בוריס חיכה 5 שנים להשתלת כליה וכשנמצאה - נעלם

אתה יושב בבית חמש שנים, חולה ומיואש, ומחכה להשתלת כליה . ואז, כשסוף-סוף נמצא איבר מתאים - לא מצליחים לאתר אותך. הבית ריק, ואתה לא עונה לסלולרי. השעון מתחיל לתקתק, וכל רגע שחולף מקטין את הסיכוי להצלחת הניתוח. זה איננו תסריט מסדרת דרמה רפואית חדשה, זה סיפורו האמיתי לגמרי של בוריס אלטוב ‭(45)‬ מירושלים.

• לחתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים לחצו כאן
  

העניקו חיים בתרומת איברים :

• רגע לפני לידת בתו: יריב זכה בריאות וחיים חדשים
• הממונה על השכר באוצר נפטר; איבריו הצילו 3
• עליזה בת ה-22 נהרגה על אופנוע - איבריה הצילו 4
  

חייו של בוריס אלטוב, אב לארבעה, תושב שכונת קטמונים בירושלים, לא היו חיים בשנים האחרונות. לפני כחמש שנים לקה במחלת כליות, סבל מאי-ספיקה ונדרש ללכת לטיפולי דיאליזה ארבע פעמים בשבוע. בשל מחלתו הפסיק את עבודתו כדוור. רופאיו הבהירו לו: כדי לחזור לחיים נורמליים אתה זקוק להשתלת כליה.

ואז התחיל המירוץ המפרך והמתסכל שאותו מכירים היטב כל החולים הזקוקים לתרומת איבר. החודשים עברו, ותורם מתאים לא נמצא. אלטוב, איש שומר מצוות, לא איבד תקווה. הוא קיווה והאמין שההצלה בוא תבוא.

יום שבת האחרון. במרכז הרפואי הדסה עין-כרם נפטרה אישה, ובני משפחתה הביעו הסכמה לתרום איברים מגופה. בדיקה העלתה: הכליה שלה מתאימה לאלטוב.

המשימה הנעימה להודיע לאלטוב על הכליה שנמצאה הוטלה על אולגה שטיין, מתאמת ההשתלות של הדסה עין-כרם. סמוך לשעה שמונה בבוקר חייגה לביתו, אבל איש לא הרים את השפופרת. אחרי כמה וכמה ניסיונות ניסתה את הסלולרי שלו. גם שם דממה.

ככל שנקפו הדקות כך גברה העצבנות, שכן השתלת איברים חייבת להתבצע באופן מיידי. האיבר נתון בקרח, וכל דקה שחולפת מקטינה את הסיכוי שייקלט בהצלחה בגוף החולה.

אולגה שטיין תפסה יוזמה וחייגה ‭,100‬ למוקד המשטרה. מעבר לקו ענה לטלפון היומנאי התורן במרחב מוריה במשטרת ירושלים, מוריס חן. "אחרי 30 שנה במערכת אתה בטוח שכבר שמעת הכל, אבל מתברר שלא‭,"‬ הוא משחזר.

היומנאי נטל את מכשיר הקשר ושלח בבהילות ניידת לביתו של אלטוב. השוטרים דפקו על הדלת, אבל כלום. אף אחד בבית. מה עושים עכשיו? תחקור מהיר של כמה שכנים הניב תוצאות: "הוא שומר שבת, אין סיכוי שיענה לטלפון‭,"‬ הם מבהירים. "איך אנחנו מוצאים אותו‭"?‬ חוקרים השוטרים. "טוסו לבית-הכנסת, הוא כנראה נמצא שם עם אשתו‭,"‬ משיבים השכנים.

בדיוק כאשר השוטרים מגיעים בחריקת צמיגים לבית-הכנסת מסתיימת התפילה. המתפללים מתחילים לטפטף החוצה, והשוטרים איתרו את אלטוב. "מזל טוב‭,"‬ אמרו לו. "מזל טוב‭"?‬ הוא שואל מופתע. "על מה? התחתנתי כבר לפני 20 שנה‭."‬ "עזוב עכשיו חתונה‭,"‬ הם אומרים לו, "מצאו לך כליה, מחפשים אותך כבר שעות‭."‬

"מצאו? אני לא מאמין‭,"‬ אומר אלטוב בהתרגשות. "בדיוק עכשיו עשינו תפילה בבית-הכנסת וביקשנו שימצאו לי סוף-סוף כליה‭,"‬ סיפר ופרץ בבכי. "התפילה כנראה עזרה‭,"‬ אומרים לו השוטרים ומזעיקים מיד אמבולנס.

לבית-החולים מגיע צוות של מד"א בראשות הפרמדיק צחי הולצברג. הזמן דוחק, הכל צריך להתבצע במהירות. אלטוב נפרד מחבריו המתפללים, עולה לאמבולנס, והנהג מתחיל לטוס לבית החולים.

בשעה 12 בצהריים, ממש בדקה ה‭,90-‬ מגיע האמבולנס להדסה, שם ממתינים לו בעצבים מרוטים המנתחים ד"ר דוד ארנוביץ מהמחלקה לכירורגיה וד"ר הדר מרחב, מנהל יחידת ההשתלות בהדסה. כמה שעות לאחר מכן התעורר אלטוב עם כליה חדשה.

הניתוח עבר בהצלחה, ובימים הקרובים הוא צפוי להשתחרר הביתה. עכשיו, כשיהיה בריא, בכוונתו לחזור לעבודתו כדוור.

"חמש שנים חיכיתי לבשורה, וכבר התייאשתי לחלוטין‭,"‬ סיפר אתמול ל"ידיעות אחרונות" ממיטתו. "בליל שבת חלמתי שנמצאה תרומה, בשבת התפללנו לכליה בבית-הכנסת - והנה זה קרה רגע אחרי שהתפללתי לאלוהים. זה פשוט נס. כנראה שהשמיים היו צלולים מתמיד בשבת כי מישהו שם למעלה נענה לתפילותיי".

מחר יהיה אלטוב בן ‭.45‬ כששואלים אותו מה ירצה לקבל במתנה, הוא עונה בביטחון: "כלום. את המתנה היפה ביותר כבר קיבלתי‭." ‬