בחזית מול הסירחון: מרחרחי הגנת הסביבה

השבוע הוא שבוע מסריח. ביום חמישי התלוננו אלפי אנשים בגוש דן על ריח רע, דומה לכלור, ששרר בכל המטרופולין במשך שעות. מקור הצחנה נותר בגדר תעלומה.

• שוב: תושבים בשרון דיווחו על ריח חריף באוויר
• בלבול תעלומת הריח: "תרגיל צבאי, פנו למשטרה"
• מאות תושבים התלוננו: ריח חריף בגוש דן ובשרון
  

הבוקר התפשט ריח רע  באזור השרון, שגם מקורו אינו ידוע. אתמול (א') הורגשה צחנה עזה בשרון, מהוד השרון עד תל מונד, בשל שריפה במזבלה בטייבה. ולהבדיל: השבוע אנחנו צפויים להריח כמויות עצומות של עשן ממדורות ל"ג בעומר.

מפרץ חיפה - מקור מפגעי הריח הגדול במדינה(צילום: שי וקנין)

ניסוי צה"לי ומדורות חג הם, כנראה, אירועים בלתי נמנעים; את מרבית מפגעי הריח, לעומת זאת, ניתן למנוע באמצעות טיפול נכון באשפה ובחומרים תעשייתיים מזהמים. 

500 סירחונות בשנה

הטיפול במפגעי ריח מקומיים שמגיעים ממקור מזוהה - פגרי חיות, דליפות ביוב ופיזור אשפה - נמצא באחריות העיריות והרשויות המקומיות. כשהריח מתפשט על שטח רחב וקשה לזהות את המקור, כנראה שמדובר בזיהום תעשייתי, הנמצא בטיפול המשרד להגנת הסביבה. מוקד המשרד פועל 24 שעות ביממה, ואפשר להגיע אליו בטלפון *6911 או באתר האינטרנט של המשרד.

המשרד מקבל כ-500 תלונות על מפגעי ריח בשנה - יותר מתלונה ביום. רובן, מדגישים פקידי המשרד, תלונות מוצדקות על מפגעים תעשייתיים. "אנחנו כמעט לא מקבלים תלונות על ריחות רעים ממקורות מקומיים כמו פגרי חיות", אומרת סמנכ"ל תעשיות במשרד להגנת הסביבה, שולי נזר.

המקורות העיקריים לזיהומי ריח הם אתרי טיפול בקומפוסט, מפעלים כימיים, מפעלי מזון ותרופות ואתרים חקלאיים לגידול המוני של בעלי חיים. עוצמת אירועי הרוח משתנה לפי מזג האוויר: הם נדירים בזמן רוחות עזות ונפוצים במיוחד בתקופות ובאזורים יבשים שבהם יש הפרש טמפרטורות גבוה בין יום ולילה, שיוצר היפוך של שכבות האוויר באטמוספרה (אינוורסיה).

ריח מהמזבלה? פנו לרשות המקומית(צילום: חסן שעלאן)

רבים מזיהומי הריח קשים בהרבה משני אירועי הזיהום של השבוע. "אירוע הגז בשבוע שעבר היה חריגים בהיקפם, בגלל שהתפשט על שטח רחב באזור הכי מאוכלסים במדינה, אבל ממש לא חריג בעוצמתו", אומרת נזר, "הוא היה ארוך, אבל נקווה שהיה חד פעמי. בשנה שעברה טיפלנו במשך חודשים במפגע קומפוסט בקריית גת, וכמעט כל יום מישהו התלונן לא רק על סירחון אלא גם על בחילות וסחרחורות".

מפרץ צחנה

האזור מוכה-הריח ביותר בישראל הוא מפרץ חיפה, בשל הריכוז הגבוה של מפעלים כימיים באזור. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מדווחים על ירידה בהיקף אירועי הריח החריגים במפרץ, עקב שיפור באכיפת הנהלים הסביבתיים ובסינון האוויר מהמפעלים הגדולים, ובראשם בית הזיקוק לנפט ומפעל חומרי הטעם פרוטרום. "פרוטרום היה מקור מפגע ריח קשה ביותר", אומרת נזר, "מאז שהיקף הבעיה שם פחת, חל שיפור דרמטי במצב במפרץ בכללותו".

תחושת הסירחון היא מנגנון בריא שהאף והמוח מפעילים כדי לעורר אותנו להגן על עצמנו מסכנות. הריח נוצר במהלך הנשימה: האוויר העובר בחלל האף נתקל בתאים האולקפטוריים, שמדווחים למוח על הרכבו הכימי. חומרים המגיעים מגורמים רצויים - אוכל טוב, צמחיה פורחת או בת הזוג, למשל, מעוררים דיווח חיובי, ואילו חומרים המבשרים צרות - עשן, פגרים ורעל - מקבלים דיווח שלילי. 

רוב אירועי הריח התעשייתיים נובעים מריכוז גבוה של חומרים רעילים באוויר ומצביעים, איפוא, בהכרח על סכנה בריאותית. עם זאת, במרבית המקרים הסירחון מורגש כשכמות החומר הרעיל עדיין אינה מסוכנת, וניתן להשתמש בו כדי למנוע אותה מלהפוך להיות כזאת. היוצאים מן הכלל הם מספר חומרים בעלי ריח חלש, כמו גז הבישול, לדוגמא (הגפ"ם), שמתחילים להסריח רק כשהם נמצאים באוויר בריכוז מסוכן. כדי להקטין את הסיכון, חברות הגז מוסיפות לו חומר בשם אתיל מרקפטן, המדיף ריח חזק ולא נעים גם ברמות ריכוז נמוכות ומאפשר לזהות את הדליפות בזמן.

המקצוע: מריח

כדי להתמודד עם הסירחונות למינהם, מחזיק המשרד להגנת הסביבה צוות של כ-100 אנשים שתפקידם - להריח, פשוטו כמשמעו. מדובר בעובדי המשרד והרשויות המקומיות שמועסקים חלק מהזמן בתפקידים אחרים. בזמן מפגעי הריח, חלקם נשלחים לשטח ואוספים דגימות אוויר, ואחרים נמצאים במכון המחקר לריח בנווה יער, אוספים את דגימות הריח מהשטח ובודקים אותן באמצעות מיכשור מיוחד בשם אולפקטומטר.

המריחים עוברים הכשרה מיוחדת לזיהוי ריחות ובדיקות תקופתיות כדי לוודא שלא איבדו את רגישותם לריח בשל עישון, מחלה או הריון. הדו"חות שמחברים המריחים מסייעים למשרד לאתר את מקור הריח, לזהות מפגעים המצביעים על סיכון מיידי וגם להעיד בבתי המשפט נגד חברות שמתעלמות מהוראות סינון החומרים המזהמים.

כמו דיאודורנט על גוף מזיע

"ניתן למנוע כמעט את כל מפגעי הריח באמצעות טיפול נכון בחומרים המזהמים", מדגישה נזר, "הרבה מפגעי הקומפוסט, לדוגמא, נוצרים בגלל דליפות של אוויר במהלך דחיסת הקומפוסט או מכך שלא מייצבים את הבוץ, ואפשר למנוע אותם אם מייצבים את הבוץ נכון. בפרוטרום הורינו להם להעביר את הגזים הרעילים דרך מתקן שמפרק את המולקולות".

הבעיה היא שאי אפשר לטפל בחומרים הרעילים אחרי שהתפזרו.

"זה לא לגמרי נכון, אבל זאת אכן בעיה. יש מפעלים שמחזיקים מזרקות שמתיזות חומרי טיהור אוויר שמרכרכות את הריח. הבעיה היא שהן תלויות בכיוון הרוח וכיוון לא נכון של הרוח יכול לגרום לכך שהמזהמים יבלעו את המטהרים ולא להיפך.

"גם הדיאודורנט הכי חזק אינו אפקטיבי כשהזיעה חזקה. וכמובן שאם מפגע הריח מצביע על ריכוז חומרים מזהמים בכמות מסוכנת, שום מטהר אוויר לא ימנע אותה. במקרים כאלה אנחנו פשוט סוגרים את המפעל".