העימות בצרפת: הישראלים יכולים לקנא
העימות הטלוויזיוני בין סרקוזי להולנד לא היה רק אירוע למכורים לפוליטיקה. מקורביו של סרקוזי ציפו שיקרע את יריבו לגזרים בלשונו המחודדת, אבל הולנד התגלה כעוקצני לא פחות וממלכתי יותר. חרף הסיסמאות, המשכנע הוא זה ששולט באמת בחומר
נתחיל מהסוף. לא נראה שבעימות הטלוויזיוני בין נשיא צרפת ניקולא סרקוזי למנהיג השמאל פרנסואה הולנד היה מנצח ברור וספק אם יהיה בכוחו של האירוע להכריע את גורלו של הסיבוב השני לבחירות לנשיאות שיתקיימו ביום ראשון הקרוב.
כמובן, היו בעימות הזה גם כל ה"שטיקים" הטלוויזיוניים, העקיצות ומנה סבירה של סיסמאות, אבל בוויכוח כה ארוך וכה מגוון בתכניו ישכנע בסופו של דבר זה ששולט בחומר, זה שיודע על מה הוא מדבר וזה שיודע לאן פניו מועדות בחמש השנים הקרובות. אי אפשר לסבן ואי אפשר להסתפק בקלישאות שנלמדו בעל פה.
בחירות בצרפת - לטורים הקודמים:
נשיקה צרפתית לימין הקיצוני. ההישג של לה פן
צרפת-ישראל: מסרקוזי הידיד, להולנד הלא ידוע
שמאל, ימין, שמאל. סרקוזי והולנד מחפשים כיוון
אולי זה נשמע לכם כמו אירוע טלוויזיוני משמים למדי שמיועד לאחוזים ספורים של יודעי ח"ן ומכורים לפוליטיקה, אבל לא כך סבורים הצרפתים. הבחירות הן עניין רציני בעיניהם. שש רשתות טלוויזיה שידרו את העימות בו-זמנית ו-18 מיליון אישה ואיש צפו בו, קרוב ל-30% מאוכלוסיית צרפת ומושבותיה מעבר לים.
כאמור, רוב הפרשנים שאינם פרשנים מטעם סבורים שלא הייתה הכרעה של ממש בעימות.
לא זו בלבד שזה לא קרה, אלא שמולו התייצב הולנד מוכן היטב. אמנם במחצית השעה הראשונה הוא נראה מעט מבוהל וחסר ביטחון, אך ככל שחלף הזמן הפך לממוקד יותר, שולט בסדר היום, דקדקן בפרטים, עוקצני לא פחות מיריבו וממלכתי יותר ממנו.
הכלכלה הייתה כמובן במרכז הדיון. סרקוזי, אף שנחשב לאחד המנהיגים שהיטיבו לנווט את כלכלת ארצם במים הסוערים של המשבר הכלכלי העולמי ומשבר היורו, נושא על גבו רקורד בעייתי בעיני רבים מאזרחי צרפת. הוא מצטייר בעיניהם כ"נשיא של העשירים" שהעדיף להטיל את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי על כתפי האזרח הפשוט ולא על בעלי ההון.
לתוך התפר הזה נכנס הולנד במלוא העוצמה. לאורך כל הקמפיין הבטיח להפוך את הקערה על פיה, להיטיב עם מעמד הפועלים ועם מעמד הביניים ולהגיש את החשבון לעשירים. גם אמש נזרקו לחלל האולפן אמירות פופוליסטיות למכביר, אך מאחוריהן היה ויכוח אמיתי ומהותי בין שתי תפיסות עולם וכל אחד מהמתמודדים נדרש לגבות את הסיסמאות שבפיו בדברי טעם מגובים בעובדות.
גם לנושא המהגרים, תפוח האדמה הלוהט של השיח הציבורי בצרפת כיום, הוקדשו דקות ארוכות. זהו המגרש שהולנד גמגם ודשדש בו יותר מכל. ואילו סרקוזי הרשה לעצמו לשלוח זרוע ארוכה אל מגרשה הביתי של מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן, כדי לשאת חן בעיני בוחריה ולמשוך אותם אליו. הוא עשה זאת ללא חשש, שכן הוא יודע שבנושא הזה גם בוחרי מרכז ואפילו בוחרי שמאל מחזיקים בדעות קשוחות – גם אם לא נוח להם להודות בכך בפומבי.
מדברי הסיכום של שני הצדדים בתום העימות המתיש הזה עלתה מציאות מפתיעה: סרקוזי, הנשיא המכהן, בחר לפנות ישירות אל בוחרי לה פן ומפלגת המרכז וקרא להם לבוא לקלפי ולבחור בו. ואילו הולנד בחר בנאום סיכום ממלכתי, מחבק, מלכד. כמו נשיא.
דניאל שק היה עד לאחרונה שגריר ישראל בצרפת והוא מבכירי המומחים לאירופה בשירות החוץ
לפנייה לכתב/ת 
