לנגד עינינו: מירוץ חימוש קטלני וכלכלי באסיה

בבוקר 19 באפריל שיגרה הודו טיל בליסטי בעל יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני, שהטווח שלו מאפשר פגיעה בבייג'ינג ואף להגיע למזרח אירופה. מזרח אירופה היא יעד אפשרי של צבא הודו? כנראה שלא, וכנראה שגם לא מדובר בפקיסטן השכנה שהטווח אליה קטן בהרבה. מה נשאר?

• לכל הטורים של טל רשף
  

זה לא המאורע היחיד מהסוג הזה לאחרונה, ב-4 באפריל הוכנסה לשורותיו של הצי ההודי הצוללת הגרעינית הראשונה אי פעם. בכך הצטרפה הודו לקבוצה מצומצמת של מדינות בעלות צוללות גרעיניות, לצד צרפת, בריטניה, רוסיה, ארה"ב וסין. הבסיס שבו היא נקלטה, ויסחפאטנם, הוא הבסיס האסטרטגי המרכזי של חיל הים ההודי והוא שוכן במזרח המדינה, עם הפנים לעבר ים סין הדרומי אם תרצו. אנחנו מתחילים לראות את הכיוון?

(צילום: AFP)

זה לא הנשק האסטרטגי הראשון שהודו מכניסה לשירות והיא עושה בכך מימוש של החדשנות הטכנולוגיות שלה, כבר יש לה נושאות מטוסים והיא נערכת לבנייה של נושאת מטוסים מיצור עצמי במשך 2012, יש לה גם טילי שיוט, טיל הברהמוס שהיא תיכננה בשיתוף עם רוסיה הוא טיל שמיועד לטוס בגובה צמרות העצים אבל יכול גם להמריא לגבהים, האם הוא מיועד לחצות את מחסום ההימלאיה?

הודו מגיבה בכך להצטיידות מרשימה של הכוחות המזויינים של סין בשנים האחרונות שהתקציב שלהם צומח ככל שצומחת הכלכלה הסינית. הצבא הסיני רחוק מהימים בהם היה בעיקרו מסה של צעירים נלהבים המנופפים בדגלים אדומים וקוראים סיסמאות. היום הוא מפעיל טנקי מערכה מתקדמים, מטוסי קרב מהשורה הראשונה המתבססים על מטוסי סוחוי רוסיים, יש בו טילים בין יבשתיים בעלי ראש נפץ גרעיני, החל משנת 2003 יש לו מטוסי בקרה אווירית מתוצרת סינית שיצורם החל בעקבות ביטול עיסקת הפלקון בידי ישראל, מערכות הרדאר ובקרת האש שלו שודרגו, וחיל הים קלט בשנת 2011 את נושאת המטוסים הראשונה שלו.

נושאת מטוסים? טילים בין-יבשתיים? כן, אלה הם כלי נשק אסטרטגיים שנועדו להעביר את הלחימה אל עומק שטח האויב, וגם תקציב הביטחון הסיני שעבר כבר בשנת 2009 את 150 מיליארדי הדולרים גם הוא נמצא בתחום של מעצמות אסטרטגיות. לסין יש כבר היום כוח צבאי של מעצמה, ובעתיד הוא צפוי להמשיך ולגבור ככל שיתקדמו הכלכלה והטכנולוגיה בסין. לא ירחק היום בו גם הצבא האמריקאי אולי יהיה קטן מכדי לעצור אותו בעת מלחמה, וזה שולח איתותים לא שקטים לכל עבר.

(צילום: AFP)

ארה"ב הקימה לאחרונה בסיס לפרישת כוחות בצפון אוסטרליה, וייטנאם משקיעה כספים רבים בהצטיידות שאמורה לתת מענה להתעצמות של סין בים סין הדרומי, גם רוסיה, יפן וקוריאה לוקחות זאת בחשבון בסל ההצטיידות שלהן, וכפי שראינו גם הודו לא סומכת בלעדית על עזרתם של וישנו ושיוה ומשיקעה כספים רבים במציאת מענה צבאי וטכנולוגי.

מזרח אסיה אינה שקטה והיא מסתמנת כזירה הבאה של מירוץ חימוש, אותו תהליך של רכש מסיבי ומתמשך של כלי נשק שאפיין את המלחמה הקרה בין ברית המועצות וארה"ב בשעתו ושקע בעקבות הדטאנט בשנות ה-70. במזרח אסיה הכלכלות צומחות, יש יותר ויותר כסף וחלק ממנו מוצא על שמירת גבולות המדינה.

כולם חוששים מכולם בשורה ארוכה של זירות לחימה אפשריות: מיצרי טאיוון (סין, טאיוון וארה"ב), איי סנקאקו (יפן וסין), קו הרוחב ה-38 (דרום וצפון קוריאה), איי פראסל (סין, וייטנאם וטאיוון), איי ספרטלי (וייטנאם, פיליפינים, אינדונזיה, סין וברונאי) שסביבם כמעט והתרחשה תקרית בשבוע שעבר, קאשמיר (הודו ופקיסטן) וארונצ'ל פראדש (סין והודו). הזירה האחרונה שצוינה כבר היוותה בעבר במה למחזה עקוב מדם בתחילת שנות ה-60 שבו הודו ניגפה בצורה מחפירה, ונדרה נדר שדבר זה לא יחזור על עצמו.

באסיה, גאווה לאומית חוברת אל שגשוג כלכלי. על מנת ליצור מירוץ חימוש, יש צורך בכלי נשק מתקדמים ויש תקציבים על מנת לממן זאת. בימים אלה גדושות הטיסות הממריאות מזרחה באנשי מכירות של חברות נשק מרחבי העולם וביניהן גם ישראל. לא כל העסקאות מגיעות אל העיתונות מטבע הדברים, אבל מה שכבר פורסם נושא תגי מחיר גבוהים: עיסקה של 43 מיליון דולר למכירת טילי ספייק ישראליים לדרום קוריאה שתיתן מענה לסוללות התותחים של קים ג'ונג-און; עיסקה מתוכננת בת כמיליארד דולר למכירת טילי חץ ומכירת רובי תבור ומקלעי נגב לתאילנד. כוכב הרכש הוא הצבא ההודי שרוכש מישראל מכל הבא ליד: מערכות רדאר, אימון ליחידות קומנדו, השבחת טנקים, מטוסי בקרה אוירית ועוד כהנה וכהנה.

מורכבים הם חייו של מנהל מכירות בחברת נשק ישראלית. מצד אחד הוא מנצל קונפליקטים צבאיים על מנת למכור במחיר טוב את הנסיון והידע שצברה ישראל בסכסוכים עקובי הדם שהיא ידעה לאורך השנים. מן העבר השני יש לכך משמעות כלכלית עצומה למדינת ישראל ולתעשיות הטכנולוגיות שלה.

לא הכל הוא יכול למכור ולא לכולם, מערכות מסויימות נאסרות למכירה על ידי משרד הבטחון למניעת זליגת טכנולוגיות חשובות, ומדינות מסויימות, ובראשן סין, נחסמות ליצוא בטחוני ישראלי בידי מחלקת המדינה של ארה"ב. רשימת "המדינות ידידותיות" מתעדכנת מדי פעם, והיום ניתן לייצא מערכות נשק גם לוייטנאם, שאמריקאים רבים נפלו בה בשעתו במלחמה הגדולה ההיא.

המורכבות הנוספת שבה הוא נתון היא הצורך לשווק ולנהל משא ומתן עם אנשי מערכות ממשל בטחוניות באסיה. ככלל, לא פשוט לנהל משאים ומתנים באסיה אבל עם אנשים אשר צמחו מתוך הצבא, המפלגה והכוחות המיוחדים, זה מורכב עוד יותר. אלו אנשים שדרך החשיבה שלהם פתוחה מעט מאוד אל המערב אם בכלל, ואשר הפער הבין-תרבותי מולם גבוה עוד יותר מאשר במגזרים הפרטיים של ארצותיהם. עם זאת יש מאחורי זה תמורה כלכלית, כי במזרח אסיה הדרך אל ההצלחה בעסקים עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.  

אירועים קרובים בתחום עסקים באסיה:

27 באפריל - 18 במאי: אירועי תרבות הודו בישראל, אירועים בת"א, חיפה וירושלים.

13 במאי 13:30, מרכז הבניה הישראלי בגעש, מפגש פורום אסיה – ישראל לעסקים בנושא רמאויות באסיה.

16 במאי 16:00, מכון היצוא – בית התעשיה, מפגש אנשי עסקים עם השגריר המיועד לסין השר מתן וילנאי.

21 – 23 במאי, תערוכת ביומד בגני התערוכה בהשתתפות משלחות מאסיה. 

טל רשף מנהל את פורום אסיה-ישראל לעסקים, יועץ ומרצה לעסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .