גלי חום בגיל 40? כשגיל המעבר מקדים להופיע

גלי חום, הפרעות שינה, דכדוך, הזעות לילה, יובש בנרתיק, כאבים בעת קיום יחסי מין. התרגלנו לחשוב כי קבוצת התסמינים האלה אופיינית לנשים המגיעות לגיל המעבר, התוקף בסביבות גיל ‭.50‬ אבל היום כבר ברור שזה יכול להתחיל הרבה קודם. החל מגיל ‭,40‬ אם לדייק, וקוראים לזה טרום גיל המעבר.

קראי עוד על גיל המעבר:

• ההורמונים השתגעו: תסמיני גיל המעבר
• הפולניות מזדקנות לאט: 10 עובדות על גיל המעבר
• סקר: ממה ישראליות הכי סובלות בגיל המעבר?
  

"מבחינה ביולוגית‭,"‬ מסביר ד"ר גדעון קופרניק, מנהל מיון נשים בבית החולים קפלן ובכיר במרפאות גיל המעבר בבית החולים ובמאוחדת, "אין חיה בטבע שחיה בלי השחלות שלה. כששחלות של חיות מפסיקות לתפקד, הנקבות מפסיקות לחיות. זה קורה משום שהשחלות מפרישות חומרים חיוניים מאוד.

"גוף האישה, להבדיל, יודע לעשות התאמה למצב החדש ואת ההורמונים שיוצרו בשחלות הוא מייצר ברקמות אחרות בגוף, למשל במוח, בעצמות, ברקמת השד, ברקמות השומן. אלא מה? הייצור החלופי הזה לא מושלם, ולכן נשים חוות תסמינים שונים ויש האצה בהתפתחות של מחלות שונות‭."‬

גיל המעבר (מנופאוזה) הוא תהליך, מסביר פרופ' אמנון בז'ז'ינסקי, מנהל המרכז לבריאות האישה בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים. זה יכול להימשך שבועות, חודשים ואפילו שנים, שבמהלכם תחווה האישה תסמינים ידועים כמו גלי חום והזעות לילה, הפרעות שינה, עייפות, שינויים תכופים ומעיקים במצב הרוח, דפיקות לב, יובש בנרתיק, גרד, צריבה וכאבים בנרתיק בעת קיום יחסי מין (אבל לא רק‭.(‬ ייתכנו גם דימומים קשים, דלקות חוזרות בדרכי השתן וכאבי פרקים. 

במקביל, הוא מציין, נרשמת האצה של הירידה בצפיפות העצם והגברת הסיכון לאוסטיאופורוזיס, העור נעשה יבש ודק ונוטה להתקמט, וככל הנראה גדל גם הסיכון למחלות לב. 

גם כשהדימום הווסתי סדיר

כל התופעות האלה יכולות להתרחש בשילובים שונים, בעוצמות שונות, וגם לא להתקיים כלל. הן יכולות להתרחש במקביל להופעה של אי סדירות בקבלת הווסת אבל גם כשהדימום הווסתי עדיין סדיר. המנופאוזה עצמה מוגדרת כמצב שבו חלפה שנה אחת לפחות ללא וסת, וכאשר הרמות ההורמונליות בדם מבטאות הפסקה של פעילות השחלות. כל מה שקורה עד לנקודה הזאת - מוגדר כ'טרום גיל המעבר‭.'‬

פרופ' בז'ז'ינסקי: "רובם המוחלט של התסמינים האלה קשור לירידה באסטרוגן, שהוא ההורמון העיקרי שמופרש מהשחלות. מעבר להשפעתו על הרחם, יש לו קולטנים בכל רקמות הגוף, ולכן עודף או חוסר בו משפיע על רקמות אחרות". ‬

המומחים מסכימים כי לא מדובר במחלה, אך אף שזהו מצב טבעי הוא בהחלט לא בריא וכמובן פוגע מאוד באיכות החיים. כך למשל, מציין ד"ר קופרניק, כ‭80%-‬ מהנשים בגילים הללו סובלות מהתסמינים בתחום התפקוד המיני, הכוללים גם ירידה בחשק ושינוי לרעה באיכות האורגזמה - אולם רק ‭5%‬ מגיעות לרופא ומתלוננות על כך.

וזה חבל מאוד, כי מתברר שיש טיפול יעיל לבעיה. "בשלושה שבועות של טיפול ניתן לשפר דרמטית את מצבן של נשים שסובלות מקשיים בתפקוד המיני‭,"‬ אומר ד"ר קופרניק. "את גלי החום ניתן להעביר תוך שבוע עד עשרה ימים, הפרעות השינה ישתפרו תוך כשבועיים. לרוב, חודש מרגע התחלת הטיפול רוב הנשים מרגישות מצוין וחוזרות למרפאה עם אור בעיניים‭."‬

המחקר שעורר בהלה

אז למה רק ‭5%‬ מהנשים הסובלות מתסמיני טרום גיל המעבר מקבלות טיפול? זה לא נובע רק מחוסר מודעות. ב‭2002-‬ פורסם מחקר שהראה כי הטיפול בתסמיני הגיל הללו, המכונה טיפול הורמונלי חלופי, מעלה את הסיכון לסרטן השד.

כצפוי, הפרסום עורר בהלה גדולה וגרם למיליוני נשים ברחבי העולם להפסיק מיידית את הטיפול. היום ברור כי אותו מחקר הראה עלייה בסיכון לסרטן השד רק בטיפול מסוג מסוים, וגם אז - ייתכן כי מדובר בגידולים שהיו קיימים ונטילת הטיפול רק האיצה את התפתחותם (כלומר, הטיפול לא יצר גידולים יש מאין‭.(‬

נוסף על כך, מציין ד"ר קופרניק, אותו מחקר בעייתי הראה עלייה בסיכון בקרב שמונה מתוך ‭10,000‬ נשים, בעוד שמי שסובלת מעודף משקל או מי שמעשנת, למשל, מעלה את הסיכון שלה - סטטיסטית - לחלות בסרטן השד באופן הרבה יותר משמעותי.

פרופ' בז'ז'ינסקי: "הטיפול ההורמונלי הוא הטיפול היעיל ביותר לתסמיני גיל המעבר וכן לשמירה על צפיפות העצם ועל מצב העור. הוא כרוך בסיכון לסרטן השד אבל במידה קטנה, בדומה לעלייה בסיכון לסרטן השד במצב של הפסקת וסת מאוחרת. בקרב יותר מ‭90-‬ אחוז מהנשים הוא משפר משמעותית את המצב, ורק במקרים נדירים הוא אסור - למשל לנשים עם נטייה לקרישיות יתר בדם, נשים שכבר חלו בעבר בסרטן השד ונשים עם מחלות כבד‭."‬

עלייה בסיכון, לא בתמותה

ד"ר קופרניק מאמין כי גם בקרב אותן בנות מזל (כ‭40%-30%-‬ מהנשים בגילים הרלוונטיים) שאינן סובלות משמעותית מהתסמינים הנפוצים יש הצדקה לקבלת הטיפול, ולו לצורך הגנה על העצמות ועל העור.

מחקרים מלמדים כי הטיפול מסייע גם בהגנה על הלב, בשיפור שיווי המשקל והיציבה ובצמצום הסיכון לסרטן המעי הגס ולסוכרת. נוסף על כך, למרות העלייה המסוימת בסיכון לסרטן השד, אין עלייה בתמותה כתוצאה ממנו. כלומר, סרטן שד שפורץ תוך כדי טיפול הורמונלי הוא אגרסיבי פחות ומגיב טוב יותר לטיפול בו.

"הפחד מפני הטיפול ההורמונלי לא מוצדק והוא עושה נזק הרבה מעבר לפרופורציה האמיתית שלו‭,"‬ אומר ד"ר קופרניק. "אנחנו יכולים לתת מזור לנשים בלי לסכן אותן, וחבל שהמסר הזה לא מופנם. מדובר בכרבע מאוכלוסיית העולם, בגיל פעיל ובעל השפעה‭."‬

אחד החששות שמעלות נשים בקשר לטיפול הוא כמה זמן צריך להמשיך ולהיעזר בו. "אין תשובה חד-משמעית‭,"‬ מבהיר פרופ' בז'ז'ינסקי. "לרוב הוא ניתן לחמש שנים בערך. המהלך הטבעי הוא שהתסמינים הולכים ומשתפרים עם הזמן עד שהם נעלמים. אגב, אותו מחקר שעשה רעש הראה עלייה בסיכון לסרטן השד בקרב נשים שקיבלו את הטיפול במשך יותר מחמש שנים. אבל חשוב לזכור כי נדיר לראות אישה בת 65 שסובלת עדיין מגלי חום".