שיטת הספירה שונתה והאבטלה זינקה ל-6.9%

שיעור האבטלה זינק בחודש מרס ל-6.9%, המשקפים 246 אלף מובטלים. מדובר בעלייה של 0.4% לעומת חודש פברואר ו-1.2% יותר מהממוצע שנרשם במהלך 2011. כך דווח היום (ב') במסיבת עיתונאים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לשם השוואה, שיעור האבטלה הכללי בשנת 2011 עמד על 5.6% שהם 174 אלף מובטלים. אולם הזינוק בנתונים לא נבע מגל פיטורים המוני, אלא פשוט מספירה מדוייקת ואמינה יותר, הנקבעת לפי הגדרות ארגון העבודה הבינלאומי, שאותו מאמץ ארגון ה-OECD.

שיטת החישוב החדשה הוכנסה לשימוש בחודש ינואר השנה. בנוסף להצגת הנתונים היבשים, בלשכה הסבירו אילו שינויים בוצעו וגרמו לקפיצה בנתוני האבטלה. השינוי המרכזי שבוצע במתכונת הספירה החדשה, הוא הכנסת משרתי צה"ל למצבת כוח העבודה, כולל אלה שבשירות סדיר. נתון זה לאו דווקא הגדיל את שיעור הבלתי מועסקים.

שינוי נוסף מתבטא בהגברת תדירות הספירה: כעת המדידה נעשת כל חודש במקום כל שלושה חודשים, ולפיכך כמות הנשאלים עולה בצורה דרמטית.

אותם מובטלים - בסיס הספירה שונה

שינוי נוסף שבוצע הוא במסגרת הדגימה: בשיטה הישנה הסתמכו על נתוני הארנונה העירוניים על מנת לבצע את הסקר, בעוד שבשיטה החדשה מעגנים את הדירות מבחינה גאוגרפית, בנוסף לנתוני הארנונה, כך שהיא יותר מדויקת. בנוסף, הלשכה העלתה בשיטה החדשה את כמות הישובים במדגם ל-470 במקום 370, וכן עושה שימוש בתוכנות כוח עבודה המצליבות נתונים מסקרים קודמים.

שיעור האבטלה לא עלה

"למעשה, שיעור האבטלה לא עלה", הסביר מרק פלדמן, מנהל תחום סטטיסטיקה של העבודה בלשכה המרכזית. "אם אנו משרשרים את הנתונים לפי המדידה החדשה נראה כי ברבעון האחרון של 2011 האבטלה עומדת על 6.8% לעומת 6.7%ברבעון הראשון של 2012. כעת הבסיס הוא אחר ולכן המוצג שונה. אין יותר אבטלה".  

פלדמן הוסיף כי "במדידות חודשיות יש תנודתיות גבוהה יותר. הסדרה החודשית קופצנית יותר, כך שאנו צופים תזוזות משמעותיות יותר כל חודש. צריך להמתין עם הנתונים על מנת לבחון את התופעה לאורך זמן".

בנק ישראל התייחס לעלייה בשיעור האבטלה בהודעת הריבית משבוע, ומסר: "שיעורי האבטלה המתקבלים מהסקר במתכונתו החדשה מרעים את מצבה של ישראל בהשוואה בין-לאומית, אך עדיין מותירים אותה במקום טוב יחסית לרבות מהמדינות המפותחות".

ספקנות

"יש להתייחס בספקנות רבה האם זה מוצדק לכלול במסגרת כוח האדם העובד בישראל גם את החיילים בשירות חובה וקבע", אמר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

"ברור כי כל מי שמשרת שירות חובה או קבע הוא מועסק על פי חוק ואין הוא יכול להיות מובטל. המבחן האמיתי צריך להיות כמה מועסקים יש במשק מתוך כל אלה הכשירים לעבוד במגזר האזרחי. העתקת השיטה מה- OECD אינה גישה נכונה, שכן לא כל מה שמתאים ל- OECD מתאים לישראל. מה שכן חשוב בישראל זה לבנות מודל האומר לנו כמה מתוך אלה הכשירים לעבוד מעל גיל 18 ומעלה אכן מועסקים בפועל. רק בדרך זו תהיה לנו תמונת מצב אמיתית על היקפי האבטלה בישראל."

לדבריו, "אין להסתפק בקביעת שיעור האבטלה בישראל רק לעומת אלה הדורשים עבודה אלא שיעור המובטלים לעומת אלה הכשירים לעבודה. לא ייתכן לבנות סטטיסטיקה האומרת שמי שמשרת שירות חובה בצבא קבע הוא מובטל ומי שכשיר לעבודה אך בוחר שלא לחפש עבודה אינו מובטל. זה יוצר תמונת מצב מעוותת של מבנה התעסוקה בישראל ושל שיעור האבטלה האמיתי".