איך לגדל ילדים עם דימוי עצמי גבוה? 7 עצות

תינוקות אינם נולדים עם דימוי עצמי - הם מפתחים אותו. הדימוי העצמי כולל את אותם הדברים שאני יודע עליי, או, אם להיות מדוייקים יותר, הדברים שאני חושב על עצמי. האם אני בעל יכולות או שאני חלש, קטן ותלותי? האם אני ילד שנעים להיות בחברתו? האם אני מסוגל לתרום או שתפקידי הוא רק לקבל?

הכתבות הקודמות בסדרה:

"אני סופרת עד 3"; איך להפסיק את מאבקי הכוח?

בלי "איך היה בגן?": הדרך לתקשורת אמיתית עם הילד

הסימנים שאומרים: הילד זקוק ליותר תשומת לב

כיצד, אם כן, נעזור לילד לחזק את הדימוי העצמי?  

1. עידוד: חשוב ברגעים מתסכלים

דרייקורס כתב שכל ילד זקוק לעידוד, כשתיל הזקוק למים. מהו עידוד? זהו הוא כל מה שמעלה את ערכו של האדם בעיני עצמו וגורם לו לחוש בעל יכולת. עידוד זו שפה, שמשרתת אותנו תמיד – על הצלחות נוכל לשמוח יחד ומכישלונות ותסכולים נוכל ללמוד ולצמוח.

2. שפת השבחים: מוגבלת למצבי הצלחה בלבד

השפה השגורה בפינו היא שפת השבחים: מקסים, מעולה, נפלא, מצויין, מדהים, נהדר. אנחנו אומרים לבן השבע שהוא זמר מדהים, אומרים לבת השש שהיא רקדנית נהדרת. אולם מה נגיד לילד שלא הצליח להגיע למקום הראשון, אלא "סתם" למקום הרביעי או החמישי? ומה נאמר לילדה אם היא לא נבחרה למועצת התלמידים?

שפת השבחים היא שפה המוגבלת למצבי הצלחה בלבד. שבח ניתן על ידי מישהו שמתבונן בך ובביצועים שלך - ומחליט אם הצלחת לענות על הציפיות. אם עמדת בציפיות לשביעות רצונו - תזכה בשבח. המסר הסמוי השזור בין מילות השבח הוא שהמשבח ממוקם גבוה ממך בהיררכיה, ולו הזכות לשפוט אותך ולבקר את טיב הביצוע.

3. אומנות העידוד: הרבה מעבר ל"את מקסימה"

עידוד זו אמנות הדורשת התכוונות והשקעה. העידוד צריך להיות אמיתי, אחרת הוא אינו משיג את המטרה. אז כיצד תעשו זאת נכון? במקום להגיד "אתה צייר מדהים" נסו להפריד בין האדם לבין היצירה: "אהבתי את הפרפר הוורוד שציירת. והשמש כל כך יפה כשהיא צבועה בכתום ובצהוב". ההתייחסות היא לחוויה של ההורה. הורה מעודד לא יסתפק בהצהרה "את מקסימה", אלא יפרט: "היה לי כל כך נעים לאכול איתך ארוחת צהריים. סיפרת לי על החוויות שלך בגן, ויכולתי ממש לדמיין אותך מלטפת את הארנב הלבן בחוג טבע".

4. לא מסוגלים לעודד כרגע? לפחות אל תפגעו

חשוב להדגיש שאם יצאנו כרגע מיום ההורים, בו התבשרנו שהילד לא לומד, ואנחנו בעצמנו מאוד לא מעודדים – לא נוכל לעודד כרגע. עם זאת, הורה שאינו מסוגל לעודד כרגע יוכל לפחות להיות ער לכך, ולא לפגוע. "נדבר על זה אחר כך", זו תגובה שאיננה מעודדת, אך גם לא פוגעת. היא עדיפה על תגובה מבקרת, שופטת או מעליבה. בשיחה שתתקיים מאוחר יותר נברר כיצד ניתן לסייע לו ונקפיד להזכיר לו את יכולותיו, כפי שבאו לידי ביטוי במצבים שונים. שימו לב: לפעמים קושי בלימודים מעיד על בעיה חברתית, על לקות למידה שלא אובחנה ועוד. העידוד יועיל, אך לעיתים יש צורך בקבלת עזרה מקצועית נוספת.

5. הדרך אל ליבו של הילד - בכל פעם מחדש

הדימוי העצמי נבנה בתהליך שבו הילד יוזם, מנסה, עושה, בודק. כאשר הוא מצליח - הוא שמח, ואז הוא יהנה

לשמוע גם את דברי העידוד של ההורים. כאשר הוא נכשל, הוא זקוק לעידוד. האם נרצה להוות עבורו מראה המעצימה את הכוחות או מראה המדגישה את החסכים? כדי לעודד עלינו להכיר את האדם (ילד או מבוגר) ולזהות מה נחוץ לו כרגע - מה יעודד אותו. אין "משפטים מעודדים" שנוכל לשלוף בעת הצורך. יש למצוא ערוץ אל ליבו של כל אחד בכל פעם מחדש. עידוד זו שפה בהתאמה אישית, ולפעמים שפה ללא מילים.

6. שימו לב לשפת הגוף

המסר שלנו יכול לעבור באמצעות שפת הגוף בלבד או באמצעות שילוב בין שפת הגוף והמילים. לשפת הגוף חלק מהותי בתקשורת, ולכן עלינו לשים לב שאנו מעודדים גם באמצעותה (אם אומרים מילים "נכונות" אך משדרים בשפת הגוף כעס, אכזבה, או תסכול - המלים נצבעות בצבעים קודרים, ואינן מעודדות).

7. "גם לי זה קורה לפעמים"

בחרתם בשפה מדוברת? הנה כמה רעיונות למסרים, אשר עשויים להיות מעודדים ולעזור בנסיבות מסוימות:

"כמה נעים לי לראות אתכם משחקים יפה ביחד".

"אתה רוצה שנבדוק מה קרה? אולי נצליח להבין יחד"

"זה באמת מפחיד"

"אני מבינה שקשה לך להיפרד וללכת הביתה"

"גם לי זה קורה לפעמים"

"תודה שהבאת הביתה את אחיך מהגן, זה עוזר לי מאוד כי..."

"כשחיבקת אותי, עודדת אותי מאוד, כי קודם הרגשתי רע, ועכשיו החיבוק שלך נתן לי כוח"

"אני מאוד מעריכה את המאמץ שהשקעת ב..."

"באמת מרגיז כשדברים לא מסתדרים כמו שרוצים"

 ואפשר, כאמור, פשוט לשאול: "איך אוכל לעודד אותך?"

הכותבת היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יישומית, מורה במדרשה להנחיית קבוצות, מכון אדלר