מחיר הפשע: נזק של 14.4 מיליארד שקל למדינה

לכל דבר יש מחיר- גם לעבריינות בישראל. על פי נתוני המשרד לביטחון פנים שפורסמו היום (ב'), הנזק הכלכלי שנגרם מאירועי הפשיעה בשנת 2011 עומד על 14.4 מיליארד שקל, שהם 1,842 שקל נזק לכל אזרח במדינה.

סכום הנזק הכלכלי המצטבר מפשיעה בעשור האחרון, מגיע לסכום עצום של 177 מיליארד שקל, 16.1 מיליארדי שקל מדי שנה בממוצע. במונחים של כלכליים של תוצר לנפש, "נטל הפשיעה" בישראל בשנת 2011 מהווה 1.7% מסך התמ"ג בשנת 2011.

נתון משמעותי בו חלה עליה, הוא הנזק הממוצע ממקרה פשיעה שעומד השנה על 11,500 שקל. נתון זה מצוי בעליה מאז שנת 2004, אז עמד הנזק ממקרה פשיעה בודד על כ-9,500 שקל.

למרות המספרים העצומים, במשרד לביטחון פנים מצביעים על שיפור בנתונים לעומת שנים קודמות ומציינים כי בשנת 2010 היה הנזק הכלכלי למדינה גבוה ב-800 מיליון שקל.

איך מתמחרים?

נשאלת השאלה כיצד מתמחרים נזק של פשע ומה תוקפם של הנתונים. במשרד לביטחון מודים כי לא כל הנזקים ניתנים לכימות או לתרגום למונחים כספיים. לאור זאת, נמנעים לרוב מהכללת כלל הנזקים הנגרמים. כתוצאה מכך, נוטה אומדן הנזק לשקף נזק כלכלי המוטה כלפי מטה.

בין הפרמטרים הנלקחים בחשבון לחישוב הנזק הכלכלי, מצויים בין היתר: הוצאות אבטחה וביטוח, התנהגות אישית מתגוננת, פעילות מניעת מצד השלטונות, פעילות קהילתית מתגוננת, חרדה מפני הפשיעה, רכוש נגנב וניזוק, הפסד תפוקה או הכנסה מצד הקורבן, הוצאות רפואיות וטיפול נפשי, השפעה נפשית ופיזית על הקורבן, מסגרות תמיכה לקורבן ומניעת השקעות ופיתוח עסקי באזורים מוכי פשיעה.

העבירה הכי יקרה - רצח

בשנת 2011 לא חלו שינויים מהותיים בהרכב הפשיעה לפי סוגי העבירות השונות. עבירות רכוש ועבירות מרמה ממשיכות להיות העבירות היקרות ביותר למשק. אלה תרמו כ-50% מכלל הנזק הכלכלי בשנת 2011.

סך הנזק הכלכלי מעבירות הרכוש נאמד בשנת 2011 בכ-3.6 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-3.7 מיליארד שקל בשנת 2010, כ-4 מיליארד בשנת 2009 ומעל ל-5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2004-2006.

מגמה נוספת שנמשכת בשנים האחרונות היא העלייה בנזק הכלכלי מעבירות האלימות (ללא רצח). כ-2.77 מיליארד שקל נזק מעבירות אלימות נמצא בשנת 2011, לעומת ממוצע של 2.58 מיליארד שקל. בשנת 2010 עבירות אלימות גרמה לנזק שיא של 3 מיליארד שקל.

למרות זאת כמקרה בודד העבירה היקרה ביותר למשק היא גם החמורה ביותר מבחינה מוסרית. מקרה רצח יוצר את הנזק הכספי הממוצע הגבוה ביותר - 2.2 מיליון שקל. עבירות מין, לעומת זאת, גורמות נזק כללי ממוצע של כ-37,700 שקל, ואילו עבירות אלימות נאמדות בכ-28,600 שקל למקרה.

עלות מול תועלת

התפישה של המשרד לביטחון פנים, לפיה מתורגמת הפשיעה לשטרות, מגיעה, לדבריהם, מגישה רווחת בעולם. בנוסף משרתת גישה זו את המשרד במאבקו על הנתח שיקבל מתקציב המדינה.

בעשור האחרון, טוען המשרד, מתפתחת בעולם המערבי ההכרה בצורך במדידת הנזקים הכלכליים והחברתיים הנגרמים עקב הפשיעה וזאת בין היתר כדי לאפשר בחינת הקצאת משאבים ללחימה בפשיעה לפי אמות מידה של ניתוחי עלות מול תועלת.

לפי הדו"ח, ההשקעה במניעת פשיעה אכן משתלמת. מחקרים מראים כי תגבור כוח האדם במשטרה ב-10% מביא לצמצום הפשיעה בכ-3% עד 6%. לפי ממצא זה, הגדלת מכסת השוטרים היא עניין כלכלי משתלם למדינה.

דוגמא נוספת שהוצגה בדו"ח, היא פרויקט 'עיר ללא אלימות'. פרויקט זה, הממוקד במניעת אלימות והתנהגות אנטי חברתית, פועל בכ-80 רשויות מקומיות בעלות שנתית של כ-70 מיליוני שקל. לדברי המשרד, הצפי לצמצום הנזק הכלכלי מפרויקט זה עומד על 150 מיליון שקל.

המשרד לביטחון סיכם את הדו"ח בהסיקו שיש לראות בהגדלת תקציב המשרד לביטחון הפנים השקעה ממשלתית בתשתית הכרחית ליצירת תהליך צמיחה. בנוסף, טוען המשרד כי הדגש שהושם בשנים האחרונות על המאבק בפשיעה בכלל ופשיעת הרחוב בפרט ממשיך לתת את אותותיו ביציבות בנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מהפשיעה בשנים האחרונות.