פישר: "המחאה החברתית תרמה למיתון"

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר נקרא היום (ד') בוועדת הכספים לגלות יותר מעורבות חברתית ולהפעיל לחצים על הבנקים, אפילו באופן אגרסיבי, להוזיל את העמלות והריבית לצרכנים. הנגיד הגיב כי אפשר לנסות ללחוץ על הבנקים, מבלי לפגוע ביציבותם ולהביא בחשבון שאם לוחצים עליהם בנקודה אחת עלולים לשנות את התנהגותם בנקודות אחרות.

פישר: צופים צמיחה נמוכה יחסית ב-2012

פישר: "שינוי במס הדלק לא מועיל"

גפני: "על בנק ישראל להתערב בעמלות הבנקים"

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי ביצועי המשק על פי דו"ח בנק ישראל, כפי שסקר הנגיד, לא מתעלמים מהפערים בחברה. היציבות הפיננסית נשמרת ביחס לעולם ואף בנק לא קרס אבל האזרח משלם מחיר יקר על היציבות הזאת. הוא מתקשה לגמור את החודש בגלל מחנק הריבית כשהבנקים גורפים רווחים עצומים ומשלמים משכורות גבוהות.

פישר טען שרווחי הבנקים "אינם כה גדולים" והמשכורות גבוהות בבנק אחד או שניים אבל צריך להסתכל על הממוצע. לדבריו שמירת היציבות מחייבת את הבנקים להרוויח תשואה נאותה על ההון אחרי שנדרשו להגדיל את יחס ההון לאשראי. לא קל להם לגייס הון בשוק וזה יכול לבוא רק על חשבון הרווחים שלהם, מה שיפגע באיזון.

"אנחנו לא מעוניינים שהם יסתכנו כפי שאירע בארה"ב ובאירופה ולכן קשה לומר להם להוריד דרסטית את ההכנסות. מצד שני, יש בבנקים שכר גבוה, לא רק למנהלים, ועובדים מיותרים שקשה לטפל בזה. הבנק המרכזי יכול לעודד אותם להוריד עמלות אבל לא באופן אגרסיבי. חשוב יותר לוודא שהם לא ייקחו על עצמם סיכונים גדולים מדי", אמר פישר.

גפני שאל אותו, "אתה שלם עם עצמך שלא הייתם אגרסיביים"? פישר השיב, "אני אף פעם לא שלם עם עצמי ורק מנסה לשפר את מעשינו".

הצמיחה צנחה

הנגיד ציין את צניחת הצמיחה מ-7% בראשית 2011 ל-4.8% בסיומה, מה שהכתיב את תחזית הצמיחה ל-2012 בין 3.1% ל-3.2%. "השנה שעברה היתה חלשה בעולם כולו, וזה השפיע גם עלינו, אבל אצלנו, בגלל המחאה החברתית, היתה גם ירידה בצריכה. הצרכן הישראלי לא רצה להוציא הרבה כסף", אמר פישר.

בינתיים, לדבריו, "קצב הצמיחה בישראל ובעולם נותר ברמת אי הוודאות. אם אירופה תמשיך במיתון קל נוכל להתמודד עם זה. אבל אנחנו נערכים גם להתמודד בזמן אמת גם עם תרחיש של משבר פיננסי והתפוררות גוש האירו אם כי אני לא מעריך את הסיכון הזה ברמה גבוהה". ההפתעה לטובה היתה בעיניו בגידול היצוא של ישראל לאסיה.

בקטע ההתמודדות עם האינפלציה ציין פישר כי המשפיע העיקרי הוא מחירה של חבית נפט בשוק העולמי. סכנה אחרת היא בתחזית הגירעון בתקציב 2012 שנאמד ב-3.5% - סטייה של 2% מהיעד. הוא ציין את הפער המסתמן של 6.6 מיליארד שקל בין ההוצאות הצפויות מההתחייבויות העודפות של הממשלה לבין תקרת התקציב. "זו בעיה", אמר פישר, "בעיקר כשאנחנו נכנסים לשנת בחירות, אבל זו בעיה של ועדת הכספים".

"לא הייתי מרשה כלכלת בחירות"

גפני שאל: "אם ישבת בראש הוועדה היית מרשה לממשלה לנהל כלכלת בחירות"? פישר: "בכל מקרה לא הייתי מרשה". גפני: "הממשלה לא צריכה את הכנסת. היא יכולה להעביר תקנות כדי להיטיב עם הציבור. מה אתה היית עושה"? פישר: "כיוון שאינני רץ לכנסת אין לי את הדאגה הזאת. בכל מקרה, לממשלה כבר אין רזרבות לכלכלת בחירות".

גפני סיכם את הדיון מהנקודה שבה החל: "הנושא החברתי יעמוד במרכז מערכת הבחירות על פי ציפיות הציבור מהמחאה החברתית. לא מתקבל על הדעת כי במשק יש שכר גבוה מצד אחד ומהצד השני אנשים לא יכולים לגמור את החודש. מדינה היא ציבור אנשים ולא רק משק כלכלי".