המבקר: מחדל מתמשך ומסוכן בהגנה על מטוסים
מאז הירי על מטוס ישראלי בקניה לפני עשור, מוצא המבקר, ניכרה סחבת ישראלית מוכרת - עם שורת אחראים במשרדי הממשלה. בינתיים הטיסות האזרחיות חשופות לאיומים
"מחדל מתמשך", כך מכנה מבקר המדינה את נושא מיגון המטוסים האזרחיים. השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס כותב בדו"ח השנתי שלו שפורסם אחר הצהריים (יום ג') כי t; gk ph שכל הגורמים הבכירים קבעו שמדובר בפרויקט חשוב וחיוני, הוא התנהל לאורך השנים בחוסר יעילות ונחישות מצד האחראים לו, ובראשם שרי התחבורה שכיהנו מאז שנת 2003 וכן שרי האוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה.
בנובמבר 2002 לאחר ירי שני טילי כתף על מטוס נוסעים ישראלים במומבסה שבקניה, הנחה ראש הממשלה דאז אריאל שרון לפעול להתקנת מערכת מיגון מסוימת על מטוסי נוסעים ישראליים כמענה מיידי ולפתח מערכת אחרת כפתרון לטווח הארוך.
בבדיקת מבקר המדינה לגבי המערכת הראשונה נמצא כי משרד התחבורה, שנקבע כגורם בעל האחריות הכוללת לניהול הפרויקט, לא הקים מסגרת משימתית שתישא באחריות למימוש הפרויקט, ולא הוגדרו התפקידים והסמכויות של כל אחד מהמעורבים בנושא. כמו כן, לא גובשה תפיסה לניהולו האינטגרטיבי של הפרויקט, המביאה לידי ביטוי את מאפייניו הייחודיים.
נוכח אי ישימות הפרויקט החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במרס 2011 "להשהות את התקנת המערכות במטוסים".
לגבי המערכת השנייה כתב המבקר, כי נוכח המבוי הסתום שאליו נקלע פיתוח המערכת התקיים במרס אשתקד דיון בנושא ובסופו קבע ראש הממשלה כי יש להאיץ משמעותית את פיתוח המערכת ואת התקנת המערכות על המטוסים. על משרד התחבורה הוטל להגיש הצעת החלטה מעודכנת, רק חמישה חודשים לאחר מכן הגיש המשרד את ההצעה.
המבקר העיר כי "על אף שמדובר בנושא בעל דחיפות לאומית ביטחונית, ובכל יום שחולף ללא טיפול קיים סיכון לתעופה האזרחית ולאלפי נוסעים, רק כחמישה חודשים מאז קביעת ראש הממשלה, עדכן משרד התחבורה את הנוסח הסופי של הצעת ההחלטה".
משרד המבקר העיר כי יש לראות בחומרה יתרה מצב שבו למרות ההתרעות בגין סכנה לתעופה האזרחית ולמרות קביעת ראשי ממשלה לאורך השנים, נותר פער בין עוצמת האיום ומימוש המענה, ותוצאות העיכוב המתמשך בהתקנת המערכות על המטוסים עלולות להיות חמורות.
המבקר בדק נושאים נוספים הקשורים לביטחון המדינה. בפרק העוסק בתעשיות ביטחוניות התברר כי בנוגע להתחמשות בתחמושת מסוג מסוים, גופי צה"ל הנוגעים בדבר לא פעלו כמתבקש נוכח התפתחויות רלוונטיות חשובות. עיכוב של כשנתיים בהחלטת אגף ואי-מימוש החלטות בצה"ל גרמו לכך שצה"ל הצטייד באותה תחמושת באיחור של שנתיים.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי המערכת הראשונה נפסלה בשל שיקולים רגולטוריים ומבצעיים בחו"ל, ולא בשל חוסר בשלות טכנולוגי. לגבי המערכת השנייה נמסר כי הפרויקט מתנהל בהתאם ללוחות הזמנים, הביצועים המתבקשים ובמסגרות התקציב שאושרו. גורמים במשרד הוסיפו כי כבר נמצא פתרון לנושא וההצטיידות תהיה לפי לוח הזמנים.
חשש: ליקויים בייצוא פוגעים באינטרסים של ישראל
כמו כן התייחס המבקר לנושא מערך כלי טיס בלתי מאוישים. משרד מבקר המדינה מצא ליקויים משמעותיים בתהליכי קבלת ההחלטות בצה"ל ובמשרד הביטחון בעניין אישור ומימוש אחד מהפרויקטים שנבדקו בתחום.
המבקר כתב כי נוכח הליקויים בניהול הפרויקטים של פיתוח כלי טיס בלתי מאוישים ובבקרה עליהם, על משרד הביטחון והתעשייה האווירית לבחון את התנהלותם, בעיקר ביחסי הגומלין ביניהם, להקפיד ליישם את מנגנוני הבקרה והפיקוח הקיימים, וכן לבדוק אם נדרשים שינויים לצורך הסדרת היחסים. "ההשקעות הכבדות הנדרשות למימוש אחד הפרויקטים וההשלכות הנובעות מכך על תקציב הביטחון, וכן שיקולים נוספים, מחייבים את כל הגורמים המעורבים, להתייחסות מערכית ורחבת היקף לסוגיות שעלו בביקורת", כתב המבקר. ממשרד הביטחון נמסר כי הופקו כל הלקחים המתבקשים.
לגבי תע"ש המבקר כתב כי הגדרת קווי ייצור בתחום התחמושת הכבדה כחיוניים למדינה, ללא קבלת החלטה מגובה בתקציב לשימורים, היא ליקוי מהותי.
המבקר גם בדק את נושא ההיבטים בקידום ופיקוח על עסקות ייצוא ביטחוני. בנושא זה יש ליקויים, חלקם מהותיים, שנפלו בחמש עסקאות שבהן התנהלות בכירים במשרד הביטחון - ובראשם מנכ"ל המשרד אודי שני - לא נעשתה בהתאם לדפוסי מינהל תקין. המבקר העיר בחומרה כי נוכח הרגישות המדינית שבייצוא הביטחוני, המצב של אי מילוי
הוראות חוק הפיקוח ותקנותיו ביחס לתיאום ולהתייעצות עם משרד החוץ, מעלה חשש לפגיעה באינטרסים המדיניים של מדינת ישראל. עוד העיר המבקר כי על משרד הביטחון להפיק את הלקחים העולים מדו"ח זה ולוודא שהליקויים לא יחזרו על עצמם.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לנושא זה: "משרד הביטחון מצר על כך שצוות הביקורת לא מביא לידי ביטוי את המורכבות והרגישות שבניהול מערכות יחסים אסטרטגיות - ביטחוניות עם מדינות שונות, ואת המשמעות האסטרטגית שיש למערכות יחסים אלה בשימור היתרון האיכותי של צה"ל. מאז הביקורת הופקו הלקחים וחודדו דרכי העבודה בין משרדי הביטחון והחוץ, ולאור העובדה שהוסכם על כך שהמועצה לביטחון לאומי תשמש כמנגנון הבוררות במקרים של אי הסכמה, לא אירעו מקרים דומים כמו אלה המתוארים. משרד הביטחון פועל כל העת להסדרה ולשיפור תהליכי העבודה עם משרד החוץ, באופן שיאפשר להמשיך ולפעול תחת אותם אילוצים וברוח החוק. זאת ועוד, משרד הביטחון נלחם וימשיך להילחם בתחרות הפרועה בין התעשיות אשר יכולות להוות איום משמעותי לייצוא הביטחוני ולמערכת היחסים הביטחונית בין המדינות".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
a.jpg "צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת")
