המבקר: אוניברסיטאות הפעילו תוכניות לימוד בלי אישור

מלמדים מבלי שקיבלו אישור: באוניברסיטאות לומדים אלפי סטודנטים בתוכניות לימוד חוץ-תקציביות, רובן לתואר שני, חלקן מבלי שהתקבל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').

בעשור האחרון, כתב המבקר בפתח הפרק, נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה למשבר כספי עמוק, בין היתר עקב קיצוצים תקציביים שהושתו עליה. לדברי המבקר, הניע המשבר המתמשך הזה את האוניברסיטאות לפעול בדרכים שונות להגדלת הכנסותיהן במטרה ברורה לשפר את מצבן הכספי. אחת הדרכים הייתה פיתוח תוכנית לימוד מיוחדת, נוסף על תוכניות הלימודים הרגילות. מדובר בתוכניות ששכר הלימוד עליהן גבוה מהרגיל, לעתים במידה ניכרת, וגם בתוכניות לימוד שהותאמו בין היתר למגזרים מסוימים.

ריבלין עם לינדנשטראוס(צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת)

המבקר מצא כי בידי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב לא היו נתונים מלאים ומעודכנים על תוכניות הלימודים המיוחדות, שהפעילו המוסדות להשכלה גבוהה, ולכן הן לא יכלו לקיים בקרה ופיקוח נאותים בנושא זה. הוא התייחס בביקורת לכמה מסלולי לימוד באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, שם העיר המבקר על רמתם, דרגתם וכישוריהם של מורים בתוכניות הלימודים השונות.

המבקר העיר כי מממצאי הדו"ח עולה שבטיפולן בנושא תוכניות הלימודים המיוחדות שמפעילים המוסדות להשכלה גבוהה, ובמיוחד האוניברסיטאות, לצד התוכניות הרגילות, נכשלו המל"ג והוות"ת במילוי התפקידים שהוטלו עליהן ובכך למעשה נפגעה יכולתן לשמור על קיום האינטרסים הציבוריים. עוד כתב המבקר כי בתחום התוכנית לאוכלוסיות ייעודיות, הן לא הפעילו בקרה על מנת לוודא שהמוסדות מבצעים את ההחלטות שקיבלו בדבר הגבלת התוכניות הללו ולא אכפו את החלטותיהן.

בניגוד להנחיות ובלא שקיבלו אישור כנדרש

עוד מצא המבקר כי הפעלת תוכניות הלימודים המיוחדות בבר-אילן ובאוניברסיטת תל-אביב נעשתה פעמים רבות בניגוד להנחיות ובלא שקיבלו אישור כנדרש. תנאי הקבלה שנקבעו בחלק מהתוכניות המיוחדות, כך לפי הביקורת, היו מקלים בהשוואה לתנאי הקבלה שנקבעו בתוכניות הלימודים הרגילות, וזאת בלי שהמל"ג והוות"ת בחנו ואישרו את ההקלות כנדרש. המבקר כתב כי יש לבחון את הנושא על מנת שלא לפגוע בעקרון השוויון.

הוא כתב עוד כי הפעלתן של התוכניות המיוחדות במוסדות להשכלה גבוהה מחייבת את מל"ג וות"ת לקיים פיקוח בנושא. כמו כן עליהן לגבש את עמדתן בנושא תוכניות הלימודים החוץ-תקציביות ולגבש הנחיות שיסדירו נושא זה ויאפשרו פיקוח ובקרה עליו. בנוסף, כתב המבקר, על שני הגופים לקיים הערכה כוללת באשר למגמה המסתמנת בתחום זה לאורך שנים ולבחון את מכלול ההיבטים התקציביים, הארגוניים והתכנוניים הנובעים מכך.

"הגידול במספר התוכניות המיוחדות, הנובע במידה לא מעטה מהבעיות התקציביות שעמן נאלצות האוניברסיטאות להתמודד במהלך השנים, מחייב את מל"ג וות"ת לבצע הליכי בחינה והערכה יסודיים, לרבות ניתוח היבטים תקציביים כוללים", הוא כתב. בסיום הפרק הוסיף

 המבקר כי מהגידול במספר התוכניות החוץ-תקציביות והתוכניות הייעודיות בלא קיום הליכי פיקוח נאותים ובלא שיתקיימו הערכה ובחינה כוללת בנושא, עולים סממנים של הפרטה בלתי מתוכננת ובלתי מבוקרת.

מאוניברסיטת בר-אילן נמסר בתגובה: "קיבלנו את הערות הביקורת בקשר עם התוכניות המיוחדות וכבר החלנו בתיקון הליקויים. מקצת הליקויים כבר תוקנו בעקבות בדיקה פנימית של רקטור האוניברסיטה, עוד לפני הביקורת".  

מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בתגובה: "התוכניות החוץ-תקציביות אפשרו לאוניברסיטת תל-אביב להתמודד עם הקיצוץ התקציבי החמור שהושת עליה בעידן 'העשור האבוד' של ההשכלה הגבוהה. הן תומכות במימון תוכניות הלימוד הרגילות, ומאפשרות לאוניברסיטה, להתמודד, ולו במעט, עם תופעת בריחת המוחות מקרב אנשי סגל מצטיינים. האוניברסיטה התנהלה ומתנהלת בצורה אחראית בכל הקשור לפן הכלכלי של תוכניות אלה, הן בתמחורן והן בתשלומים לסגל ההוראה המלמד בתוכניות".

המבקר גם בדק את תפקוד מכללת עמק יזרעאל, ושם נמצא כי יש היעדר פיקוח ובקרה מספיקים של מל"ג וות"ת על היבטים שונים הנוגעים לפעילות במקום. המבקר מצא ליקויים במכרז, בהעסקת סגן נשיא למחקר, בהתקשרויות עם הספקים וגם בנוגע לכרטיס האשראי שניתן לנשיאת המכללה ולמנכ"ל המכללה.