למה אין ערבים באגף התקציבים?
ראש אגף התקציבים עמד בראש צוות המיעוטים של ועדת טרכטנברג והודיע היום לחברי הכנסת כי בכוונתו ליישם במלואו את פרק המיעוטים בדו"ח הוועדה. עם זאת, הרשקוביץ הודה כי גם באוצר לא עומדים ביעד שנקבע בהחלטת הממשלה, לפיו עד סוף 2012 יעמוד שיעור הערבים המועסקים בשירות המדינה על 10%
הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, הודה היום (ב') בכנסת כי הפוטנציאל הכלכלי של המגזר הערבי במשק לא התממש במלואו ונדרשות מהמדינה פעולות נוספות כדי להביא למימושו המלא לפחות בתחום התעסוקה.
הרשקוביץ גילה כי באגף שלו הוקם צוות לגיבוש תכנית עבודה למיצוי הפוטנציאל החסר בשילוב משרדי הממשלה הרלבנטיים. "התכנית נמצאת בסדר עדיפות גבוה והיא תקבל את כל הסבסוד התקציבי הדרוש", אמר הרשקוביץ לוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין קליטת ערבים בשירות הציבורי.
עם זאת ראש אגף התקציבים ציין בתשובה לשאלת היו"ר, ח"כ אחמד טיבי (תע"ל), כי באגף התקציבים שמעסיק כ-60 עובדים אין כעת אפילו עובד ערבי אחד. היחיד שעבד שם התקדם לתפקיד אחר בלשכת המנכ"ל, והם מתקשים לאייש את התקן הפנוי בעובד אחר מהמגזר הערבי, לדבריו, בגלל מחסור במועמדים, למרות שמדובר במשרה ייעודית. טיבי אמר כי הם דורשים כלכלן ובתחום הזה חסרים מועמדים.
הדברים נאמרו בדיון האחרון של הוועדה לפני פיזור הכנסת אליו הוזמנו בכירי האוצר לבדיקת תרומתם להגברת התעסוקה של העובדים הערבים במשרדי הממשלה, כמי שמחלקים את העוגה התקציבית. "דלות התקציבים המיועדים למיעוט הערבי משפיעה לרעה לא רק על הערבים, אלא על המיצוב החברתי-כלכלי של המדינה כולה", אמר טיבי בפתח הדיון והדגיש כי "כבר למעלה מעשור יש חוק המחייב ייצוג הולם של ערבים בשירות המדינה, אבל אפילו מימושו החלקי נכשל".
הרשקוביץ ציין שהוא עמד בראש צוות המיעוטים של ועדת טרכטנברג והודיע כי בכוונתו ליישם במלואו את פרק המיעוטים בדו"ח הוועדה. עם זאת הודה כי גם באוצר לא עומדים ביעד שנקבע בהחלטת הממשלה לפיו עד סוף 2012 יעמוד שיעור הערבים המועסקים בשירות המדינה על 10%. מכלל עובדי האוצר התקניים שיעור העובדים הערבים נע סביב 7.5%. נעשים מאמצים לקלוט כ-600 עובדים נוספים למשרות יעודיות, אם יהיו מועמדים מתאימים ברמת השכלתם והכשרתם המקצועית.
טיבי הגיב, "אני חושש שגם אם רמתו של מועמד ערבי שייענה למכרז תהיה זהה לרמה של מועמד יהודי שמתחרה על המשרה, יעדיפו את היהודי על פניו. כשמדובר במכרז כללי התחושה אצלנו שהמשחק מכור ולכן הרבה לא ניגשים למכרזים".
נציב שירות המדינה, משה דיין, אמר באותו הקשר, "אני לא חותם על תקנים חדשים, אלא אם נחה דעתי ששליש מהם מיועדים לאוכלוסיה הערבית. אבל לצערי מעט מאוד ערבים ניגשים למכרזים. רק 8% מכלל המועמדים הם ערבים, בעוד שחלקם באוכלוסיה עומד על 20%. ב-2011 לא ניגש ולו ערבי אחד למכרזים שהתקיימו ב-14 משרדי ממשלה. אני מעריך שיש כאן בעיה של אמון. הם לא מאמינים בכנות של המכרזים".
דיין הודיע כי בכוונתו לשנות את הדימוי השלילי. "אני מוכן לבקר ביישובים הערביים ולעלות על כל במה כדי לדבר עם האנשים ולעורר בהם את האמון החסר. יחד עם משרד ראש הממשלה אנחנו עומדים לצאת בקמפיין תקשורתי כדי לעודד אותם להגיש כמה שיותר מועמדויות למכרזים. בכוונתי לעבוד גם על ועדות המכרזים כד שיפנימו את חובת הייצוג ההולם וההעדפה המתקנת".
טיבי העיר כי חוסר האמון רווח בעיקר לגבי המכרזים על משרות כלליות. למכרזים על משרות ייעודיות לבעלי מקצוע מסוימים, ניגשים יותר מועמדים בידיעה שאחד מהם עשוי לזכות במשרה. לעניין זה אמר סמנכ"ל משרד התמ"ת מישל אביעם כי מספר המשרות הייעודיות דל וכשמדובר במשרות למשפטנים גם בעלי המקצוע הערביים לא עומדים בתור כי במגזר העסקי השכר ותנאי העבודה טובים יותר.
אמנון בארי, מנכ"ל משותף ב'קרן אברהם' המסייעת בתחום הנדון אמר כי "היוזמות שהוזכרו בדיון מבורכות, אבל הן לא יביאו למהפך, אם לא תהיה אמירה מפורשת בראש חוצות של ראשי המדינה ששילוב העובדים הערבים הוא קריטי".
טיבי ברך בסיכום את הצעדים של נציב שירות המדינה אבל אמר כי "דרושים צעדים ותקציבים להקצאת משרות ייעודיות רבות נוספות לערבים, ובעיקר צריך לשנות את האקלים החברתי. במגזר הציבורי עדיין קיימת הדרה של ערבים משלוש דרגות הניהול הבכירות. אגף התקציבים באוצר יכול וצריך לפעול לקידום האפליה המתקנת, כי בידו המשאבים הדרושים".
לפנייה לכתב/ת 
