משרד המשפטים יוזם רפורמה בתחום שטרי החוב
משרד המשפטים מגבש רפורמה בחקיקה הנוגעת לשטרי החוב של הציבור. הסיבה: החוק הקיים מאפשר להגיש להוצאה לפועל שטר חוב שלא נפרע מרצון, ללא צורך בפסק דין קודם. מצב זה מנוצל להגשת אלפי תביעות בגין שטרי חוב על חוב שאינו קיים
משרד המשפטים מגבש רפורמה בחקיקה הנוגעת לשטרי החוב של הציבור (מוסדות ופרטיים). בין השאר הוא שוקל לחדש את הנפקת השטרות בידי המדינה, שיהיו ממוספרים ובנוסח אחיד. המדינה הפסיקה זה מכבר להנפיק את השטרות האחידים, שהיו מבוילים ונמכרו לציבור בסניפי הדואר, לאחר שבוטל מס הבולים. מאז ובמשך שנים יכול כל אדם לנסח שטר חוב ולהחתים עליו חייבים וערבים.
רשות האכיפה והגבייה במשרד החליטה ליזום את הרפורמה, כאשר התברר שהמצב הנוכחי מנוצל לרעה ומערכת ההוצאה לפועל מוצפת באלפי תביעות פיקטיביות המבוססות על שטרות חוב. "זוהי תופעה שאינה רצויה, לעתים גובלת בפלילים, ולפיכך יש למגרה", אומרת הרשות בקול קורא שפרסמה בסוף השבוע שעבר באתר המשרד. הקול הקורא מזמין את הציבור להביע את עמדתו לגבי תיקוני החקיקה המוצעים שהרפורמה תתבסס עליהם.
החוק הקיים מאפשר להגיש להוצאה לפועל שטר חוב שאינו נפרע מרצון, ללא צורך במתן פסק דין קודם לכן. לטענת הרשות, מצב זה מנוצל להגשת תביעות בגין שטרי חוב על חוב שאינו קיים. חלק מהתיקים נפתחים נגד מושכים שמעולם לא מילאו את השטר או שלא מילאו בשטר את הסכום שלכאורה ננקב בו. התביעות מוגשות ללא דרישת תשלום או התראה מצד הגורם שמחזיק בשטר. השימוש בשטרות רווח, בין השאר, בהשכרת דירות.
עוד מדגישה הרשות כי במקרים רבים, מנסחי שטרות החוב מכניסים בשטר רכיב גבוה של ריבית בניגוד לחוק ומבלי שהחותמים על השטר מבחינים בו. עוד מתברר כי בפועל, עושה השטר והחותמים עליו בתור מושכים או ערבים, אינם מודעים למשמעותו של שטר החוב, ולהיותו מסמך משפטי על כל המשמעויות הגלומות בו, לרבות האפשרות להגישו לביצוע ישירות בהוצאה לפועל.
הצעה: לבטל את סחירותו של שטר החוב
ההצעות לתיקוני החקיקה שבוחנת הרשות כוללות, בין השאר, להשאיר על כנה את ההוראה הקיימת שמגבילה את פתיחת תיקי ההוצאה לפועל לגופים שאינם מוסדיים לביצוע ישיר ללא פסק דין, על שטרות בסכומים שאינם עולים על 50 אלף שקל. לגבי שטרות על סכומים גבוהים יותר יהיה צורך להגיש תביעה לבית המשפט.
הגבלת הסכום לא תחול על שטר חוב שמונפק על ידי גוף מוסדי כגון בנק, חברת ביטוח וקופת חולים. הציבור מתבקש להתייחס ולציין גופים מוסדיים נוספים שראוי לא להחיל עליהם את מגבלת הסכום. בנוסף, מוצע כי בבקשה לביצוע שטר חוב יציין הזוכה את סוג העסקה לגביה נמשך השטר ואת העילה לתביעה.
הצעות נוספות הן לבטל או להגביל את סחירותו של שטר חוב או לחלופין למנוע אפשרות שהשטר יוגש ישירות להוצאה לפועל בידי מי שלא עשה את השטר המקורי, וכן לייחד את השימוש בשטר החוב אך ורק למטרות ועסקאות שיוגדרו בחוק, כגון עסקאות שכירות. הציבור גם מתבקש להציע מטרות ועסקאות נוספות על הקיים או הידוע.
הרשות מציעה גם לציין על גבי השטר את המטרה לשמה הוא ניתן. לפיכך, שטר שלא צוינה בו העסקה לא יחשב כשטר חוב. כמו כן היא בוחנת אפשרות לפיה הריבית אשר תחול על השטר לא תעלה על שיעור מסוים, בהתאם לדין הרלבנטי. כל זה בנוסף לפרטים הבסיסיים שחובה לכלול בשטר כגון פרטים אישיים של הצדדים והערבים, אם ישנם; סכום החוב; סוג העסקה; ותאריך פירעון השטר.
מוצע גם לחייב בחוק החדש את אימות החתימות של עושה השטר והערבים לו בפני עורך- דין או פקיד מוסמך אחר על גבי שטר מעל לסכום מסוים. הרשות מדגישה בקריאתה לציבור להתייחס באופן מיוחד להיבט זה של חובת אימות החתימות, שאיננה ולא הייתה קיימת בעבר.
לפנייה לכתב/ת 
