הדד-ליין המקורי הגיע: גבעת האולפנה תפונה?

האם גבעת האולפנה תפונה ומתי? אמנם התחייבה המדינה לפנות את חמשת המבנים בשכונה בהתנחלות בית אל עד היום (יום ג'), אחד במאי - אולם ביום שישי האחרון ביקשה הפרקליטות מבג"ץ לפתוח את התיק מחדש ולקבל ארכה של שלושה חודשים על מנת להחליט מה לעשות בסוגיה.

פרשת גבעת האולפנה - דיווחים אחרונים ב-ynet:

"הבקשה לדחיית הפינוי - מלחמה על שלטון החוק"

ברק: יש שטח חלופי לגבעת האולפנה בבית אל

בקשה לדיון חוזר בבג"ץ: מדיניות חדשה ביו"ש

למרות בקשת המדינה, עדיין לא נתנו שופטי בג"ץ את החלטתם בנושא.

גורמים משפטיים בכירים ציינו כי נוכח הבקשה, הרי שמבחינתה חזרה בה המדינה מההתחייבות לפנות את המבנים הבלתי-חוקיים, והכדור נמצא כעת בידי שופטי בג"ץ שצריכים להחליט אם לקבל את בקשת המדינה.

בהודעה שהוגשה לבג"ץ בסוף השבוע ציינה הפרקליטות כי ישנה מדיניות חדשה שלפיה לא כל בנייה על קרקע פרטית תפונה באופן אוטומטי אלא בהתאם לסדרי עדיפויות, ויש לשים לב ולהבחין בין מקרים שונים של בנייה על קרקע פרטית.

בהודעה נאמר עוד כי היישוב בית אל הוא יישוב ותיק, ולכן תקים הממשלה צוות מיוחד בהשתתפות נציגי היועץ המשפטי לממשלה שיקבע סדרי עדיפויות לגבי הריסת מבנים על קרקע פרטית וכן יקבע אם וכיצד יש לפנות את גבעת האולפנה. בכך בעצם חזרה בה הפרקליטות מהתחייבות שנתנה וביקשה לפתוח את התיק מחדש לאחר ששופטי בג"ץ קבעו שנוכח התחייבות המדינה העתירה מתייתרת. לכן, מקרה זה לא מהווה "ביזיון בית משפט", כיוון שלא ניתן פסק דין.  

"חורבן שלטון החוק"

בתוך כך, משפטנים בכירים ובהם היועץ המשפטי לשעבר מיכאל בן-יאיר, המשנה ליועץ המשפטי לשעבר יהודית קרפ, השופטת בדימוס סביונה רוטלוי ומרצים בכירים, חתמו אמש על עצומה המגדירה את בקשת המדינה בסוגיית גבעת האולפנה כ"חורבן שלטון החוק".

במכתב צוין כי "הפרת התחייבות לבית המשפט העליון, והבקשה לבטל פסק-דין סופי שלו, הם צעדים חמורים ומסוכנים, חסרי תקדים, המהווים חורבן לשלטון החוק ופגיעה קשה במעמדו של בית המשפט. הדבר חמור במיוחד כשהוא נעשה ע"י ממשלת ישראל ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, המחויבים בנאמנות למדינת ישראל ולחוקיה. אי-קיום פסקי-דין וביטולם בדיעבד מאיימים על עתיד הדמוקרטיה בישראל, כי אם כללי המשחק הדמוקרטי לא חלים על כולם, ייתכן שלא יחולו כלל".