המכשיר לא הגיע, המשטרה שילמה על תחזוקה

המערכת טרם הגיעה - המשרד לביטחון פנים שילם על תחזוקה: מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בדק בדו"ח המתפרסם היום (ג') את נושא המחשוב בכמה גופים. הוא מצא שהמשרד לביטחון פנים שילם דמי תחזוקה למערכת המחשוב בניידות, לפני שזו התקבלה. משרד החינוך, כך מצא המבקר, לא נערך כראוי בתחום התקשוב ואילו בהנהלת בתי המשפט לא תיקנו את כל הליקויים שעלו בדו"ח הקודם.

בשנת 1999 הוכן מפרט במרכז להקמת מערכת מחשוב הניידות, שלא על פי נוהל מסגרת פיתוח ותחזוקה - המחייב את כל משרדי הממשלה. הממשלה אישרה את קבלת המערכת בסוף יוני 2003, אולם עד אז הותקנו בניידות רק 289 מ-1,000 ערכות המחשב שכבר הוזמנו. למרות זאת, על פי הנתונים שבידי המשטרה היא שילמה עבור "תחזוקה" של מערכת מחשוב הניידות כבר משנת 2000 סכום של שישה מיליון שקלים בשנה, אף שהתקנת ערכות המחשב החלה רק שלוש שנים לאחר מכן והתקנת מרביתן הסתיימה רק בנובמבר 2005.

הניידות מוחשבו אחרי שהתשלום על תחזוקה הועבר(צילום: יובל מן)

אבל זה לא הכול. המשטרה לא בדקה את הצורך בהקצאת ערכות מחשב ליחידות הממעטות להשתמש בה. בנוסף, במשך השנים היה צורך לבצע עשרות שינויים במערכת, אך רק ב-2006 נעשתה לראשונה פעולה מרוכזת של שינויים ושיפורים - שלא הקיפה את כל השינויים הדורשים. מאז מרס 2002, מצא המבקר, לא נבדק אופן קיום הנהלים בנושא אבטחת המידע, לא נבדק הצורך בעדכונם, ואף לא נעשה סקר סיכונים בנושא.

מאז הוקמה המערכת לא פעלה המשטרה כדי לאפשר פעולה ברמת סיווג "סודי", אף שהדבר תוכנן מלכתחילה ואף שההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו במשך כל השנים הללו בתחום ההצפנה, היה בהן כדי להקל על הליך ההסדרה של העניין. מאחר שלא שונה סיווג המערכת, לא התאפשר לקיים ממשק בינה ובין מערכות מסווגות יותר, ולכן נמנעה מיחידות מסוימות במשטרה האפשרות להשתמש בה.

המבקר מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת(צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת)

המבקר גם העיר שהמשטרה מתכננת להקים מערכת חדשה שעלותה הוערכה ב-100 מיליון שקלים, אך היא לא השתמשה בשום שיטה מהשיטות להערכת עלויות המפורטות בנהלים.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "השימוש במונח "תחזוקת ניידות" מטעה, הכוונה היא לכלל התשלומים שהעבירה המשטרה למנהל הרכש עבור הקמת המערכת דהיינו - רכש, חומרה, תשתית ורישיונות פיתוח התוכנה ועוד. מנהל הרכש במשרד הביטחון שילם לחברה המפתחת על פי אבני דרך מוסכמות אשר ביצוען אושר ל ידי המשטרה בהתאם להתקדמות הפרויקט". עוד נמסר כי "השיקול בהתקנת מחשוב ניידות הינו נגזרת גם של היקף שימוש וגם של צרכי כוננות מבצעית וחירום. לדוגמה: התקנת המערכת במפקדות מבצעיות אשר השימוש בהן בזמן שגרה הינו בהגדרה נמוך. השימוש במחשוב הניידות הינו דיפראנצילי כאשר מגזר הסיור והתנועה ומג"ב הינו אינטנסיבי לעומת השימוש במערכת במגזרי החבלה הינו נקודתי בהתאם לאופי הפעילות של אותו מגזר.

 משטרת ישראל גאה מאוד בפרויקט מחשוב הניידות והיא ממשיכה לפתחו ולהרחיבו על פי צרכי המערכת, לצורך הענקת שירותי משטרה מיטביים לאזרח וחיזוק הלחימה בפשיעה תוך הגדלה מתמדת של העבריין להיתפס".

לא מיישמים הביקורת

המבקר גם מצא ליקויים במערכת המחשוב של הנהלת בתי המשפט. בפרק המתייחס למשרד המשפטים הוא כתב כי בביקורת עלה שהנהלת בתי המשפט תיקנה חלק מהליקויים שהועלו בדו"ח הקודם, עם זאת לכמה ליקויים טרם ניתן מענה ונדרשת פעולה מהירה ויעילה לתיקונם.

הוא העיר כי על הנהלת בתי המשפט לייצב את המערכת ולהגביר את קצב תיקון התקלות הפוגעות בתפקודה ובאמינותה. בנוסף, עליה לבצע סקר סיכונים מקיף לגבי המערכת הן בתחום החומרה והן בתחום התוכנה ועוד.

מאחורי מדינות ה-OECD

במשרד החינוך בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים של תקשוב מערכת החינוך. בין השאר נבדקו פעולות המשרד ב-20 השנים האחרונות להטמעת התקשוב במערכת, ההבדלים בין בתי הספר שבהם לומדים תלמידים ממגזרים שונים מבחינת היקף ההצטיידות במחשבים והפעלה של תוכנית חדשה שנועדה להתאים את תחום התקשוב במערכת החינוך למאה ה-21.

המבקר העיר כי בעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה התקדמות מועטה בטיפול בנושא, בעיקר בשל היעדרה של תוכנית מערכתית

 ורב-שנתית להשגת יעדים מוגדרים. בפועל לא הושג היעד שמשרד החינוך הציב עוד בשנות ה-90' של המאה הקודמת בתחום ההצטיידות בתי הספר במחשבים.

הוא הוסיף כי בשנת 2011 היקף ההצטיידות במחשבים בבתי הספר בישראל קטן יחסית לשאר מדינות ה-OECD. נוסף על כך עדיין לא הוטמע התקשוב בהוראה הטמעה של ממש, ומורים במקצועות השונים עדיין מלמדים כבעבר, ללא ניצול טכנולוגיות המחשוב במקצועות הלימוד השונים. המבקר כתב כי בהיעדר הכוונה מערכתית יש הבדלים ניכרים בין בתי ספר במגזרים וביישובים שונים מבחינת היקף ההצטיידות במחשבים לתלמידים.