גדי נדקר עשור אחרי חברו הטוב: "נרצחו על כלום"
אלי דואני נדקר ב-2001 כשעמד בתור למאפייה. חברו הטוב, גדי ויכמן, שמר במשך השנים על זכרו ואף קרא לבתו על שמו. בסוף השבוע הוא סיים את חייו באופן דומה. "אלי וגדי נרצחו על שטות", סיפרה מיכל, האלמנה הטרייה, "זה על פיתות וזה על שקט"
גדי ויכמן, שנדקר בסוף השבוע למוות על ידי נערים שהרעישו מתחת לביתו, ליווה לפני 11 שנים למנוחות את אלי דואני, חברו הטוב שנרצח אף הוא בבאר שבע, במהלך ויכוח בתור למאפייה. "היינו שלושה חברי ילדות", סיפר הבוקר (יום א') חברם הטוב. "אלי נרצח באותה דרך בדיוק לפני כעשר שנים. מכל השלושה, נשארתי רק אני".
אלימות ברחובות - כותרות אחרונות ב-ynet:
- מדינה מדממת: נרצח נער בן 17 מרחובות
רצח בנצרת: צעיר בן 19 נדקר למוות ברחוב
בת-ים: גבר במעצר בית נורה למוות
בשנת 2001, נדקר למוות דואני במרכז שפירא בעיר על ידי שמואל צ'וסקין ואבי אוחנה, וכעבור חמש שנים, זוכו השניים על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע מעבירת רצח. הם הורשעו בהריגה ונידונו ל-15 שנות מאסר.
ויכמן, אב לשניים בן 36, נדקר למוות לאחר שהעיר לחבורת צעירים על הרעש שהקימו מתחת לביתו. אלמנתו סיפרה מאוחר יותר כי ניסתה למנוע את ירידתו למטה. "מישהו התקרב אליו בהליכה מהירה, נגח בו ודקר אותו. הוא התמוטט, ואני ראיתי הכול מהמרפסת", תיארה.
אתמול הגיעו בנות משפחתו של דואני לנחם את מיכל, אלמנתו של ויכמן. "הן אמרו שקשה להן לעכל את זה, שזה מחזיר אותן לסרט שלהן, לאלי", סיפרה מיכל ל-ynet, "הם היו חברים ממש טובים. גדי לקח את הרצח שלו מאוד קשה ודיבר עליו הרבה. הוא כל הזמן היה מדבר עליו. זה היה חשוב לו לשמור על הזיכרון. גם אלי נרצח על שטות. הוא עמד בתור לקנות פיתות במרכז מסחרי, התווכחו איתו ודקרו אותו. גדי גם נרצח על כלום. זה פיתות וזה שקט".
עפרה, אמו של דואני, סיפרה כי האירוע שבו נרצח ויכמן "פתח את כל הפצעים מחדש". לדבריה, "זה כאילו הבן שלי נפטר. הוא קרא לבת שלו, אלין, על שמו של אלי. הם היו אחים לכל דבר. הפשע פה בארץ הופך להיות כמו משחק. הם הולכים לכלא כמו לבית הבראה. אנחנו רואים את זה ונקרעים. עוד רצח ועוד רצח. והחוק אצלנו הוא חוק יבש".
האם הוסיפה ביקורת על מערכת המשפט והרשויות, ואמרה כי "המשפחה שלנו נהרסה, והם בבית הבראה. שניהם הספיקו להתחתן ויוצאים לחופשות מהכלא. מה רע להם? גדי היה ילד נפלא, שמנסה להתקדם ומפרנס את המשפחה שלו בכבוד. הוא נרצח על כלום, כמו הבן שלי".
צ'וסקין, אחד המורשעים בהריגת דואני, התראיין לסרט תיעודי ששודר בערוץ 2, ואמר שם: "היה מקרה שהייתי מעורב בו ודקרתי מישהו למוות. לא הייתי איזה מלאך. הייתי ילד מופרע שאוהב אדרנלין. שני בעלי אגו שנפגשים במקום לא נכון בזמן לא נכון. זה מה שקרה. ויכוח".
לדבריו, "מראש לא רציתי את התוצאה הזו. אף פעם לא חשבתי לבצע את מה שקרה. לא הכרתי משהו אחר. נולדתי לתוך החיים האלה. התגלגלתי. אם היית שואלת אותי כשהייתי ילד מה אני רוצה להיות - הייתי אומר שאני רוצה להיות עבריין. עשיתי כל מה שאסור לעשות. אני אצא מפה בעזרת השם בגיל 33".
יממה לאחר האירוע, סיפרה אשתו של ויכמן על התמודדות ילדיהם עם השלכותיו. "לאריה, בן תשע וחצי, קשה. כשסיפרתי לו הוא בעט, בכה, שבר את החדר, הפך את הכיסא. אפשר היה לראות בפנים שלו את הכאב. הוא כל כך אהב אותו והיה מחובר אליו. אני חושבת שאלין, הבת הקטנה, מבינה שקורה משהו. בדרך כלל היא הייתה בוכה כדי שיבוא. הוא היה נשכב לצידה והיא הייתה נרדמת. אתמול היא קראה: 'גדי גדי' והוא לא הגיע. והיא כל כך בכתה וצרחה וזה כל כך שבר אותי".
דליה חביביאן, דודתה של מיכל, סיפרה כי הילד של מיכל היה קשור מאוד לנרצח. "הוא שאל: 'עם מי אני אגדל'?. הוא אהב אותו כמו אבא. הוא אמר לי: 'הוא לא היה אבא, אלא החבר הכי טוב שלי'. ניסינו להסתיר את החדשות ממנו, שלא יראה. אבל היום בבוקר הוא קרא: 'אמא, רואים את גדי בטלוויזיה'".