חקלאי, הזעקת משטרה? לא בטוח שתגיע ניידת

איך מתמודדת המשטרה עם הפשיעה במגזר הכפרי? מבקר המדינה מצא כי בשנת 2009 תיק אחד בלבד מתוך 53 תיקים (פחות מ-2%) שנפתחו בגין עבירות חקלאיות הגיע לבית המשפט. כך עולה בדו"ח השנתי המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג').

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כתב בדו"ח כי למרות האחריות המשימתית שהוטלה על מג"ב בתחום הטיפול בפשיעה החקלאית, טיפלה היחידה בשנים 2009 ו-2010 רק בכמחצית מהעבירות החקלאיות. ב-11 תחנות משטרה מתוך 22 הפועלות במגזר הכפרי, היקף הקריאות שבהן הגיעו ניידות המשטרה למקום האירוע באיחור, בהשוואה לנדרש על-פי הנהלים או שלא הגיעו כלל, נע בין 10% ל-37% מהקריאות.

המבקר מצא גם ליקויים בתיאום הפעילות בין כוחות מג"ב וכוחות המשטרה הכחולה הפועלים באותו שטח, חוסר תיאום העלול לסכן חיי אדם. כמו כן נמצאו נהלים הנוגעים לממשקי עבודה בנוגע להפעלת השיטור הכפרי שבפועל אינם מיושמים.

גם פיקוד העורף נמצא בתמונה והוא למעשה הגורם האחראי לסיווג היישובי. אבל מג"ב סיווג על דעת עצמו חלק מהיישובים בצורה שונה מפיקוד העורף - וכך 76 יישובים הזכאים לפי הפיקוד למרכיבי ביטחון, סווגו בצורה שאינה מקנה להם זכאות למרכיבים אלה. עוד נמצא כי עד לסוף 2010 לא הקצתה המשטרה תקן רכז ביטחון ל-73 יישובים שסווגו על-ידי פיקוד העורף להגנת יישובים ואילו המשטרה מפעילה 9.5 תקנים של רכזי ביטחון ליישובים שלא הוגדרו כך.

המבקר כתב בסיכום הפרק כי למגזר הכפרי יש תפקיד חשוב ביותר ביישוב אדמות ובשמירה עליהן. הוא הוסיף כי אף שהיקפי הפשיעה המדווחת במגזר הכפרי נמוכים יחסית להיקפים של כלל הפשיעה במדינה, להיקף הפשיעה במגזר הכפרי משמעות רבה לעניין תחושת הביטחון של התושבים במגזר זה.

הוא הזכיר גם את שי דרומי, שירה למוות בפורץ שנכנס לחווה שלו, מקרה שהעלה לסדר היום הציבורי את תחושת חוסר האונים של תושבים במגזר הכפרי נוכח חולשתה של המשטרה בטיפול בפשיעה במגזר זה. בביקורת התברר כי לחלק מהתושבים במגזר הכפרי אין בכלל אמון ביכולת המשטרה לטפל בפשיעה החקלאית. המצב, לדברי המבקר, עלול להוביל בין היתר לשימוש בגופים חוץ-משטרתיים או התנדבותיים לשם מניעת פשיעה ולאי דיווח על חלק מהפשיעה למשטרה.

פגיעה בעובדים פלסטינים וסיכון ביטחוני

בפרק השביעי של דו"ח המבקר, הוא בדק גם את ההיבטים בפעילותם של אזורי תעשייה שבניהול ישראלי בשטחי יהודה ושומרון.

המבקר כתב כי בביקורת הועלו ממצאים כבדי משקל שעניינם פגיעה בזכויות של עובדים המועסקים באזורי התעשייה. הוא מצא בין היתר היעדר הקפדה על קיום ביקורת שוטפת של המנהל האזרחי ושל משרד התמ"ת על המעסיקים הישראלים בנושא תשלום שכר מינימום, שהביא לתופעות של פגיעה בשכרם של עובדים פלסטינים.

הוא גם הצביע על היעדר פיקוח ואכיפה משמעותיים בנושא בטיחות וגיהות בעבודה, שיש בו כדי להעמיד בסכנה ממשית את בריאותם

 וחייהם של העובדים באזורי התעשייה. בנוסף אין לעובדים ביטוח מפני פגיעות בעבודה.

המבקר גם מצא ליקויים ביטחוניים באזורי התעשייה שאותם הגדיר חמורים.

הוא כתב כי הליקויים מהווים פרצה ביטחונית העלולה לסכן את השוהים באזורי התעשייה ואת תושבי ישראל מחשש של הברחת חומרי לחימה ומחבלים מיהודה ושומרון לשטח ישראל. "מדו"ח זה עולה, שאכיפת החוק באזורי התעשייה שבניהול ישראל ביהודה ושומרון בכל התחומים שנבדקו אינה מספקת כלל ועיקר", כתב המבקר ואמר כי ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה ייתן את דעתו על מה שנכתב בפרק הזה של הדו"ח.

ממשרד הביטחון נמסר כי הרשויות פועלות להסדרה משפטית של תנאי העבודה באזורי תעשייה אלו (בהם שכר מינימום, בטיחות בעבודה וביטוח תאונות), כולל טיפול בחריגות בנייה ובסידורי הביטחון הנוגעים לאזורים אלה.