הומו זאת לא קללה. שקול מילים
"כל זמן שאנו משתמשים במילה 'הומו' כקללה, ההומופוביה רק הולכת וגדלה. זה נותן לגיטימציה לשנאה, ומציג להט"בים כנחותים, וכדבר שיש להתבייש בו"
עוד בנושא:
יש לי חלום על עולם נטול הומופוביה
רק בגיל 31 סיפרתי לעצמי שאני הומו
אם לא שמתם לב, המילה 'הומו' הפכה עם חלוף השנים לאחת ממילות הגנאי הראשיות והנפוצות ביותר בישראל. כזאת שכל אדם שני כמעט פולט באינסטינקטיביות לאחר. אומנם לא תמיד השימוש בה נעשה במשמעותה המילולית, ועדיין - היא מייצגת פרשנות שלילית. הקורבן הברור שמצטייר בסיטואציה הזאת הוא כמובן אותו אחד אליו כוונה ה'קללה', אבל חשוב להבין ולזכור שבאותה נשימה קורבן נוסף וגדול לא פחות נפגע – הקהילה הגאה כולה, על כל צבעיה והזהויות המיניות שנכללות בתוכה.
גם תל אביב נגועה בהומופוביה
בחור אחד מתל אביב החליט שנמאס לו מהמצב. קוראים לו עמית תורג'מן ולא רק שהחליט זאת, הוא גם הציג את עצמו כך על כרזה שעיצב, ובה כתב בפשטות – 'הומו זאת לא קללה. שקול מילים, חיים תלויים בהם'. סלוגן זה צורף לגרפיקה פשוטה גם כן, אותה העלה לעמוד הפייסבוק שלו לפני כמה חודשים.
השבוע ולקראת היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה, לסבופוביה, טרנסופוביה וביפוביה (שמתקיים בחודש הבא), הארגון הקהילתי הבנ"ה שיתף את הכרזה שהכין הבחור ומיד היא קיבלה חשיפה נרחבת יותר.
בין יום זכה תורג'מן בן ה-26, לעשרות תגובות, מאות שיתופים ואלפי לייקים. "התגובה שהכי ריגשה אותי היא פנייתה של מורה בכיתה א", הוא מספר. "היא שאלה היכן ניתן להשיג את הכרזה כיוון שהיא מעוניינת לתלות אותה בכיתתה".
יחד עם אותה מורה, הגיעו פניות רבות ונוספות, מאנשי חינוך בארץ, בין אם של משרד החינוך או כאלו המשתייכים אל תנועות הנוער השונות. התגובות היפות אכן מרגשות ומחממות את הלב, אך הן בטח שלא מסוגלות לפצות על פצעים של קהילה שלמה, כמו גם על אותן הפעמים בהם נפגע תורג'מן אישית, עקב ההומופוביה שטמונה כה עמוק בחברה שלנו.
רק לפני חודשיים, כאשר רצה להשכיר דירה בת"א עם בן זוגו, זכה לסירוב רשמי מבעל הדירה, עקב טעמים הומופובים. כבר אז עלה הסיפור לכותרות, קצת בגלל ההומופוביה ובעיקר בגלל התדהמה על העיר שלא מזמן נבחרה לגאה ביותר בעולם. כן גבירותיי ורבותיי, גם בת"א עדיין מתהלכת לה ההומופוביה. בין כל המועדונים, הברים והאופניים הירוקים, היא כאן לידנו, טמונה עמוק בשורשים שלנו.
"כל זמן שאנו משתמשים במילה 'הומו' כקללה, ההומופוביה רק הולכת וגדלה", אומר תורג'מן. "זה נותן לגיטימציה ומציג להט"בים כנחותים, וכדבר שיש להתבייש בו", הוא מכריז. את היציאה מהארון שלו והחשיפה אל מול המשפחה והסובבים אותו, ביצע כבר בגיל 15. הוא מספר כי אינו זוכר את הפעם הראשונה בה ילדים לעגו לו על ידי שימוש במילה הומו. "כוחה של הדחקה כנראה", הוא משתף. "אני כן זוכר אבל, את כל מאות הפעמים שבאו לאחר מכן. עוד לפני שבכלל ידעתי מה המילה אומרת שלא לדבר על איך היא קשורה אליי, כבר אז, הקונוטציה, מתוך הסביבה, התפרשה כשלילית".
אבא, מה זה הומו?
כאשר אני שומע את דבריו, קשה לי שלא להיזכר בפעם הראשונה בה שמעתי אני את המילה 'הומו'. הייתי אז כמעט בן 5 כאשר אחד הילדים בגן קרא כך לילד אחר. חזרתי הביתה ושאלתי את אבי מה משמעות המילה. הוא ענה לי כי מדובר בגבר נשי, כזה שירשה לעצמו ללבוש שמלות ולשחק בבובות ברבי. אומנם אבי והילד בגן אינם מייצגים את הכלל, אך הם חלק מאוד גדול וניכר ממנו, ובדיוק את התופעה הזאת מנסים עמית תורג'מן וארגון הבנ"ה, לשנות.
"הכרזה מאוד פשוטה כיוון שגם הפתרון הראשוני מאוד פשוט בעיני", ממשיך לספר תורג'מן, ומיד מוסיף לכך את בקשתו האישית - "פשוט לשים לב למה יוצא לנו מהפה. לחשוב איזה מסר אנחנו מעבירים על ידי המילים הללו".
אז נכון שקל לנו (וגם יהיה רלוונטי), להטיל את האשמה על משרד החינוך ולדרוש כי השינוי יתחיל שם. ואולי זהו הזמן שדווקא נביט פנימה, שנחשוב כיצד כל אחד מאתנו אחראי גם הוא לגרימת העוול החברתי הזה.
בראש ובראשונה עומד חינוך ילדנו, ואם הדבר לא מגיע מהמוסדות הראשיים – עלינו לפעול בכוחות עצמנו: להסביר לצעירים את משמעות הנטייה המינית השונה ואת אופן ההתייחסות הרצוי לכך.
מעבר לזאת, כאשר אנו נחשפים לשימוש במילה 'הומו' כקללה, אסור לנו לשתוק. כאשר אנו עוברים לסדר היום הרגיל שלנו לאחר מקרה שכזה, אנו בעצם מאשרים אותו עבור אלו שרואים בו כלגיטימי. קוראים לך הומו? תחייך ותשיב בחיוב. אתה לא הומו ועדיין קוראים לך כך? תחייך ותשיב בשלילה.
בסיום בדק הבית האישי שלנו, נוכל כל אחד ואחת מאתנו, לתרום במאבק ולהפוך את הסדרים החברתיים השגויים שמתחרשים לנגד עינינו. עד אז תפסיקו לקרוא לזה שוויון, הוא הרי לא באמת קיים.
לכל הכתבות בנושא יחסים וגאווה - כנסו לעמוד הפייסבוק של ynet יחסים
הכותב מוציא לאור, עורך וכתב ראשי בפנזין האורבני התל אביבי "הכבשה השחורה".
לפנייה לכתב/ת 
