הסקופ הגדול בהיסטוריה: התנצלות לכתב שפוטר

ברגעיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה באירופה, כתב סוכנות הידיעות Associated Press אדוארד קנדי סיפק למעסיקיו את מה שייזכר לימים אולי כסקופ הגדול ביותר בהיסטוריה. הוא דיווח, יום שלם לפני מתחרותיה של הסוכנות, כי הגרמנים נכנעו ללא תנאים וחתמו על כניעתם בריימס, צרפת. דווקא משום כך הוא ננזף בפומבי על-ידי סוכנות AP, ולאחר מכן פוטר.

עוד חדשות מהעולם הגדול :

• גם יוון הולכת לקלפי: עתיד גוש האירו על הכף
• נפתחו הקלפיות בצרפת: הקרב האחרון של סרקוזי
• העיירה הכריזה: מלך ספרד "אישיות לא רצויה"
• אובמה: אחרי אפגניסטן, הגיע הזמן לטפל בארה"ב
  

הבעיה של סוכנות הידיעות באותה העת הייתה שקנדי הפר את הוראת הצנזורים הצבאיים שלא לפרסם את הסיפור. ראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'ריל ונשיא ארה"ב הארי טרומן סיכמו לשמור בסוד את הסכם הכניעה של הגרמנים במשך יום שלם, כדי לאפשר לרודן הרוסי יוזף סטאלין לערוך טקס כניעה נוסף בברלין. קנדי הואשם גם כי הפר הבטחה שהוא ו-16 עיתונאים אחרים נתנו, לפיה ישמרו בסוד את הסכם הכניעה לזמן מה, כתנאי לכך שיותר להם להיות עדים למעמד הכניעה.

ווינסטון צ'רצ'יל בימי מלחמת העולם השנייה(צילום: Getty Images imagebank)

67 שנים מאוחר יותר, פרסמה בסוף השבוע סוכנות הידיעות AP הודעת התנצלות רשמית על האופן שבו התייחסה הסוכנות לקנדי. "היה זה יום נורא עבור AP. הפרשה טופלה באופן הכי גרוע שאפשר", אמר נשיא AP והמנכ"ל שלה טום קרלי. קנדי, הוא אמר, "עשה הכול כשורה".

קרלי דחה את הרעיון של-AP הייתה חובה כלשהי לכבד את ההוראה שלא לפרסם את הסיפור מהרגע שבו התברר כי האמברגו (מונח תקשורתי המתייחס להסכמה משותפת על דחיית פרסומה של ידיעה מסוימת עד למועד אחיד מסוים בכל הרשתות שנחשפו לו) נבע מסיבות פוליטיות ולא נועד להגן על החיילים. "ברגע שהמלחמה נגמרה, אתה לא יכול למנוע פרסום של מידע כזה. העולם היה צריך לדעת", אמר קרלי, שפורש השנה, בראיון.

קנדי, שנהרג בתאונת דרכים ב-1963, חיפש במשך שנים הכרה מצד מעסיקיו לשעבר בכך שהוא זכאי. בתו, יוליה קנדי קוצ'ראן, אמרה כי היא "שמחה מאוד" לאור ההתנצלות. "אני חושבת שזה היה משמעותי מאוד עבורו", אמרה.

"האבסורד שבעיכוב היה גדול מדי"

גרמניה הנאצית נכנעה במלחמת העולם השנייה ב-02:41 בלילה של שבעה במאי 1945 לפי שעון צרפת. קנדי היה אחד מ-17 העיתונאים שנלקחו לטקס כדי להיות עדים לו. הוא והאחרים כונסו בחופזה על-ידי המפקדים הצבאיים, ונדרשו על-ידי גנרל אמריקני לשמור על חשאיות. כתנאי לנוכחותם בטקס, נאסר על הכתבים לדווח על מה שראו עד שיקבלו אישור מבעלות הברית.

בתחילה נאמר לעיתונאים כי הידיעה תעוכב רק לכמה שעות, אולם לאחר שהושלמה הכניעה הוארך האמברגו ל-36 שעות - עד ל-03:00 בלילה שלמחרת. קנדי נדהם. "האבסורד שבניסיון לעכב פרסום חדשות בסדר גודל כזה היה ברור מדי", כתב מאוחר יותר.

למרות דבריו אלה, בתחילה הוא שמר על שקט. אז, בשעה 14:30 בצהריים, גורמים גרמניים רשמיים הכריזו על הכניעה בשידור ברדיו מפלנסבורג, עיר שכבר הייתה בידי בעלות הברית. קנדי ידע כי פירוש הדבר ששידור הידיעה אושר על-ידי אותם צנזורים צבאיים שהשתיקו עד כה את העיתונות.

חיילים בחוף דנקירק בימי המלחמה(צילום: AFP)

קנדי הזועם ניגש אל הצנזור האמריקני הראשי ואמר לו כי אין שום אפשרות שיוכל להמשיך לעכב את הסיפור. הוא טען כי הצבא הפר את הבטחתו במסגרת ההסכם עם העיתונאים, בכך שאפשר לגרמנים להודיע בפומבי על כניעתם. הצנזור דחה את דבריו, וקנדי חשב על כך 15 דקות נוספות - ואז פעל.

הוא השתמש בטלפון צבאי שלא היה נתון לפיקוח הצנזורים כדי לעדכן את משרדי סוכנות AP בלונדון על ההתפתחויות, אך לא דיווח לעורכיו על האמברגו או על החלטתו לעקוף את הצנזורה. AP פרסמה את החדשות דקות אחרי שיחת הטלפון שלו.

העיתונאים הצליפו: "סקופ גדול? בלגן גדול!"

כמה ממתחריו של קנדי ראו בפרסום הסקופ בגידה של ממש. אף שפרסם את הדברים, המשיכו הצנזורים הצבאיים לסרב לאפשר לארגוני חדשות לדווח על ההתפתחות, כך שהדבר נותר בגדר ידיעה בלעדית של AP למשך יום שלם. כתב "ניו-יורק טיימס" דרו מידלטון כינה את עיכוב הפרסום "הבלגן הגדול ביותר בהיסטוריה של המלחמה", ובמאמר מערכת של העיתון שלו הצליפו ב-AP על שפרסמה את הידיעה והתרברבה ב"הישג חדשותי היסטורי".

"אם זהו הישג", נכתב בעיתון, "זה רק משום ש-16 עמיתיו של מר קנדי בחרו לעמוד בהתחייבויות שלהם". בעקבות הפרשה השעה הצבא את מתן האפשרות לכתבי AP להביא חדשות כלשהן מרחבי אירופה. כשהאיסור הזה הוסר, יותר מ-50 מעמיתיו של קנדי לסיקור המלחמה חתמו על מכתב מחאה הקורא להשיב את האיסור. הצבא גירש את קנדי מצרפת.

גם נשיא AP בשעתו, רוברט מקלין, הצטרף לגינויים. "סוכנות AP מביעה צער עמוק על הפרסום על הכניעה המוחלטת באירופה, שמחקירה עולה כעת בבירור שהוא נעשה לפני שהתקבל אישור מבעלות הברית", אמר בהצהרה שפרסם בעשרה במאי 1945.

הרס בהירושימה, יפן בעקבות פצצת האטום שהוטלה במלחמה(צילום: איי פי)

המנהל הכללי של AP, קנט קופר, אמר כי על קנדי היה להתייעץ עם עורכיו בנוגע להחלטה לפרסם את הסיפור. בהמשך

הוא שלח מכתב לכתב שבו נכתב כי הוא הפר "עיקרון בסיסי" של העיתונות בכך שלא כיבד את הבטחתו לשמור על הכניעה בסוד.

עיתונאים אחרים יצאו לאורך השנים להגנתו של קנדי. אפילו מי שהחליף אותו ככתב AP באירופה, ווס גלאגר, שבהמשך הפך למנהל הכללי של AP, אמר: "לו הייתי במקום קנדי, הייתי עושה את אותו הדבר, למעט העובדה שהייתי מודיע על כך לבעלות הברית קודם לכן".