השוטרת טעתה - המדינה תשלם פיצויים
שוטר דרש מנהגים לחנות בשוליים, אך שוטרת שהגיעה אחריו ראתה בכך עבירה. למרות מחאות הנהגים, החליטה לקנוס אותם. בית המשפט לא רק שביטל את הקנס, אלא גם קבע כי על המדינה לפצות את בעלי הרכב
"הטעויות בשיקול דעת השוטרת הן כה רבות, עד אשר אין מנוס מלפצות את הנאשמים". כך קבע במפתיע שופט התעבורה אברהם טננבוים, בהכרעת דין חריגה בה זיכה שני נהגים מאשמת עצירה לא חוקית, וקבע כי על המדינה לשלם לכל אחד מהם 1,500 שקל כפיצוי. "מן הראוי שכל שוטר ידע שיחד עם סמכותו הרחבה באה גם אחריותו, ועליו להתנהג בזהירות יתרה", הבהיר השופט.
מה היו הטעויות הרבות של השוטרת, שהובילו לזיכוי ופיצוי הנהגים ועוררו את כעסו של השופט? הסיפור לפניכם.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- קחו אוויר (נקי): התייקרות ההיברידי תדחה בשנה
שוטר מכוון, שוטרת קונסת
בשפה ציורית במיוחד, הסביר השופט טננבוים כי האירוע החריג החל "בבוקר לח של שבת אביבית": שתי אחיות ואח, ביחד עם בני משפחותיהם, יצאו לטיול בגבעת התורמוסים שליד עמק האלה. לדברי השופט, "התכנון המקורי של המשפחה היה להחנות את רכביהן ברחבה (המיועדת לחנייה), ולעלות על טפן וילדיהן לפסגת הגבעה, ושם לצפות בפריחה הנאווה".
אלא שכמו שקורה לעתים תכופות באתרי טבע, רחבת החנייה כבר הייתה מלאה עד אפס מקום כאשר הגיעה המשפחה המורחבת למקום. "כאן ראתה המשפחה שוטר על מדיו, המכוון את המכוניות ועוזר להן בחנייתן", מסביר השופט טננבוים כיצד נפתרה בעיית החנייה. "התברר כי אותו שוטר טוב-לב הכווין את המכוניות לחנות על השוליים. המכוניות חנו על הכביש הראשי, צמוד למעקה בטיחות שהיה במקום, ולפחות מטר עד מטר וחצי אחרי הקו הצהוב".
אולם, מתברר כי הפתרון היה זמני בלבד. עוד בטרם הספיקו כל בני המשפחה להגיע לראש גבעת התורמוסים, הודיעה שוטרת שהגיעה למקום כי "כל בעלי המכוניות הנמצאים על הגבעה מתבקשים לרדת, ולהזיז את רכביהם מהשוליים - אחרת יקבלו דו"ח". מה עשו בני המשפחה? השופט טננבוים מציין כי שניים מהנהגים הזדרזו לרדת אל תחתית הגבעה - "על-מנת להתחנן בפני השוטרת, ולהסביר לה כי חנו בעקבות הוראות שוטר אחר.
אך התחינות לא הועילו. "השוטרת הפגינה תקיפות, וסירבה לכל הטענות", מסביר השופט טננבוים בהכרעת הדין. "היא הודיעה כי מדובר במשמרת שלה, והיא אינה אחראית על מעשי שוטרים אחרים במשמרתם". בלית ברירה, החליטו בני המשפחה המורחבת לוותר על הטיול המתוכנן. "ירדו מיד שלוש המשפחות, נכנסו לרכביהם, וחזרו לביתם חפויי ראש", כותב השופט. "בכך סברו שנגמרו עלילות טיול השבת שלא היה".
לא צריך את תגובת האזרח?
אולם מתברר כי עלילות טיול השבת לא נגמרו. "פרק זמן לא קצר אחרי אי הצפייה בפריחת התורמוסים, קיבלו שניים משלושת הנהגים תשלום קנס על 'עצירת הרכב בשול דרך שאיננה דרך עירונית'", מציין השופט טננבוים, ומבהיר כי לנהג השלישי לא נרשמה הודעה שכזו - כנראה מאחר שברשותו תעודת נכה. מאוחר יותר טענו שני הנהגים כי בזמן האירוע לא אמרה השוטרת כי בכוונתה לרשום להם דו"ח, וגם לא הוצמד דו"ח שכזה למכוניותיהם.
הנהגים ביקשו להישפט, שכן לטענתם לא רק שעזבו את המקום לאחר שקיבלו הוראה מהשוטרת - הרי שמלכתחילה חנו במקום בהתאם להוראתו של שוטר אחר. השניים העידו בבית המשפט בינואר השנה, אך השוטרת שרשמה את הדו"ח לא התייצבה לדיון. כדי לאפשר לשני הצדדים להשמיע את טענותיהם, החליט השופט טננבוים לדחות את הדיון בחודשיים. אלא שגם בתאריך החדש לא הופיעה השוטרת.
בשלב זה החליטה התביעה, לחזור בה מכתב האישום. וכך, לאחר שבהתאם לחוק זוכו, נשארה שאלת הפיצויים שדרשו הנהגים. ובעניין זה, החלטתו של השופט טננבוים נחרצת. הבעיה העיקרית שמצא בהתנהלות השוטרת, הייתה התעלמותה מטענות הנהגים. "חובה על הרשות לשמוע את האזרח," הוא מבהיר. "הדברים אמורים בכל פקיד ופקיד של הרשות, החל מבית המשפט העליון וכלה באחרון הפקידים והשוטרים".
בסיכום הכרעת הדין כותב השופט טננבוים כי "לא יתכן ששוטר ירשום הודעת תשלום קנס לאזרח כלאחר יד, וללא שיישמע בצורה הוגנת את תגובת האזרח". לדבריו, ההתעלמות מטענות הנהגים, פגעה בסופו של דבר גם בתביעה. "בנסיבות שטוענים להן הנאשמים, יש הסכמה גורפת כי לא היה מקום לרשום את הקנס. טענת התביעה הייתה כי לא אלה היו הנסיבות, אך בלא לשאול את הנאשמים - כיצד (ניתן לדעת) כי לא אלו היו הנסיבות?".
לאור דבריו אלו, החליט השופט טננבוים כי המשטרה תשלם לכל אחד מהנאשמים 1,500 שקל. "נכון הוא שישנה בעייתיות במתן הוצאות לנאשמים, משום שמי משלם את ההוצאות הוא הציבור בכללותו, באמצעות מיסיו" מסכם השופט. "אולם דומני שגם לציבור ברור כי יש מקרים בהם אין מנוס".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
