סכסוך נדל"ני: ביהמ"ש פסק לטובת שלמה לחיאני
ביהמ"ש דחה תביעה שהגישו בני זוג נגד ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני, בטענה כי בעת שניהל את חברת הבנייה אלשב פעל לפינויים מדירה ששכרו, למרות שלטענתם התחייב למכור להם את הדירה בהסכם שערכו עמו בעל פה. לחיאני מצדו טען שלא היו דברים מעולם - והשופטים קיבלו את גרסתו
ניצחון לשלמה לחיאני בבית המשפט: בשנת 2002 השכירה חברת הבנייה אלשב לבני זוג דירת דופלקס בפרויקט מגורים שבנתה על חוף העיר בת ים, בתקופה שבה מנהל החברה היה שלמה לחיאני, ראש עיריית בת ים. אלא שבשנת 2007 החלה החברה לפעול לפינוי בני הזוג מהדירה, כיוון שלא שילמו לה שכירות שהסתכמה ב-104,527 שקל.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
- בית המשפט לרשויות: הרשו לשכן לגדל ציפורים
- בעל הבית הטריד - השוכרת איימה ברצח
- שילם מראש - וגילה שהדירה לא ראויה למגורים
לאחר ששילמו בני הזוג את החוב וחתמו עם החברה על הסכם לדחיית מועד הפינוי בשלושה חודשים, טענו השניים כי הגיעו לפגישה במשרדו של לחיאני, ושם סיכמו בעל פה כי יירכשו את הדירה. אולם לטענתם, בניגוד להסכם זה, חידשה החברה את הליכי הפינוי נגדם בשנת 2009.
לפיכך, הגישו בני הזוג תביעה נגד החברה ונגד לחיאני ואשתו לבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה כי אין לסלקם מהדירה, שכן נערך בינם לבין לחיאני הסכם מכר בעל פה שיש לו תוקף מחייב.
התובעים טענו כי עוד בשנת 2002 התחייב לחיאני לשמור להם את הזכות לקנות את הדירה, ובהסתמך על התחייבות זו השקיעו בשיפוצה כ-150 אלף שקל. עוד טענו כי חתמו על הסכם הפינוי "הדרקוני", לדבריהם, רק משום שהיו לחוצים מהפינוי, ובכל מקרה הסכם המכר שנערך בעל פה לאחר מכן ביטל את הפינוי.
לטענתם, בהסכם המכר התחייב לחיאני למכור להם את הדירה תמורת 650 אלף דולר, והם הסכימו כי תשלומי השכירות יהיו על חשבון רכישת הדירה - ואף לחצו לאחר מכן ידיים ואיחלו האחד לשני מזל טוב ובהצלחה. עוד טענו כי שילמו ללחיאני 268,400 דולר במזומן, אלא שנוכח יחסי החברות ההדוקים עמו, לא ביקשו על כך אישור או קבלה. לטענתם, למרות שההסכם נערך בעל פה, יש לתת לו תוקף מחייב שכן "זעקת ההגינות" מצדיקה זאת.
לחיאני והחברה טענו מצדם כי מעולם לא הובטח לתובעים שיוכלו לרכוש את הדירה, וכי לא מדובר במקרה המצדיק סטייה מהדרישה כי הסכם מקרקעין ייערך בכתב. כן נטען, כי הטענה בדבר הרכישה הועלתה לראשונה רק לאחר שהוגשה נגד התובעים תביעת הפינוי, וזאת במטרה לדחות את פינויים. עוד הכחישו כי הועברו להם על החשבון אי אילו סכומים, והוסיפו כי "הסכם הפינוי עליו חתמו התובעים גובר על ההסכם הלכאורי בעל פה".
השופט: חייבים מסמך בכתב
בשבוע שעבר דחה השופט יעקב שינמן את התביעה, לאחר שקבע כי לא נכרת בין הצדדים הסכם למכירת הדירה, וגם אם היה הסכם שכזה הוא אינו עונה על דרישות החוק. נקבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח התחייבות מצד לחיאני למכור להם את הדירה, הן משום שטענתם הועלתה בלשון רפה, והן לאור ההסכמים המאוחרים עליהם כן חתמו. בנוסף לכך, נפסק שהתחייבות שכזו, מן הראוי שתעלה על הכתב.
באשר לטענה כי נערך הסכם מכר בעל פה, נפסק כי אמנם התובעים נפגשו עם לחיאני, אולם לא הוכח בשום צורה כי הגיעו באותה פגישה להסכמה בדבר מכירת הדירה. ייתכן, קבע השופט, כי הצדדים הגיעו לאיזושהי הסכמה כללית לקיומה של אפשרות למכור לתובעים את הדירה, אולם לא התקיים כאן הסכם מכר מחייב, כנדרש על פי חוק.
ראשית נקבע כי הטענה שהסכימו לערוך הסכם בעל פה בשל יחסי הקרבה והידידות עם לחיאני מופרכת ואינה הגיונית, כאשר באותה העת כבר נקטה נגדם החברה שניהל בהליכי פינוי, ועל כן קשה להבין כיצד טוענים התובעים כי שררו ביניהם יחסי אמון וחברות - בשעה שמתנהלים נגדם הליכים שכאלה.
שנית נקבע כי כשהתובעים רצו לעגן את ההסכמות ביניהם ולהבטיח את זכויותיהם, הם עשו זאת בכתב - כך עשו בהסכם השכירות וכך עשו בהסכם הפינוי. הייתכן כי חתמו על שני הסכמים אלה, אולם הסכם חשוב ובעל משמעות כלכלית כה מהותית, לא ייערך בכתב, במיוחד כשהיו מודעים לכך שעל מנת שהסכם מכר מקרקעין יהיה תקף עליו להיות בכתב?, תמה השופט.
השופט אמנם ציין כי ככל הנוגע להעברת הכספים לידיהם, גרסת הנתבעים נגועה בסתירות, אולם אין בכך כדי להצדיק אכיפת הסכם מכר מקרקעין שנערך בעל פה, כשלא התקיים כל חריגה נדירה המצדיקה סטייה מהוראות החוק, ואף להיפך. "נסיבות המקרה דווקא חייבו דרישה של כתב, שכן במועד בו נערכה הפגישה בין הצדדים, כבר ניתן פסק דין לפינוי וסילוק ידם של התובעים מהדירה, והופעלו נגדם הליכי הוצאה לפועל, ואף נחתם על ידם הסכם הפינוי", נכתב בפסק הדין.
עוד נכתב כי "על רקע אלה, הצורך במסמך בכתב אשר יעגן את ההסכמות בין הצדדים הוא לא רק צורך אלא הכרח. אך התובעים בחרו מטעמים השמורים עמם, שלא הובהרו ואם הובהרו לא הובנו, להמשיך ולערוך הסכמים בעל פה בניגוד להסכמים עליהם חתמו. זאת גם לאחר שנוכחו כי הנתבעים - כך לטענתם - מפרים השכם וערב את ההתחייבוית שנתנו להם בעבר בעל פה". השופט חייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחה של עורך דין בסך 36 אלף שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "