גבר, גרושה פלוס היא לא מינוס

בבוקר אחד רגיל להחריד את מתעוררת, מביטה במראה והמציאות הנוקבת מביטה בך. אמת אחת מגיחה: את רוצה אהבה. הקשר הרציני שאת זוכרת כלל טבעות והחלפת נדרים, אחר כך היה שם מבול של אכזבות, ואפילו האהבה התעופפה לה יחד עם ההינומה מעבר לאופק, עד שכבר לא נשאר לה זכר. אחר כך היו שם כעס ואבל, ואז התגרשת.

עוד בנושא:

אני גרושה, לא חד הורית. די להעלים את אב ילדיי  

גרושה פלוס: רוב הזמן אני חד הורית

מה יש לרווק לחפש אצל גרושה עם ילדים?

הוא רווק בן 32, אני גרושה בת 38 + שניים

לאחר זמן מה של לעיסת פחמימות ריקות ועשיית סקס רק בכדי לוודא שהמערכות עובדות, הוא לפתע הכה בך: הרצון לקשר, הגעגוע לאינטימיות האלוהית הזאת שאין להשיגה בשום דרך אחרת. השכנוע העצמי לפתע הופך מפתטי לאותנטי ואת משנסת מותניים, בתחילה מחשבתית, ומתחילה לשדר לעולם: הנני כאן.

אם כבר פתחתם את דלת הקסמים לעולם הדייטינג (עדיף מ"שוק בשר", תודו) ואתם נתקלים בנשים גרושות פלוס ילדים, הנה כמה אמיתות שיגרמו לכם לרדת מהסוס ולסחוב עבורן את השקיות, ולא, אלה לא שקיות שופינג מלאות בנעליים ומוצרי קוסמטיקה אלא שקיות המלאות במציאות מופלאה. דרך אגב, הילדים מסוגלים ללכת בכוחות עצמם, אותם לא צריך לסחוב, תודה.

הירקון זורם ונשפך לים. הגרושות גם?

האמונה הרווחת היא שמאותו רגע שהתרופפה אחיזתה הלוחצת של הטבעת מאצבעה של אשה והפכה אותה מנשואה לגרושה, היא שוחררה מכבלי הנשואים והופכת לאשה שכבר "עשתה את שלה". ואם יש לה ילדים - אז בכלל תם תפקידה ביקום, ואין לה שום רצון לקשר אמיתי בדמות מערכת יחסים.

הרי ההיגיון "הבריא" מסיק שמאחר שרק לפני רגע נחלצה הגרושה ממלתעותיה של הזוגיות, אזי כל מבוקשה בעולם הוא לדהור אתך ביחד אל עבר אופק חדר המיטות. הגרושה הופכת לטרף קל, מטרה נייחת לכל אותם חצים של רווקים/נשואים שחפצה נפשם בהרפתקה ללילה (או הרציניים יותר, לשבוע). "היא תזרום", הם בטוחים.

ובכן יקיריי, הפנימו, אל תוך אזור החלציים פנימה, "זורמת" לא תלוי בשינוי סטטוס. לכל אשה יש את עקרונותיה כמו גם את הזווית בה היא רואה את העולם. אם אשה מייעדת עצמה לסיפוק מיני בלבד או שבמודע החליטה שבא לה חפוז, זו זכותה המלאה והיא תזרום אתכם לשם, אבל שננו כלל חשוב: גם כשהיא כבר לא כלה, היא לא תמיד קלה!

מקום של אהבה

כל אדם, צמח, וחי זקוקים לאהבה באשר הם. ומהי אהבה? ובכן, אני כבר מזמן לא עוסקת בשאלה מהי אהבה, אלא יותר בתחושות המציפות אותי כשאני נמצאת במצב (תדר) של אהבה, כמו: חמימות, חמלה, שמחה והתחושה של אכפתיות שאינה תלויה בדבר כלפי הרצונות והתשוקות של האחר. ואת התחושות האלה, אנשים יקרים, לא ניתן לזייף. הן מדברות מתוכנו כאילו היו ההילה האופפת אותנו.

שינוי בסטטוס לא משנה את המהות הפנימית שלנו ואת החומרים שמהם אנו עשויים, ולכן גם אם אני גרושה פלוס ילדים, בחרתי בכך מתוך חוזק, ולא בהכרח נעזבתי לאנחות, ולרוב התא המשפחתי פורק לאחר ניסיונות כנים ולא פשוטים להצילו.

רק לאחר שהיה ברור לשני הצדדים שהמקום הזה שהם נמצאים בו הוא לא מקום של אהבה, חום ואכפתיות, הם בחרו ללכת למקום אחר שהוא תמיד עדיף בעיניי על פני המקום בו אנו מוותרים על עצמנו או לעצמנו, ומחפשים בחוץ את מה שאין לנו בפנים, שלא לדבר על סתם שרועים על הספה בציפייה שהחיים יעברו על פנינו.

על כן, אם בחרתי לקחת את ידך בידי - זה לא יהיה ממקום של רצון לתמיכה או לאמפתיה, אלא ממקום של אמונה אמיתית, שזיהיתי בך תכונות שארצה בקרבתי, וצבעים יפים ומעניינים מספיק שבגינם בחרתי לפסוע דווקא אתך.

יד שניה

סחורה משומשת תוכלו למצוא בחנויות יד שנייה שהפכו בשנים האחרונות לטרנד, או כשתרצו לרכוש רכב בעלות מוזלת. אבל אנשים הם לא טרנד חולף ובטח שלא סחורה משומשת. הניסיון של כולנו לשרוד בעולם הזה יהיה קל יותר אם לא נתייחס לאנשים כחתיכות בשר מתיישנות, ונבין שכל אדם העובר בדרכנו, אבל כל אדם, הוא בעל איכויות שונות שאין לאחר, וכל אדם באשר הוא מתמודד עם קשיי העולם בדרכו.

מונית הכסף

החשש הגדול של גברים שמתחילים בקשר עם נשים גרושות פלוס ילדים הוא בעיקר הילדים. תהיות כמו: "למה אני צריך לדאוג ולפרנס ילד שהוא לא שלי?", או "מה יקרה אם מחר הוא פתאום יקרא לי אבא?", הן תהיות נפוצות שעולות בראשם של מרבית הרווקים ששומעים שהחבילה החדשה כוללת בתוכה גם ילדים.

ובכן גברים יקרים: האהבה לילדנו היא אהבה טבעית. אנחנו תופסות את ילדנו כחלק בלתי נפרד מאתנו והוא חלק חשוב בחיינו, אך בשום פנים ואופן לא היחיד. באופן טבעי אנו עושות הכול כדי למלא את צרכי ילדינו, וכשטוב להם התחושה שלנו היא סיפוק ותענוג. כך גם אתם הייתם רוצים שאמכם תתייחס אליכם או מאידך בת הזוג שלכם אל ילדיכם העתידיים, ולכן חבקו את היכולת הזו ואל תפחדו ממנה, היא לא קיימת בכל אשה ואינה מובנת מאליה.

לא כל גרושה פלוס ממתינה לך שתגאל אותה מהמינוס בבנק. אנחנו לא מחכות לאמבולנס שיציל אותנו, ולא עלינו על "מונית הכסף" שלכם כשעצרתם על מפתננו. לראות אותנו באופן חדגוני שכזה זה בעצם להביט לעצמכם בעיניים ולשאול, ממה באמת אתם פוחדים? ואיזה צלקות אתם נושאים עמכם?

לא כולנו דומות, רובנו עצמאיות ופעילות בשוק העבודה, מתמודדות שנים עם היכולת לפרנס את עצמנו ואת ילדנו בכבוד. יתרה מכך, לרוב האבא הביולוגי נוכח בחיי ילדיו מבחירה, ומשלם את המזונות שנקבעו לו על פי חוק בהסכם הגירושין, וכשזה לא קורה אנחנו נפנה ללשכת ההוצאה לפועל, לא לכיס של הגבר איתו אנחנו בקשר.

לחלק את עוגת הזמן

היכולת להיות ספונטניים ולחלק את עוגת הזמן היא אינדיבידואלית ואינה קשורה לסטטוס כזה או אחר. אני אישית מכירה אנשים שחיים לבד ומפרנסים רק את עצמם ועדיין לא מוצאים זמן לאנשים אחרים בחייהם או לעצמם.

לכן, אם אדם בוחר להיות בתוך קשר, סמכו עליו שיוכל לחלק את הזמן ברגישות באופן שבו גם אתם לא תרגישו מקופחים. נכון, כשאתם בקשר עם אשה שהיא גם הורה, ייתכנו אירועים בלתי צפויים שאינם תלויים בה, אך אם היא מתמודדת ביד רמה, לא מחווירה ולא נלחצת מכך, למה שאתם?!

ילדים הם שקופים וניחנו ביכולת הנהדרת הזו לראות בצלילות את האחר, בטבעיות, בלי השתדלות, בדיוק כמו שהמים לדג השוחה בהם, צלולים ובהירים. הם מתמסרים באהבה מוחלטת ואינם שיפוטיים, ואם בחרו להיפתח אליך ולהכניסך לחייהם, כנראה מצאו את הטוב שיש בך מבלי שתתאמץ, רק מעצם היותך, ואם זה מלחיץ אותך, אני תוהה, איך תתמודד עם מה שבאמת קשה ומאתגר בחיים?

אם ירצה המקרה, הוא כנראה יופיע מבלי שאתכנן, האדם הנכון. למרות הכול, הוא עדיין יחשוב על "אהבה" בצורה נאיבית, כמוני. יהיה לו סאונד של קול בדיוק כמו שאני אוהבת.

הוא לא יהיה בעניין של משחקי כוח/מוח מעוותים. הוא יידע לחשוב מחוץ לקופסה ויבין שאין ערבויות בחיים, וכל אדם עלול למצוא עצמו במשבצת של האחר, אותו שפטנו קודם לכן.

כשיגיע האדם הנכון כבר לא אצטרך להתנצל על היותי גם אמא, ולא אחשוש שמא ירגיש מאוים על ידי ילדיי. אבחר להתעורר לצידו בכל יום מחדש. הוא יחשוב שאני מרתקת באופן מפתיע גם אחרי שנכיר קצת יותר, ולא יפחד אם אקשר אליו, והכי חשוב - הוא יאהב אותי ככה, כמו שאני. לאט לאט, ללא סימון מטרות מרהיבות בקשר שייוולד, זה יקרה, יש מאין.

לכל הכתבות, כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק

הכותבת היא אשת תוכן במדיה הדיגיטלית ומחוצה לה.