בובי מקפרין בהופעה: מהמקצב אל המלודיה
בובי מקפרין, שהגיע לארץ להופעה במסגרת "פסטיבל מוזיקה והעיר הלבנה", אמנם לא ביצע את להיטיו הידועים כמו "Don't Worry, Be Happy" אבל נתן שואו מרגש בטעם ג'אז, בעיקר בזכות המפגש עם אחינועם ניני ולהקת הברירה הטבעית
מי שהגיע אמש (ג') להופעתו של בובי מקפרין, בהאנגר 11 בתל אביב, בציפייה לשמוע חומרים מוכרים כמו שיר הנושא ל"משפחת קוסבי" או השיר המאוס עלי אדמות, "Don't Worry, Be Happy", לא קיבל את מבוקשו, ואולי טוב שכך. מקפרין, וירטואוז קול באופן שצריך לראות כדי להאמין, הוא לא כוכב פופ שבא כדי לתת קונצרט.
- תמונות נוספות מהמופע - בעמוד הפייסבוק של ynet תרבות ובידור
במקום זאת, הוא ניצח על ג'אם סשן שנע בין ג'אז, בלוז ומוזיקה אתנית בהשתתפות אורחים מקומיים איתם בחר לפתוח את פסטיבל "מוזיקה והעיר הלבנה". מסיבת חברים אליה הזמין את אחינועם ניני וגיל דור מחד, ואת שלמה בר ואילן בן עמי ("הברירה הטבעית") מאידך. בתווך היו המתופף רב המעלות אל פוסטר, מי שניגן עם מיילס דיוויס, סאני רולינס והרבי הנקוק, ונגן כלי הנשיפה הראל שחל. כדי להשלים את החגיגה, השתתפה מדי פעם גם הרקדנית מונא משעל, שמופיעה לעתים עם ניני ודור.
מקפרין, שכבר הופיע בעבר בישראל עם הפילהרמונית, אוהב לאלתר. יד אחת מכה על החזה המשמש תיבת תהודה, יד שנייה אוחזת במיקרופון שעליו רצות האצבעות, שמסייעות בגלישה הבלתי אפשרית כמעט של הקול מלמטה עד למעלה, מהמקצב אל המלודיה. בהופעה הוא גולש ישירות אל הג'אמים, לא אומר או שר אף מילה, רק שלל הברות שנועדו לצייר בצלילים.
ומזל שהוא לא ביטל
את המילים הראשונות באותו ערב מספקת ניני, שמצטרפת בשירה וחורזת בספונטניות, "מה לעשות, מה לעשות מהתרגשות כזאת, עם איש גדול. פה בישראל, תודה לאל שהוא לא ביטל", לקול תשואות הקהל. החיבור בין מקפרין לניני חינני - היא חשה בנוח עם האילתורים ושירת הסקאט.
אך השילוב בינו לבין שלמה בר, גם אם זורם פחות, הצליח לרגש יותר. בעוד בר מסלסל בסגנון צפון-אפריקני, עונה לו מקפרין בשירה שמזכירה דווקא את המוזיקה הדרום אפריקנית נוסח ליידיסמית' בלאק ממבזו, כשבאמצע אילן בן עמי מלווה בעוד. בשלב מסוים התיישב מקפרין על הבמה כשגבו לקהל, לרגלי בן עמי, והמשיך לשיר. כאילו קרא תיגר על מוסכמות ההופעות ואמר לעזאזל עם זה, אני כאן כדי ליהנות.
מדי פעם הפכו הג'אמים לשירים ידועים ומובנים. בין השאר ביצע מקפרין את "Sweet Home Chicago" ויחד עם ניני את הסטנדרט "My Romance" ואת השיר המקורי שלו, "Mere Words". בר, מצדו, תרם את הפיוט "שחר אבקשך".
כרגיל אצל מקפרין, הקהל נקרא לשמש חלק פעיל במופע, בין אם בהפעלות נוסח
"אני שר - אתם חוזרים" או בבקשה להביא לבמה צופים שיודעים לעשות ביט בוקסינג. הראשונה להצטרף הייתה הזמרת יעל דקלבאום, שעלתה מהקהל וחברה במפתיע למקפרין לקצת סקאט שובב. אליה הצטרפו ביט בוקסאי לא רע וידידו, בחור שהתעקש מאוד להגשים את חלומו לשיר ולא הפסיק גם כשכוכב הערב סימן לו נואשות שיחדל. בטרם התאושש הקהל ממפגן המוחצנות, קרא מקפרין לבמה צופים שרוצים לרקוד לצד מונא משעל. התוצאה היתה מעגל שנטיפי למראה. ספונטני, שמח אך לא בלתי מביך.
אחרי ההילולה הגדולה חזר מקפרין להדרן לבדו, ועשה את זה יפה, אלגנטי, וסקבלדיבופ אה סקיבילי. יה!