סוחרים מזהירים: מיחזור מוצרי חשמל ייקר אותם

מחיר הטיפול בפסולת האלקטרונית יקר מדי? איגוד לשכות המסחר הזהיר היום (ג') את ועדת הכלכלה של הכנסת מפני המחיר היקר של הצעת החוק לטיפול סביבתי בפסולת האלקטרונית (ציוד חשמלי ומצברים), שהוועדה מקדמת לקריאה שנייה ושלישית.

עוד על פסולת אלקטרונית בערוץ כלכלה ירוקה :

• אושר בממשלה: גם פסולת אלקטרונית תמוחזר
• מיחזור פסולת אלקטרונית - המהפכה בפתח?
• מנקים את הבית? קראו לפני שתזרקו את הזבל
  

לטענת האיגוד, עלות המיחזור תייקר את המוצרים ב"עשרות עד מאות שקלים למוצר", ותפגע בעיקר בבעלי עסקים קטנים. בתגובה טען המשרד להגנת הסביבה כי העלות לכל מוצר תהיה שקלים בודדים וקרא לאיגוד "להפסיק להלך אימים על הציבור".

הממשלה מציעה לקבוע בחוק הסדרים לעידוד השימוש החוזר בציוד, על מנת לצמצם את כמות הפסולת ולהקטין את הזיהום הסביבתי של הפסולת האלקטרונית המושלכת לרשות הרבים מחוץ למטמנות. מנכ"ל המשרד, אלונה שפר, אמרה כי הצעת החוק היא נדבך במהפכה במערכת החקיקה למיחזור הפסולת, בהמשך לחוקי הפיקדון והאריזות.

סמנכ"ל המשרד, יורם הורוביץ, ציין כי כמות הפסולת האלקטרונית אמנם קטנה - אבל הסכנות ממנה גדולות. זאת עקב הנזקים הבריאותיים הישירים לאדם, שעלולים להגיע לכדי סכנת חיים ובעקיפין מזיהום הקרקע ומקורות המים כתוצאה מפליטות גזים וכימיקלים ארסיים מהציוד המתכלה.

החשש: כניסה של עבריינים לתחום

המשרד קבע את יעד מיחזור הציוד האלקטרוני המשומש ל-50% מהפסולת הצפויה עד 2019, ואת יעד מיחזור המצברים המשומשים ל-30%-35% עד 2017. ראש אגף הכלכלה במשרד, אור גולדפרב, מעריכה את עלות יישום החוק בכ-30 מיליון שקל בשנה, לעומת אומדן התועלת שתגיע לכ-60 מיליון שקל בשנה.

סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, טען לעומת זאת כי האומדנים לא מבוססת על נתונים אמיתיים, והעלות הריאלית שתגולגל על המחיר לצרכן תתבטא, כאמור, בעשרות עד מאות שקלים לכל פריט. הוא מסר כי בתוך שבועיים יקבל האיגוד נתוני בדיקה כלכלית שבוחנת את העלויות. לדבריו, ההערכות באיגוד מדברות על כ-200 מיליון שקל בשנה.

עו"ד כרמלי אף הזהיר מכניסת "גורמים לא חיוביים" לתמונה, שיסחטו את היבואנים ואת היצרנים, זאת בדומה לגופי פשע שהשתלטו על תחום האיסוף למיחזור של בקבוקים ומיכלי משקאות בעקבות קבלת חוק הפיקדון. מנהל תחום חשמל ואלקטרוניקה באיגוד, רז הילמן, טען כי באירלנד עלות מיחזור המקררים החשמליים עמדה על כ-40 יורו ליחידה.

ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) חיזק בלשון בוטה יותר את החששות מהשתלטות "אריות ותנינים מארגוני הפשע, שיעסיקו עבריינים או שוהים בלתי חוקיים שלמדינה אין אינטרס לפרנס אותם, ויסחטו את התעשיינים". בן ארי אינו רואה בכלל תופעה נרחבת של פסולת אלקטרונית המושלכת ברחובות, ולדבריו, רצוי להקים רשות ממלכתית למיחזור במימון מס על המוצר.

גלעד אוסטרובסקי, ראש תחום פסולת ומיחזור בעמותת אדם טבע ודין, טען לעומת זאת כי על פי נתוני חברות עולמיות כמו HP ופיליפס, עלות המיחזור עומדת על שקלים בודדים למוצר ולא תמיד מוטלת על הצרכן. לדבריו, הקשיים ביישום חוק האריזות מחייבים לקבוע בחוק המוצע יעדים מחייבים ולהעניש את העבריינים כבר בשלבים מוקדמים.

דני קוגן, מנכ"ל מפעל המיחזור "אקולוגיה לקהילה מוגנת", מסר כי 80% מעובדיו הם בעלי מוגבלויות, כך שהתעשייה הזאת מתאימה להעסקת אנשים עם צרכים מיוחדים. הוא הציע לקבוע בחוק כי לפחות שליש מהעובדים בכל מרכז לטיפול בפסולת האלקטרונית יהיו אנשים כאלה. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה תמכה ברעיון, אך לא במסגרת החוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), לא קבע עמדה בוויכוח על מחיר החוק. הוא אמר בסיכום כי יש עלות כלכלית להגנה על הסביבה, אבל כל עוד העלות סבירה - אין לו בעיה עם הצעת החוק. "יהיו לזה משמעויות רק אם מישהו יוכיח שמדובר בעלות בלתי סבירה", אמר ודחה את השלמת החקיקה לישיבות הבאות.