במקום לשקוע בדאגות, תחשבו איך להשקיע

המצב הכלכלי ההולך ומתדרדר הוא אחד הסיבות העיקריות לדאגה במשפחה הישראלית. שעות על גבי שעות של תהייה איך נסגור את החודש, נעמוד בתשלום המשכנתא, מאיפה נשיג את הכסף כדי לחסוך לילדים ושאלות נוספות, מעסיקות את רובנו ומכניסות לחיינו כמות לא מבוטלת של דאגות.

• עוד על כלכלת משפחה בערוץ משפחה בצמיחה
  

אחת מאותם דואגים היא רונית, אם חד הורית נמרצת בת 40, שנמצאת על סף קריסה כלכלית. רונית עובדת כאשת מכירות באותו מקום עבודה 10 שנים, ומרוויחה שכר נטו של 6,000 שקל לחודש, כולל עמלות מכירה.

ההוצאות הגבוהות מדאיגות אותה והיא משקיעה כמעט את כל זמנה הפנוי באותן הדאגות. כשהיא הגיעה אליי לאימון, שאלתי אותה אילו דרכים היא בחרה כדי להתמודד עם המצב הכלכלי שלה. "אני חושבת על זה כל הזמן, מריצה בראש את האפשרויות, דואגת מה יהיה, מחשבת כמה כבר ירד בכרטיס אשראי ומנסה להיות בשליטה", אמרה רונית.

עושים או קופאים?

רוב האנשים שאחראים על התקציב בבית בוודאי מהנהנים כעת בראשם לאות הזדהות, אך מה שרונית אמרה לי בעצם הוא שהיא מפנה את האנרגיות והזמן שלה אל הדאגות "התוקעות" אותה , במקום להשתמש בדאגות כמנוף לשינוי הרצוי. החשיבה שלה על הנושא גורמת לה לחשוב שהיא עושה משהו בנדון, ומקדמת את העניינים, כאשר בפועל, היא נשארת בשלב החשיבה בלבד ומנציחה כבר 10 שנים את מצבה.

שני סוגים של דאגות

דאגה היא תגובה טבעית בסיסית ובלתי נמנעת. הדאגה המשתקת, מובילה אותנו לעסוק במה שאינו בשליטתנו ושאין לנו אפשרות להשפיע עליו. לדוגמא, המחשבה הטורדנית מהטלפון ממנהל הבנק.

הדאגה המקדמת, מכוונת אותנו לעשייה ומובילה אותנו לעסוק במה שאנו יכולים להשפיע עליו באופן ישיר או עקיף. לדוגמא, תכנון השיחה עם מנהל הבנק או נקיטת צעדים מונעים

למה אנחנו ממשיכים לדאוג?

כאמור דאגה היא מנגנון טבעי, אנו דואגים במצבים של חוסר וודאות כשאין לנו תחושה של שליטה על המציאות, מתוך הצורך הבסיסי ליצור סביבה בטוחה וידועה, לכן דאגותינו קשורות בעיקר לעתיד משום שהוא עלול לטמון בחובו הפתעות לא נעימות כמו פיטורין .

הדאגה הינה מנגנון טבעי שאם ננתב אותה למקום הנכון, תקדם אותנו ומאידך היא עלולה "לתקוע אותנו" ואף להחמיר את מצבנו.

ארי מוזיקאי ומוכשר בעל עסק עצמאי, מוטרד מהירידה בהכנסותיו, פוחד שלא יצליח להתפרנס, ככל שהדאגות עולות ההכנסה יורדת יותר, עד למצב שההכנסות פסקו לחלוטין.

הוא הגיע ליעוץ מובהל ומודאג, אחת הדברים שבא לבחון האם השוק השתנה עד כדי כך שיהיה עליו לחפש פרנסה אחרת.

בתהליך האימון הוא גילה כי דווקא הדאגות והפחדים, משתקים אותו והופכים אותו ליצירתי פחות וממצב שבו נהג לפעול במרץ ובהתלהבות למצב של קיפאון והמתנה,

איך שוברים את המעגל?

הסכנות הגלומות בדאגות הן האשליה שהדאגה כשלעצמה מהווה עשייה פרודוקטיבית ובזבוז של משאבי זמן ואנרגיה לשווא. כדי לשבור את המעגל עלינו להתחיל בלהבין האם הדאגות שלנו משאירות אותנו במקום. אם אנחנו מהרהרים רבות במה שיקרה בעתיד ובמה שקרה בעבר, סביר להניח שאנחנו נמצאים בתוך המעגל, וכדי לצאת ממנו עלינו למיין את הדאגות שלנו.

את הדאגות המקדמות, המכוונות אותנו לעשייה עלינו להמיר לדרכי פעולה. זוכרים את רונית, האם החד הורית? היא החליטה לשבור את מעגל הדאגה באמצעות הגדלת ההכנסה וניהול תקציב. היא החליטה לשפר את יכולות המכירה שלה באמצעות לימוד טכניקות מכירה חדשות והצליחה להגדיל משמעותית את רכיב העמלות במשכורת שלה.

במקביל, האימון הכלכלי שעברה נתן לה את הכלים ליצירת מסגרת התנהלות, שהפחיתו את החששות שלה מהאופן בו יסתיים החודש וספקו לה את הוודאות המבורכת. הפעולה המשולבת הובילה אותה לצאת מהמינוס במהירות והשיגה לה "ראש שקט" ונטול דאגות.

משנים גישה

אחת הדרכים לשבירת המעגל היא ליצור סט של מטרות שיתנו מענה לדאגות שלנו. כך למשל, אם אנו חוששים משיחת ההתרעה מהבנק, נחליף את הדאגה בקביעת מטרה קונקרטית לסיים את החודש מבלי להגדיל את המינוס. את המטרה נתרגם למעשים שיסייעו לנו להגיע אליה, דוגמת תכנון תקציב שבו נוציא לפחות שקל אחד פחות ממה שנכניס.

קביעת מטרות ברמה היומית, החודשית וארוכת הטווח תספק לנו את הודאות שתגרש את הדאגות ותאפשר לנו להשיג את התוצאות שיקטינו את הסיכוי לתרחישים השליליים מהם דאגנו.

אותם הכלים שמשמשים אותנו לסילוק דאגות, משמשים אותנו גם בתהליך ניהול כלכלת המשפחה ומספקים לנו את האנרגיה הדרושה ליישומו. גם הקבלה תומכת בצמצום של הדאגות בחיינו משום שלפיה הדאגה היא רצון לקבל לעצמנו. מכיוון שהשפע מגיע למי שמצליח לצמצם את הרצון שלו, גירוש הדאגות יאפשר לנו לקבל את השפע שמגיע לנו, ולחיות נכון וטוב.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים" המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים