שירות התעסוקה: בונוס על מובטל שהסתדר לבד

לפי ממצאי דו"ח מבקר המדינה, עד שנת 2011, פקידי התעסוקה קיבלו בונוסים גדולים יותר על עבודה שאליה הגיע העובד דרך שירות התעסוקה אולם בשנת 2011 החל שירות התעסוקה, על פי נוהל חדש, להחשיב כ"השמות לשכה" גם "השמות עצמיות", שדורשי עבודה הגיע אליהן בכוחות עצמו, אשר השתתפו בפעולות תומכות השמה שמעניקה הלשכה. הגופים המנהלים את מערך שכר העידוד (בונוסים) לא אישרו את הנוהל.

• שיטת הספירה שונתה והאבטלה זינקה ל-6.9%
• הקורסים שהמדינה מציעה למחפשי עבודה
• חוק האבטלה התנפץ לי בפנים
  

פקידי התעסוקה יצרו רטרואקטיבית מצג כאילו המשרה שמצא דורש העבודה בכוחות עצמו, נמצאה על ידם, ובכך הגדילו את סך המשרות אותו מציע שירות התעסוקה. התוצאה היא שמאגר המשרות גדל באופן מלאכותי, ועובדי השירות זכו לקבל שכר עידוד בגין ההוספה הרטרואקטיבית של ההצעות הללו למאגר הדרושים, אם כי בהתאם לקריטריונים שבמודל לחישוב שכר עידוד (בונוסים) המרכיב של "דרושים" מוגדר כ"מספר עובדים נדרשים ע"י מעסיקים שפנו ללשכה מסוימת בחודש מסוים".

לדעת משרד מבקר המדינה, על שירות התעסוקה לחדול מרישום הצעת עבודה כאשר מדובר בדיווח על השמה עצמית.

בפועל, המובטל לא כזה שלילי

עוד נתון המשפיע על שכרו של פקיד התעסוקה הוא רישומו של "סירוב" לדורש עבודה. גם כאן כמות הסרבנים גדולה יותר מהמציאות. הביקורת העלתה כי שכר עידוד שולם גם בגין כ-67% מהסירובים שנרשמו לדורשי עבודה שממילא לא היו זכאים לקצבה כלשהי ולכן לא היו עובדי השירות זכאים בגינם לבונוס.

נוסף על האמור לעיל, נמצא כי 43% מ-10,048 סירובים אשר נרשמו לתובעי הבטחת הכנסה בשנת 2009 היו סירובים שנרשמו כמה פעמים לאותו דורש עבודה, לעתים באותו יום או בהפרש של כמה ימים. בהקשר זה מציין המבקר כי לרישום הנוסף אין השפעה מבחינת דורש העבודה, אולם יש לו השפעה כספית בחישוב הבונוסים לפקיד התעסוקה.

67% ממוצאי העבודה חוזרים לאבטלה תוך חודש

עוד קבע המבקר כי שירות התעסוקה לא יעיל במציאת עבודה עבור המובטל בישראל. אחד המדדים החשובים להצלחת ההשמה ולמידת התרומה של השירות בהשמה הוא בקליעתה של ההשמה למקום עבודה איכותי בו יעבוד העובד לזמן ממושך על מנת שיצא לחלוטין ממעגל האבטלה.

בדיקת המבקר העלתה כי בשנים 2008-2009, כ-35% מדורשי העבודה שנרשמו ככאלו שמצאו עבודה, חזרו ללשכת התעסוקה בתוך פחות משלושה חודשים. נתון זה מצביע על השמה לא איכותית של שירות התעסוקה.

67% מהמובטלים ששבו לעבוד חזרו לחתום בלשכה בתוך פחות מחודש ו-5% בקושי הספיקו להחתים כרטיס וחזרו ביום למחרת להיות חסרי עבודה. "מכאן שרבות מההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן בתקופה זו היו השמות אשר לא הוו פתרון תעסוקתי לטווח ארוך, וחלק ניכר מהן הסתיים בתוך פרק זמן קצר מאוד", סיכם המבקר את ממצאו זה.

עוד העלו ממצאי המבקר, כי המערכת הממוחשבת של שירות התעסוקה לא משיגה את מטרתה. הדיווחים נעשים ללא אסמכתאות, נעשה רישום לקוי, וללא בקרה מספקת.

לדעת משרד מבקר המדינה, יש לנקוט את הצעדים הנחוצים על מנת שהמערכת הממוחשבת של השירות והבקרה עליה יכללו נתונים המשקפים נאמנה את פעולותיהם של עובדי לשכות התעסוקה ואת מידת הצלחתם בהשגת היעדים שלשמם הוקם שירות התעסוקה.

מסקנה נוספת של המבקר היא כי ישנו חוסר תיאום בין לשכת התעסוקה לביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. נוסף על כך החוק מחייב מעסיקים לדווח למוסד לביטוח לאומי על פרטי עובדים שהעסיקו ועל מועדי העסקתם. שירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי את פרטיהם של מחוסרי העבודה, אולם נמצא כי השירות אינו מדווח לביטוח הלאומי על ההשמות הרשומות אצלו.

התוצאה היא, ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי בעניינם.

לדעת המבקר, הממצאים מלמדים גם על הצורך בתיאום בין מערכת ההשמה של שירות התעסוקה למאגר הנתונים של המוסד לביטוח לאומי. ובכלל זה על הצורך בדיווח מלא ומדויק של השירות לביטוח הלאומי על כל השמה שהוא מבצע, לרבות על משך ההשמה ועל הסירובים הנרשמים.

תגובת שירות התעסוקה:" דוח מבקר המדינה נגע במספר נקודות חשובות בדו"ח שכתב. חשוב לציין שבמשך החודשים האחרונים התקיים דיון מהותי ומקצועי בין שירות התעסוקה למשרד מבקר המדינה בנוגע לליקויים שהעלה משרדו. כתוצאה מדיונים אלו, ועוד בטרם פורסם הדו"ח היום, הכניס שירות התעסוקה כבר בינואר 2012 נוהל יסודות השמה חדש. נוהל יסודות ההשמה החדש ויישומו נותן מענה לחלק ניכר מהליקויים שהועלו ולהמלצות שניתנו" .

"בנוסף, עם קבלת הדו"ח הסופי של מבקר המדינה, ילמד השירות את הדוח לעומקו, את המלצותיו, יפיק לקחים ויפעל לתיקון הליקויים".