לרגע אחד, פלייאוף אמיתי
הפועל חולון יצרה שני מהלכי קלאץ' שהביאו לה את הניצחון על ירושלים, שמצדה יכולה להיות מאוכזבת מהקרבת המשחק הקבוצתי לטובת הסוליסטי. עידו אשד מחמיא לשתי הקבוצות, וגם למחאה השקטה של אוהדי חולון
אורי קוקיה, הסמל של הכדורסל הנכון והבריא של שרון דרוקר, ירד לספסל עם ארבע עבירות, וזה היה הסימן ליובל נעימי ולרמאל בראדלי לשבור את המסגרת הקבוצתית, לשחק מהלכי אחד על אחד קשים ולייצר בעיקר הפרות של שעון ה-24 או החטאות מהשלוש ומהקו.
דווקא כאן היה צריך לבוא לידי ביטוי המשחק הקבוצתי ועומק הספסל של ירושלים, אבל במקום זה הבלגן העלים את די. ג'יי סטרוברי, שנאלץ להתחנן לכדורים, למרות שהוא השחקן החם של ירושלים בחודש האחרון. כך נפתחה האפשרות לעוף החולוניה לקום ולחזור למשחק.
ניכר שחולון מתחילה מחציות טוב, הרבה בזכות הכנה מדוקדקת ונאומי מוטיבציה של צוות המאמנים שלה בחדר ההלבשה, ואיזון החמצן במוח וברגליים. אבל התלות הזו גורמת לאיכות הכדורסל שלה, המבוסס על אנרגיות ואלתורים, להתפוגג ככל שחולפות הדקות.
הרבע השני היה רע מאוד, וגם תסמונת הרבע הרביעי חזרה על עצמה,
וחולון שיחקה לידיים של ירושלים במשחק מבולגן. גם השופטים נטו להחמיר עימה ושרקו לה עבירות קטנות וקטלניות רחוק מהסל, כולל חמישית של מורן רוט שלוותה בטכנית מופרכת. הכל נראה הפוך.
אז איך בכל זאת? קרדיט גדול מגיע לדן שמיר, שמשתפר בשימוש בספסל, נתן אוויר לכוכבים והשאיר את כולם על הרגליים ובפוקוס. אחרי ששמרה טוב כל המשחק, הצליחה חולון להגביר את הלחץ לקראת הסיום, כאילו לחצה על קלאץ' סודי, שפירק את המשחק המסודר של ירושלים, וייצר את שני מהלכי המשחק של עודד שעשוע ובראיינט דאנסטון.
תעודת הכבוד האמיתית מגיעה לקהל של חולון,
עם מחאה שקטה ומכובדת בפתיחה נגד מעצר חבריהם במלחה, טירוף ודחיפת הקבוצה ברגעים הקשים, וגם הימנעות מכל אלימות וחיכוכים (חוץ משלט ה"עמלק" שהגיע הזמן להוריד).
עכשיו נחזור למלחה כבר השבוע, בשוויון, במקביל לשלוש סדרות נוספות, ונרגיש, גם אם רק לשבוע אחד, אינטנסיביות ועוצמה של פלייאוף אמיתי. במצבנו, גם זה משהו לספר עליו בבית.
לתגובות: ido@almx.co.il