מהפכת המזון של המאה ה-21 נמצאת בפתח
החשש ממגיפת רעב בעשורים הקרובים מניע מדינות עניות לתור אחר פתרונות לא שגרתיים ונקודתיים - מהתראות סלולריות על בצורת, גידולים שיכולים לשרוד ללא גשם ועד לשינויים באופן הטיפול במזון. רבים מהם כבר מתבצעים בשטח, איך זה נראה?
כדי למנוע רעב בעולם בעשורים הקרובים, יש לבצע שינויים מהותיים במדיניות ובמנהגים המסורתיים, מהפחתה של אכילת בשר מוגזמת ועד הוצאה של טריליונים על סובסידיות לחקלאות ולדלק. כך עולה מדבריו של רוברט ווטסון, יועץ מדעי ראשי של משרד הסביבה הבריטי וחוקר שינויי אקלים.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :
- קונים בגדים בזול? אתם תורמים למחסור במזון
- הבנק העולמי: מחירי המזון ידחקו מיליונים לעוני
- דו"ח: ב-22 מדינות בעולם מתקיים "רעב כרוני"
על פי התחזיות, העולם יזדקק לפחות ל-70% יותר מזון לעומת היום עד שנת 2050 כדי לעמוד בגידול באוכלוסייה ובשינוי הרגלי התזונה של העניים של היום. "האם נוכל להאכיל 9 מיליארד תושבים? לדעתי התשובה היא כן", אומר ווטסון. אולם כדי לעשות זאת, צריך לשנות את הגישה.
התשובה נמצאת על פי מומחים, בשינויים באופן בו המזון נשתל, נקצר, מאופסן, מובל, נמכר, מוחזק ומחולק. רבים מהשינויים הללו כבר נבדקים בחוות, מעבדות, משרדי ממשלה, מפעלים ושווקים בעולם. האם מהפכת המזון של המאה ה-21 נמצאת בפתח?
קליעים ירוקים ליירוט בעיות
בניגוד ל"מהפכה הירוקה" של החקלאות במאה הקודמת, שהובילה לשיפור בתפוקה ובמגוון היבולים, כעת יש צורך בפתרונות ממוקדים ליירוט בעיות. כך למשל, בשדות בפיליפינים, שמוצפים לעתים קרובות, החקלאים בוחנים עתה סוג חדש של אורז שיכול לשרוד תחת מים במשך יותר משבועיים.
בשכונת העוני של העיר קיברה שבקניה, משפחות לומדות כיצד לגדל ירקות בחצר האחורית, ובהודו מנסים לקדם קהילות באזורים כפריים על ידי העברת הקניין של האדמות לרשות המשפחות.
אלו רק מספר חידושים ויוזמות שלדברי מומחים יהיו קריטיים אם העולם רוצה להזין את עצמו בעשורים הקרובים, על רקע הזינוק באוכלוסייה, התרחבות הערים והשינוי האקלימי.
יוזמות נוספות עוסקות בשכנוע חקלאים באזורים מוכי הבצורת של אפריקה לעבור מאורז זולל-מים ליבולים קשים ועמידים יותר, לעזור להם לבנות מחסנים עמידים למזיקים המאפשרים לאפסן מזון לזמן ארוך יותר או להסביר להם מדוע כדאי למכור את הסחורה כשהמחירים עולים.
בנוסף, על רקע התחזית לכך ש-70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים עד שנת 2050, המומחים גורסים כי מציאת דרכים לעזור לעירוניים לגדל מזון בחלקות עירוניות קטנות או על הגג, או להתאגד לקניית מזון במחיר נמוך יותר, הוא מוקד חשוב. במזרח פאלו אלטו שבקליפורניה, למשל, התושבים העירוניים המבוגרים - שמראים פגיעות גדולה יותר מול מחירי המזון הגבוהים - לומדים טכניקות לגידול יבולים לראשונה בחייהם, ומייצרים מזון לעצמם ולשוק השכונתי. באזורים אורבניים אחרים פונים לגינות אנכיות, שנתלות מקצוות גורדי השחקים.
להפחית מבצעי "2 במחיר 1"
לדברי המומחים, נשים - שמגדלות לפחות 40% יותר מזון באפריקה ובאסיה - יצטרפו לשפר את הזכויות על הקרקעות ואת הגישה שלהן למידע, תהליך שהופך קל יותר לביצוע על רקע החדירה של טכנולוגיית הטלפונים הסלולריים. בכפרים במחוז אנדרה פראדש בהודו, משתמשות נשים באזהרות לקראת בצורת שמועברות באינטרנט ובסלולרי, על מנת לעבור ליבולים עמידים יותר - מהלך ששמר על יבולים ועזר לקטוע את גל ההגירה הטיפוסי לערים בעת בצורת.
במקביל, באפריקה מוחדרות שיטות השקיה חסכוניות יותר או שנשתלים יבולים בין עצים המשמשים כדשן, והתקווה היא אלה יהוו גם הם גורם מפתח לפיתרון העתידי לרעב בעולם.
לדברי פעילים בארגונים למיגור הרעב העולמי, אם רק נצליח לשכנע את הסופרמרקטים להציע פחות מבצעים של "2 במחיר 1" המעודדים אנשים לקנות יותר מדי (מה שמביא להשלכת אוכל רב לאשפה) - זו תהיה התחלה טובה. גם שיפור הכבישים בדרום אסיה ובאפריקה יעזור לסייע להפחית בכמות האוכל שמתעכב בדרכים ונרקב בדרכו אל השוק.
פתרונות לבעיות רעב עשויים להשתנות על פי אזור, מדינה, לעתים מחווה לחווה או מבניין דירות אחד למשנהו, לדברי המומחים. לא כל הרעיונות מצליחים, אבל את הפיתרונות שמצליחים, חשוב להרחיב ולהביא להיקף יישום גדול יותר.
זנים עמידים לכל מזג אוויר
רבים מהחידושים שמציעים המומחים מתמקדים בהפחתת ההשפעות השליליות של ייצור המזון על השינוי האקלימי. בעוד שמזג אוויר חמים יותר ורמות גבוהות של פחמן דו-חמצני באוויר עשויים לשפר את צמיחת היבולים וייצור המזון באזורים מסוימים (כדוגמת פתיחה של שטחים בצפון כדור הארץ לחקלאות), אזורים רבים אחרים צפויים להיפגע בעקבות בצורות, הצפות, סערות, עליית פני הים ועלייה בטמפרטורות, שעשויים להוביל לצניחה ביבול.
"פעם ידענו שמתרחשים אירועים של מזג אוויר קיצוני פה ושם אבל תמיד חוזרים למצב נורמלי", אמר לסטר בראון, מומחה לביטחון וקיימות מזון ונשיא מכון מדיניות כדור הארץ, ארגון ללא מטרת רווח מארצות הברית. "עכשיו כבר אין יותר מצב נורמלי".
זו בדיוק הסיבה לכך שמדענים מבנגלדש ועד טנזניה מפתחים זנים עמידים של תירס, חיטה, אורז ויבולים אחרים, שיכולים לשרוד תחת מים, עם מעט מאוד גשם, או אפילו תחת שני סוגי קיצוניות באותה עונה, ועדיין לייצר יבול סביר.
לפנייה לכתב/ת 
