השנים חלפו, לא כל המלצות וינוגרד יושמו
כבר אחרי מלחמת לבנון השנייה המליצו לחזק את החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, אך הדבר לא התבצע כראוי. המבקר סבור עוד כי על המשרד לטפל יחד עם אגף התכנון בהדלפות
יותר מארבע שנים חלפו מאז פרסום דו"ח ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, אך משרד החוץ לא יישם במלואן את כל ההמלצות של הוועדה ואת המלצות דו"ח ועדת ליפקין-שחק. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').
דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:
המחליף של לבני: בן הזוג של כוכבת "מעושרות"
שנה לבן-לאדן: אל-קאעידה החביא מזימות בפורנו
המתלוננת נגד ארז אפרתי מסכימה להתפשר
ועדת וינוגרד קבעה כי יש לחזק את מרכיבי החשיבה והתכנון המדיני במטה המקצועי של משרד החוץ. זאת לשם ייעול קבלת ההחלטות הלאומיות בסוגיות מדיניות-ביטחוניות. הממשלה אימצה את עיקרי הדו"ח ובמקביל הוקם צוות בראשות הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, ליישום הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד. ההמלצות נגעו בין היתר לחיזוק החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ. המבקר העיר כי מן הראוי אפוא כי הנהלת המשרד תקבע נהלים ברורים המחייבים את כלל העובדים, לרבות באמצעות תיקון תקנות המשרד, הכוללים את תהליכי העבודה והתוצרים המצופים ממנה.
המבקר העיר כי על הנהלת המשרד להגדיר בפירוש את גבולות הסמכות והאחריות של החטיבה לתכנון מדיני, כדי להבהיר את תפקידיה ביחס ליתר היחידות בארגון. ראוי גם, לדברי המבקר, כי קודם למתן אישור להפיץ את תוצרי החטיבה לגורמי חוץ, יוודא המנכ"ל שתוצרים אלו כוללים הצעות חלופיות.
במשרד המבקר אמרו כי הם סבורים שמסמך הערכת המצב הוא אמצעי חשוב לצורך שילוב התובנות הייחודיות למשרד החוץ בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני, על-פי המלצת דו"ח ועדת וינוגרד ובהתאם לתכלית הוראות חוק המטה לביטחון לאומי. עם זאת, פעולות המשרד בתחום זה עדיין לא השיגו את יעדן.
המבקר כתב כי כדי ליישם את מסקנות דו"ח ועדת וינוגרד ואת המלצות ליפקין-שחק, על משרד החוץ לקבל במשותף החלטות שיש בהן להשפיע על ליבת העשייה הבין-ארגונית, לרבות בעניין "השאלות" העובדים ההדדיות. יתרה מזו, כתב המבקר, ונוכח העובדה כי בפועל מתקיימים יחסי עבודה סדירים בין יחידות המשרד ובין גופים במערכת הביטחון, על המשרד ללבן עם אגף התכנון את סוגיית הטיפול בהדלפות כדי להסיר חסם זה בפני זרימת המידע ושיתוף הפעולה התקין בין הגופים.
המבקר בדק גם במשרד החוץ את המרכז לשיתוף פעולה וסיוע בין-לאומי. הוא כתב כי אחד מיעדי העל של משרד החוץ הוא העמקת שותפותה של ישראל בסדר היום העולמי החדש, באמצעות פעילות סיוע בין-לאומי בעולם.
לדעת המבקר, על המשרד להחיש את השלמת טיוטת ההצעה של החלטת הממשלה, בנושא האחריות לתחום סיוע החוץ במדינת ישראל. הוא כתב כי ראוי שבמסגרת פעולות אלה תבחן הנהלת המשרד את ההשפעות המעשיות של הצטרפות ישראל ל-OECD ותציגן לפני מקבלי ההחלטות המדיניות בממשלה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
