץ באופן שישמור עליו, היא סבורה שיש להתייחס ספציפית לכל עץ לגופו. גם אם קיים צורך נקדותי בגלל תנאי סביבה כמו ענפים שמפריעים לשכנים או שהעץ משיל פירות - שמש מציעה להסתפק בגיזום ענף כזה או אחר, מבלי לגזום את כל הצמרת. בנוסף, לא תמיד חייבים לגזום את העץ - יש גם פתרונות חלופיים, לקשור ענפים למשל.
בנוסף היא מציינת כי יש להשתמש בסניטציה - כלומר להוריד ענפים באופן סלקטיבי, עם עדיפות לענפים יבשים. "זה כמו ברפואה", היא מדגימה, "אם יש אדם חולה - לא מורידים לכל השכונה את היידים והרגליים".
מלבד זאת, שמש מציינת שקיימת תורה שלמה של ניהול סיכונים, בה בודקים מה מידת הסיכון שנגרמת לעצים באמצעות מכשירי מדידה מיוחדים. "זו תורה שלמה שלא מיישמים אותה כאן בכלל בארץ, אלא מעדיפים לגזום שורות שלמות", היא מסבירה.
שמוליק זילבר, גוזם ומדריך גיזום נותן כללים משלו:
- כלל ראשון - הכי טוב לקרוא לאיש מקצוע במקרה שעולה צורך בגיזום
- אם בכל זאת בוחרים לעשות את זה לבד, הנה כלל אצבע: אף פעם לא לגזום מ-25% מעלוות העץ (מהעלים).
- אם כבר חותכים, תמיד לחתוך סמוך לנקודת התפצלות של הענף, כי שם העץ יודע להגליד את הפצע
- מומלץ להסיר ענפים קטנים בשביל להוריד משקל, וקשירות פנימיות, אבל גם כאן, מומלץ מאוד שאיש מקצוע יעשה זאת
- אסור לעשות טופינג לעולם, מבחינת טובת העץ וגם מבחינת בטיחות - אל תשכחו שמקצוע הגיזום הוא מסוכן.
"גיזום פראי"
חבר מועצת העיר, עו"ד ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות), גם נכנס לנושא ואמנר כי יעלה אותו בישיבת המועצה. "עיריית תל אביב משחיתה עצים במרחב הציבורי, באמצעות גיזום פראי וכריתות מיותרות הפוגעות בטבע העירוני שלנו", אמר. "זה הזמן לקום נוכח מראות העצים הערומים והעלובים שהעירייה גוזרת עלינו ולהשמיע זעקה ברורה נגד הפגיעה באיכות חיינו ונגד עיר ללא צל".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ב-13 השנים האחרונות הפכה העיר לעיר ירוקה ופורחת, עקב שתילת עשרות אלפי עצים חדשים והכפלת השטחים בירוקים בעיר. העבודה מתבצעת בידי מומחים בתחום, בהתאם לנהלים המחייבים, מתוך מגמה להבטיח את בריאות העץ וצמיחתו העתידית, ובמקביל למנוע מפגעים וסיכון בטיחותי לעוברי הדרך. באשר לחבר המועצה לדיאנסקי - לא זכור לנו כי נטע עץ בעיר, אך אילו מילים היו צומחות, היה לנו כבר יער שלם".