"אני, גבר מכה, חייב לכם תודה"

לצוות בית נועם - אילנית, איברהים, שמעון, נורית, יפעת ופזית וכל המדריכים וכמובן סיגל ונעמה הכלבה האהובה:

אני יושב כאן בביתו של חבר שהסכים לקבל אותי עד שייגמר עניין ההרחקה הנורא הזה. אני מנסה להבין מה עברתי בארבעה חודשים האחרונים ואני די המום ממה שאתם הצוות הצלחתם לעשות איתי.

לאילו מקומות הצלחתם להגיע אצלי?

באילו מקומות הצלחתם לגעת?

איך הבאתם אותי לדבר על רגשות?

מה עשיתם שגרם לי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי?

בשבוע הראשון הרגשתי שהגעתי לקן הקוקיה, הסתובבו סביבי גברים כולם נראו לי אלימים (רק אני לא. ברור!!!) ישבתי בשבוע שתיקה והקשבתי לקולות וראיתי את הותיקים, את החדשים ולא האמנתי שאלו גברים, הייתי בטוח שעוד יום - יומיים אני מבקש, מה מבקש, מתחנן לחזור למעצר.

אחד הגברים עשה לי שיחת קבלה והרגיע אותי, סיפר לי איך היה לו בשבוע הראשון

וראיתי שזה משהו שכנראה אני צריך לעבור אז אמרתי לעצמי "טוב, תעביר את הארבעה חודשים איכשהו וזהו". למחרת חטפתי בומבה ראשונה כי שמתם אותי בחדר עם ההוא, הבחור החרדי שעשה לי את המוות עם הדת והשמירה על המצוות.

נזכרתי איפה אני ואיפה אני לא רוצה להיות

חשבתי שאני אוטוטו מתפרץ עליו. הוא החליט שהשבת נכנסה ואין להדליק אור בחדר ושאני צריך להסתדר בלי ויכול להדליק לי נרות. עפתי עליו במילים אבל אז נזכרתי איפה אני ואיפה אני לא רוצה להיות – לא נעים בתא המעצר, ביום שישי במיוחד.

אחרי יומיים באה עוד מכה כי ניגש אליי חניך תורן וביקש 120 שקלים ואני עוד לא יודע בכלל איפה אני, ואז הוא גם חוזר עם קניות ואני רואה שלא קנה בכלל נקניק פסטרמה, לא משנה שלא ביקשתי אבל מה הוא לא אמור לנחש מה לקנות לגבר כמוני? אני הייתי על סף התפרצות זעם נוספת ואז המדריך שלח אותי לפסק זמן ושחזרתי התייצבתי אצלו לעשות דפ"ח (דיבור פנימי חיובי) ופתאום נפל לי האסימון הראשון – מי אני בכלל שאני אקבע לאותו חניך תורן מה לחשוב עבורי, הרי מה יותר קל מאשר לגשת אליו לפני יציאתו לקניות ולהסביר לו שאני חי על פסטרמה ובזה לסמן לו שאולי כדאי להכניס זאת לתפריט.

וכך צוות יקר, לאט לאט נפל אסימון אחרי אסימון, פתאום התחלתי לדבר בקבוצות, התחלתי להיפתח, למדתי בחדר על הדת ועל חשיבותה והחרדי הפך להיות אחד החברים הכי טובים שלי בבית, שלא נדבר על א' הערבי מהצפון שאני אוהב אותו כאילו היה אח שלי. סדנאות הפסיכו-דרמה פתחו אותי לעולם, סדנת גוף-נפש הבהירה לי בדיוק איפה אני נופל, בסדנת האמנות יצרתי פתאום דברים שאלוהים יודע מאיפה הם יצאו לי.

לנצח את השדים שבתוכי

השיחות איתכם ועם שמעון והמדריכים היו כל כך חשובות והפכו לי את הקופסה וזה לא קל ... עדיין.. אבל הענקתם לי רגליים מחודשות ואנרגיה טובה לרצות להמשיך הלאה לבד, לנצח את השדים שבתוכי ולהרדים אותם באנרגיות טובות ובריאות.

תודה!

בית נועם - העמותה למניעת אלימות במשפחה, נוסדה ב-1986 על ידי קבוצת אנשי מקצוע שהבינה לראשונה את הצורך בהתייחסות אמיתית לשורש הבעיה, כלומר, הגבר האלים, כדי לפרוץ את מעגל האלימות הבין דורי. הצלחות בטיפול הולידו את החזון ליצור, להוביל וליישם שפה חדשה וטיפול כוללני בבעיה. העמותה מובילה כיום את תחום מניעת אלימות במשפחה בישראל ומקיימת שיתוף פעולה מלא עם משרד הרווחה.

הוסטל בית נועם הוקם ב-1997 כמענה ישיר להחלטת המדינה על הרחקה מיידית של גבר אלים מביתו, בעת תלונתה של האישה. צוות ההוסטל קולט גברים על פי הפנייה של שירות המבחן ומוסדות הרווחה, והם שוהים בו למשך ארבעה חודשים בתנאי פנימייה. בפרק הזמן הזה הם מקבלים טיפול קבוצתי ופרטני שנועד להקנות להם כלים לתקשורת לא אלימה, לקיום חיי משפחה וקהילה תקינים ולהורוּת מתקנת. הגברים מופקדים על ניהול המשימות השוטפות בבית כמו ניקיון, קניות, בישול, כביסה ועוד. הרציונל הטיפולי העומד בבסיס ההוסטל הוא יצירת מרחב ביתי אותו ינהלו הגברים, שיעודד חשיפה של דפוסי ההתנהגות האלימה ובכך יאפשרו טיפול ושינוי.

• האירוע השנתי של בית נועם יתקיים ביום שישי, ה-4 במאי, 2012 בשעה 10:00 בבוקר בסינמטק תל אביב, שם יוקרן סרטו של עמית גורן "ילדים מסוכנים" ויתקיימו פאנל של בוגרים ואנשי צוות בשיחה פתוחה עם הקהל וקבלת פנים.
  

• להזמנת כרטיסים: שלחו מייל ל anat@beitnoam.org.il , השאירו הודעה בעמותה בטלפון 03-6996843,  או הזמינו בהודעת טקסט מהנייד לטלפון -054-6664776 . כרטיסים ימתינו לרוכשים בשולחן העמותה בלובי הסינמטק ביום האירוע.