מסביב לעולם: בעד ונגד אובמה ורומני
ישראל אינה היחידה שממתינה בדריכות לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב. על רקע הגרעין האיראני, המשבר הכלכלי באירופה והמצב באמריקה הלטינית, מומחים הסבירו ל-ynet איזו מדינה הייתה שמחה לראות את אובמה נשאר ומי מקווה לרומני
מהאיום האיראני ועד לכלכלת אירופה המקרטעת, מהתעמולה הפנימית בוונצואלה ועד הזהירות הפוליטית של האחים המוסלמים במצרים. העולם נושא עיניו לוושינגטון בציפייה לתוצאות הבחירות לנשיאות בנובמבר. מי מעדיף את המושל לשעבר הרפובליקני מיט רומני ומי היה רוצה לראות את הנשיא המכהן ברק אובמה נשאר לכהונה נוספת?
רוסיה מחפשת נוחיות
על פי צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה ובאוקראינה שעמד בראש ארגון "נתיב" במשך שבע שנים, מוסקבה מעדיפה את אובמה: "למרות שהרוסים לא ממש מעריכים את אובמה, הם היו מעדיפים לראות אותו ממשיך לקדנציה נוספת. אובמה נכון להגיע איתם לפשרות, בדומה ל"הסכם ריסט". כמו בדרך כלל עם המועמד הרפובליקני, רומני פחות נוח לאינטרסים הרוסיים".
לצד זאת, מגן מסביר שרוסיה עסוקה יותר בענייניה שלה. "יש לה כאבי ראש משלה", אמר והסביר כי הנשיא ולדימיר פוטין מתכנן ביקור בארה"ב עוד לפני הבחירות שם, "אחר כך מדברים שם על ביקור בישראל, אבל מה שמעניין אותם זה הם עצמם וזו גם מטרת הביקורים".
מגן מסביר כי הדעות חלוקות בקרב שאר מדינות ברית המועצות לשעבר. "יש כאלה שכבר חברות בנאט"ו ויש מדינות שרוצות להגיע לשם. אובמה האט את קצב התרחבות נאט"ו מזרחה ויש מדינות שלא רואות זאת בעין יפה. אוקראינה, גאורגיה והמדינות שעומדות מול רוסיה, יעדיפו את רומני שמסומן כבחירה הפחות נוחה לרוסים. המדינות שממשיכות לשתף פעולה עם רוסיה, כמו קזחסטן ובלרוס, ירצו לראות שוב את אובמה".
מערב אירופה מבועתת
אבי פרימור, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ומי שכיהן כשגריר ישראל בגרמניה, בבלגיה ובלוקסמבורג, סבור שבמערב אירופה רוצים לראות את אובמה נשאר בכיסאו. "גרמניה בראש ואירופה כולה פוחדים מאוד מהשמרנות של הרפובליקנים, הם רואים אותם כחותרים למדיניות של התבודדות, וכלא מתאימים לטיפול במשבר הכלכלי, בשל השיטות הכלכליות השמרניות שלהם".
"בגרמניה יש שלטון שמרני, כך גם בצרפת כרגע, אך אין ספק שכולם רוצים להמשיך עם אובמה", אמר פרימור והסביר כי שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לארה"ב, במיוחד במישור הכלכלי, התהדק תחת אובמה. "ארה"ב מרכזית מדי עבור המדינות האלה, שרוצות ארה"ב פעילה בזירה הבינלאומית, ארה"ב שמובילה ולא מתכנסת. מבחינתן, כל זה בסכנה עם רומני".
פרופ' משה צימרמן, מנהל מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית, סבור גם הוא כי אירופה מצדדת בנשיא המכהן. "הם בכלל לא מבינים את הטירוף השמרני האמריקני, הם עוקבים בתדהמה אחרי המצג הזה של תומכי השמרנות והקנאות הדתית שמתחרים בינם לבין עצמם מי קיצוני יותר. אם הם היו יכולים הם היו בוחרים את אובמה לכהונה שלישית".
גם צימרמן מצביע על הנושא הכלכלי כנדבך עיקרי בתמיכה באובמה, ומסביר כי אירופה בנויה ברובה על "כלכלת שוק חברתית". "ברור שמבין האמריקנים אובמה הרבה יותר קרוב אליהם בתפיסה הזו. בוויכוח על נושא הבריאות למשל, ברור לאזרח האירופי שהמדינה היא זו שתדאג לטיפול באנשים בזקנתם, הוא לא יכול להעלות על דעתו אפשרות אחרת".
צימרמן הסביר עוד כי ההיסטוריה לימדה את אירופה להישמר ממועמדים רפובליקנים. "ההתנסות הטראומטית ביותר הייתה גורג' בוש הבן, שבאירופה מאמינים שהוא לא מתאים גם לנהל מפעל. נכון שבוש האבא היה טוב מבנו, והסתדר עם ממשלה שמרנית בגרמניה וממשלה שמאלית בצרפת. אך אם הוא היה מתמודד מול הרפובליקנים הנוכחיים, הוא הרי היה מפסיד מובהק מפני שהוא שמאלי וליברלי מדי".
גרמניה, שאותה צימרמן מתאר כ"מנוע של אירופה", כבר מכינה את החלופות. הם מקווים שאובמה ינצח ויוצאים מנקודת הנחה כזו, אבל אם זה לא יקרה, גרמניה יודעת שארה"ב היא לא המעצמה היחידה בעולם, ובכוונתה לחזק את יחסיה הכלכליים עם סין. הגרמנים לא תומכים בסין בשל יחסה לזכויות האדם, אך מבחינה כלכלית היחסים בין המדינות מפותחים, ואם אובמה לא ייבחר, הם ינצלו את הקשרים לחיזוק היחסים הכלכלים עוד יותר".
סין בטוחה בעצמה
פרופ' יורי פינס, היסטוריון מומחה לסין, שספרו "הקיסרות הנצחית: תרבות פוליטית בסין המסורתית" יתפרסם השנה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, הסביר כי לרפובליקה העממית לא ממש אכפת מי יעמוד בראש ארה"ב. "הניסיון הסיני אומר שכל המנהיגים, מכל המפלגות, תוקפים את בייג'ינג בחריפות כשהם יושבים על ספסלי האופוזיציה, ואחרי שהם נבחרים הם הופכים ידידותיים ושקולים, לרוב השנה הראשונה קצת פחות טובה, ואז המנהיג האמריקני מתאפס".
לדברי פינס, הסינים רגילים לכך שהקונגרס מעלה הצעות אנטי סיניות, שברור שלא יעברו, ונועדו רק להוסיף נקודות ליוזמיהן בתוך המפלגות.
"בסופו של דבר, זה שסין הפכה לאחת משקי החבטות המרכזיים בפוליטיקה הפנים אמריקנית לא מוסיף אהדה לארה"ב. לסינים חשוב שתהייה הנהגה אחראית וסבירה, והם היו רוצים שוושינגטון תפעל משיקולים אישיים ומאינטרסים, ולא ממניעים אלקטורליים. אך שוב, הם לא מתרגשים יותר מדי ויודעים שכל נבחר, מתלהם ככל שיהיה, יתיישר מולם", מסכם פינס.
הודו נזהרת
פרופ' יעקב וורצברגר, מומחה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר כי הודו מקפידה לשמור על חזות ניטרלית: "הממשל נוקט עמדה מינורית. יש לו השגות לגבי אובמה בחלק מהנושאים, ובעיקר בנוגע ליחס של ארה"ב כלפי פקיסטן, אך מצד שני, באופן כללי ארה"ב מהווה נדבך מרכזי ביחסים הבינלאומיים של המדינה, לכן היא לא נוקטת עמדה. זה מהלך נבון מבחינתה".
מצרים עסוקה
"באופן מדהים, לאור היחסים המאוד קרובים בין המדינות, הנושא כמעט ולא קיים בשיח הציבורי המצרי, וההתעסקות בו מאוד שולית", אומר פרופ' יורם מיטל, העומד בראש מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה. מיטל מסביר כי מצרים ממוקדת כעת בבעיות הפנים שלה.
אלה שבכל זאת מתבטאים בנושא מתחלקים לדברי מיטל לשניים: "המועצה הצבאית, המקורבים אליה ומועמדים כמו עמרו מוסא מצדדים בהמשך ממשל אובמה. מנגד, התמיכה הזו מלווה בהסתייגות בעיקר מצד המחנה שמזוהה עם צעירי המהפכה, שזוכרים לממשל שבשלב הקריטי של המהפכה אובמה גמגם ולא התייצב לצד ההתקוממות נגד חוסני מובארק".
דווקא בקרב תנועת האחים המוסלמים, שומרים לדברי מיטל על ניטרליות. "המסר היחיד מהשורות שלהם הוא שכל ממשל שייבחר בארה"ב יהיה חייב לשתף פעולה עם השלטון במצרים. למעשה גם הרפובליקנים וגם הממשל התחילו בדיאלוג עם האחים המוסלמים. הסנאטור ג'ון מקיין ביקר מספר פעמים בקהיר מאז המהפכה ועומד בקשר טוב מאוד עם האחים. משלחת מטעמם הייתה בוושינגטון לפני כחודש, ובפגישות הם הקפידו להיפגש גם עם אנשי הממשל אבל גם עם הצמרת של המפלגה הרפובליקנית".
איראן רוצה להמשיך לסובב
פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מסביר שאיראן, במיוחד על רקע משבר הגרעין, רוצה לראות את אובמה בכהונה נוספת. "אובמה נתפש קצת יותר רך ממועמד רפובליקני. רומני אמנם לא היה בשלטון, אך הוא נושא על גבו את מסורת הרפובליקנים – יציאה למלחמות, פלישה לעיראק ולאפגניסטן, יותר פרו-ישראליות, פחות דיאלוג ואולי אף נטייה גדולה יותר להפעלת כוח".
"ברמה הבסיסית, אם ישאלו מנהיגים באיראן, אולי הם יאמרו שאין הבדל גדול בין מנהיגים אמריקנים, זו נבלה וזו טרפה. אבל הם תופסים את אובמה ככזה שאפשר 'לסובב' יותר, ולדבר אליו בדיאלוגים מהסוג שיש בבגדד. יש לזה היום משמעות גדולה מאי פעם, כי איראן במשבר הגדול ביותר שחוותה מאז הקמת המשטר הנוכחי".
עם זאת, הוא מדגיש את הקושי שיוצרות הסנקציות על איראן שהוביל אובמה. "כך שהעדפת אובמה אינה העדפה לחיוב. שני המועמדים מבחינתם לא ידידותיים, אך אובמה עדיף מבחינת איראן".
באשר למדינות המפרץ, ובראשון סעודיה, רבי מסביר כי ילכו עם אובמה, אך לא בכל מחיר. "סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית יעדיפו את הקו של אובמה. הוא הגיע לכמה הסכמות בעניינן, וגם הקשיח את הסנקציות בנוגע למה שבאמת חשוב להן – איראן. יחד עם זאת, אם הן לא יראו הידוק של הלחצים על איראן, הן לא יהססו לפזול למועמד רפובליקני, לכיוון מישהו שיוריד אותה מהאילנות הגבוהים של הגרעין, שיעשה אותה פחות מאיימת. אין להן העדפה מעבר לכך, המדינות הללו מודדות רק את הנושא האיראני".
אמריקה הלטינית חושבת על עצמה
פרופ' רענן ריין, היסטוריון של אמריקה הלטינית וסגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, מסביר כי התמונה באמריקה הלטינית מורכבת, ומושפעת בעיקר מהזירה הפנים-מדינית. בשתי "הילדות הרעות" של האזור, קובה וונצואלה, שנמצאות במתיחות תמידית עם ארה"ב, מעדיפים דווקא נשיא אמריקני מרוחק, מסיבות פנימיות.
"במידה רבה, לשני המנהיגים האלה, ראול קסטרו בקובה והוגו צ'אבס בוונצואלה, נוח יותר עם נשיא רפובליקני, כי אז קל יותר לגייס אהדה פנימית למדיניות המתריסה כלפי ארה"ב שבה הם נוהגים", אומר ריין ומסביר כי לרוב מעומד רפובליקני לא מנסה לבנות שיתוף פעולה, והדבר נוח יותר לשלטונות.
מנגד מסביר ריין כי במקרה של קובה המצב הכלכלי הקשה איתו צריכה להתמודד המדינה מחייב אותה לנסות ולהפשיר את היחסים עם השכנה הקרובה כל כך. "האינטרס המהותי יעדיף את אובמה על פני רומני, בתקווה לשיפור המצב הכלכלי".
בנוגע ליתר מדינות אמריקה הלטינית מצביע ריין על "אכזבה נמשכת" מממשל אובמה.
"כשהוא נבחר היו ציפיות במדינות רבות שהוא ייתן משקל גדול יותר לאמריקה הלטינית בעניינים של שיתוף פעולה כלכלי ובזירה היבשתית והבינלאומית, כמו קידום המדינות לתפקידים ארגונים שונים ובעלי השפעה. הן גם קיוו לגישה נוחה וסובלנית יותר כלפי אזרחיהן שמתגוררים בארה"ב, שהדולרים שהם שולחים הביתה מסייעים מאוד למדינות האם".
עם זאת, "יש המקווים שבכהונה שנייה, כשהוא משוחרר מלחצים של רצון להיבחר שוב, ייתן אובמה מענה לצורכיהן. "הן לא ירצו לראות מועמד רפובליקני שככל הנראה ינציח את המדיניות הזאת, של ההתעלמות מבחינתן".
לפנייה לכתב/ת 
