ערבים בשירות לאומי: רק לא לכפות בחקיקה

"חוק שיחייב צעירים ערבים להתנדב לשירות לאומי יתברר כטעות. לא יכולים לכפות על אנשים להתנדב". כך סבורים רבים במגזר הערבי. חלקם התריעו כי אם יעבור החוק - ההתנגדות לשירות אזרחי-לאומי רק תגבר. עם זאת, ברחוב הערבי מבקרים את ההתנגדות הכוללנית שמבטאים חברי הכנסת הערבים לשירות בכלל, וטוענים: "אין הבדל בין מי שעובד בכנסת ובין מתנדב. כולם עובדים בשם המדינה".

המאבק לשינוי חוק טל, כותרות אחרונות

נתניהו לוועדה לקידום השוויון בנטל: להקשיב לעם

ח"כ, פרופ', עו"ד ופראייר: מי ומי בוועדת טל?

החרדים לא חוששים מחוק טל חדש: מופז אינו לבני

היום נפגשה לראשונה ועדת חוק טל, בינתיים בלי נציג ערבי שצפוי להצטרף בהמשך. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בישיבה הראשונה של הוועדה לשוויון בנטל וציין עקרונות מרכזיים שצריכים להנחות אותה: "חלוקה בנטל, הדרגתיות בביצוע, הכללת יהודים וערבים כאחד - וכל זאת מבלי לשסות ציבור בציבור". 

בשנים האחרונות גדל מספר המתנדבים הערבים לשירות לאומי-אזרחי. במשרד המדע, שהשירות נמצא תחת אחריותו, הסבירו: "בדואים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים משתלבים בכל שנה בשירות אזרחי-לאומי ומתנדבים במסגרות שונות ברחבי הארץ, רובם ביישובים ערבים. הם עוסקים בתחומי רווחה, בריאות וחינוך".עם זאת, חלקם סובלים מאיומים בשל כך.

כיום מתנדבים כ-2,400 ערבים לשירות אזרחי-לאומי. 15% מהם מתנדבים זו השנה השנייה. מדובר בבנים ובנות בני 24-18, ש-15% מהם משרתים בקהילה הערבית, והיתר בתפקידים חופפים שמשרתים את האוכלוסייה הכללית. 90% מהמשרתים הן בנות ו-10% בנים, נמסר מהמשרד.

"אין לנו ארץ אחרת"

מנהל בית הספר היסודי בטמרה, נאאל זועבי, דווקא מעודד צעירים להשתלב בשירות האזרחי. "מבחינה מוסרית כאזרחים אנו מחויבים לעשות מאמצים להשתלב בחברה. שירות אזרחי הוא מהותי עבורנו. קל יותר להגיע להישגים כאשר אנו תורמים למדינה ולקהילה".

לדבריו, יש משמעות חינוכית ממדרגה ראשונה לכך שאזרח יכול להגיע למיצוי ולסיפוק עצמי דרך נתינה וקבלת אחריות. "הגיע הזמן שערביי ישראל ידאגו לאינטרס שלהם כי הם חלק ממדינת ישראל. הרי אין לנו ארץ אחרת. צר לי שחלק מהמנהיגות מנסה להפיק רווח מנושא של בחירה ותרומה לאחרים. הגיע הזמן לגלות בגרות ולהפסיק לשעבד את המגזר לטובת אינטרסים אישיים ופוליטיים".

דלאל עבאדה, תושבת עמק יזרעאל, עובדת זה כשנתיים כרכזת שירות אזרחי. "זה הולך טוב ויש הרבה ביקוש", האי אומרת, למרות שהמספרים צנועים יחסית. "נכון להיום יש אצלנו 125 משרתים מכל הכפרים הערביים בצפון, ועד עכשיו נרשמו 70 צעירים לשנה הבאה. המספר הזה יגדל עוד יותר".

עבאדה הוסיפה: "רבים התנגדו לשירות האזרחי, אבל כששמעו במה מדובר שינו את דעתם ועודדו אותנו. הם פשוט קיבלו אינפורמציה לא נכונה על העשייה שלנו. המתנדבים אצלנו משרתים באוניברסיטאות, במגן דוד אדום ובכל בתי החולים בנצרת".

עם זאת, היא אינה תומכת בהצעת החוק שאמורה לחייב ערבים לשרת. "אני מעדיפה ששירות אזרחי יישאר כבחירה, בלי חוקים. אם החוק יעבור - ההתנגדות תתרחב. אני אישית מאמינה במה שאני עושה ואם הייתה אפשרות לשירות אזרחי בזמני, הייתי מתנדבת בכיף".

ח"כים, שנו גישה

חאזם אמארה (19) תושב כפר כנא החל בשירות האזרחי לפני שמונה חודשים, והיום הוא מתנדב בתחנת כיבוי אש בעפולה. "אני שמח מאוד וגאה על הצעד הזה. אני מציל חיי אדם בתאונות דרכים, בשריפות ובאירועים אחרים, ולא משנה אם זה ערבי או יהודי. כך אני גם מקבל מהמדינה יותר זכויות".

חאזם אמארה. גאה להציל חיי אדם (צילום: HNN)

אמארה הוסיף: "אני מעודד כל אחד להשתלב בשירות האזרחי, ובעד שזו תהיה חובה. המתנגדים לא מעניינים אותי, אני מחליט לעצמי". לחברי הכנסת הערבים שמתנגדים למהלך, הוא מציע לשנות גישה: "אין הבדל בין מי שעובד בכנסת ובין מי שמתנדב לשירות אזרחי. כולם עובדים בשם המדינה".

רונה חג'אג'רה (21) תושבת ערב אל-חג'אג'רה, סבורה כי "השירות האזרחי הוא צעד מצוין שמאפשר להכיר אנשים, לעזור לאנשים במוסדות שונים. אני מתנדבת בבית ספר אצלנו בכפר, עוזרת לתלמידים ולמורות. אני גם מעבירה הרצאות לתלמידים בנושאים חברתיים כמו אלימות, במטרה להגביר את המודעות". היא סיפרה כי היא זוכה לתמיכה מבעלה, "והאנשים שמתנגדים לשירות האזרחי לא מבינים את תוכנו. במיוחד חברי הכנסת הערבים. אני חייבת לומר שאנחנו מעניקים עזרה לאנשים שחברי הכנסת לא עוזרים להם. כל אדם והתפקיד שלו".

חג'אג'רה. "כל אחד והתפקיד שלו"

פאדל סואלחה (57), תושב בית ג'אן, רכז מתנדבים בעמותה לשוויון חברתי, סיפר כי הוא ממלא תפקיד של רכז בשירות האזרחי זה תשעה חודשים באזור הצפון, ועובד עם כל העדות. "תחתיי 55 מתנדבים, רובם בנות, שמשרתים בשירות קהילתי במוסדות ציבוריים. המתנדבים נתקלים בקשיים ומתמודדים עם לחצים בשל התנגדות של רוב המנהיגות במגזר. אבל יש היענות גדולה בקרב הצעירים לשירות האזרחי, ורואים זאת במספרים".

הוא סיפר עוד: "אישית לא נתקלתי באיומים, אבל אם מתנדב מאוים - אני פונה למאיימים בצורה תרבותית ומנומסת, מסביר מה זה שירות אזרחי עד שהם משתכנעים". הוא אף הודה למנכ"ל מנהלת השירות האזרחי "על התרומה למגזר", ועם זאת התריע מפני טעות חמורה שעלולה לקרות, אם יאשרו חוק שיחייב צעירים ערבים להתנדב לשירות האזרחי, "כי לא יכולים לכפות על אנשים להתנדב".  

לדברי מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר-שלום ג'רבי, 75% מהמתנדבים בשירות האזרחי מהמגזר הערבי משרתים בכפרים ובמועצות ו-25% מהם משרתים מחוץ לקהילה. "חלק מההנהגה הערבית מתנגדת לשירות הלאומי-אזרחי ומכנה את המתנדבים 'מצורעים'. כדי להתמודד עם זה אנו נפגשים הרבה עם המתנדבים, במטרה לתת להם הרגשה טובה".

גם ג'רבי סבור כי הצעת החוק מחטיאה את המטרה: "אני לא חושב שיכולים לחייב אדם להתנדב. צריך להשאיר את השירות האזרחי בהתנדבות. חשוב להבהיר שהשירות לא קשור למשרד הביטחון ולצבא. אנו קוראים לצעירים לבוא ולהתנדב בחברה שלהם".

אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל שותף של עמותת יוזמות קרן אברהם, הזהיר אף הוא מ"חקיקה גורפת ומחייבת". "זו תהיה טעות קשה מצד המדינה ואבן נגף נוספת בדרך לבניית חיים משותפים בין יהודים וערבים בישראל", הסביר. תחת זאת הוא הציע לממשלה להידבר עם המנהיגות הערבית, כדי ליצור מנגנון התנדבות קהילתית בהסכמה, על בסיס ניתוק מוחלט ממערכת הביטחון וכחלק מתוכנית מקיפה לצמצום הפערים בין יהודים וערבים בישראל.

איימו עד שהפסיקה להתנדב

במשרד המדע מדווחים על איומים שהמתנדבים נאלצים לספוג. בביר אל-מכסור התקיף חבר מועצה מקומית את רכזת השירות האזרחי-לאומי והיא אף נזקקה לאשפוז. מתנדבת אחרת קיבלה עשרות שיחות טלפון מאיימות שגרמו לה בסופו של דבר להפסיק את שירותה ולא להשלים את שנת השירות השנייה שתכננה.

עוד מסרו במשרד המדע, כי עמותת הצעירים הערבים "בלדנא" הובילה קמפיין נגד השירות האזרחי, וקיימה תחרות נושאת פרסים לעיצוב כרזות והפקת סרטים נגד הנושא. הזוכים בתחרות היו מעצבי המודעה הבוטה ביותר.

דווח גם על מתנדבת מכפר ברא, שאף זכתה לתעודת הוקרה כמתנדבת מצטיינת בשירות האזרחי-לאומי על התנדבותה בבית לוינשטיין. היא קיבלה כמה פעמים איומים טלפוניים תוך דרישה שתפסיק את השירות. משלא נענתה, נוקבו צמיגי מכוניתה. "איומים רבים הגיעו לעמותה לשוויון חברתי, המפעילה שירות לאומי במגזר הערבי, בהם דרשו המאיימים לסגור את משרדיהם בנצרת", נמסר ממשרד המדע.

ח"כים: נקרא לא לכבד את החוק

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) הציע לראש הממשלה "לא לבחון את כושר ההתנגדות שלנו לניסיון לכפות עלינו שירות שאנחנו מתנגדים לו. זו תהיה טעות קשה. במקום 'לעשות שרירים' מולנו, מן הדין היה לתרום לשילוב ערבים באמצעות יצירת מקומות עבודה ושילוב תעסוקתי". טיבי הוסיף: "במלחמת החילונים בחרדים לא נסכים להיות הקורבן הערבי". לדבריו, ועדת המעקב העליונה תומכת בהתנדבות בקהילה אך מתנגדת לשירות לאומי.

חברו לסיעה, ח"כ טלב א-סאנע, אמר כי היוזמה מונעת משיקולים פסולים. "עובדה שהממשלה יוזמת הצעת חוק בסוגיה עקרונית ללא דיון מקדים עם ועדת המעקב, תוך התעלמות מרצון הציבור הערבי ומנהיגיו. זו כפיית דעה אידיאולוגית וזה סותר מהותית את עקרון ההתנדבות. ניסיון החקיקה יוביל למרד אזרחי. נקרא לאזרחים הערבים לא לכבד חוק זה".

ח"כ חנין זועבי (בל"ד) הבהירה: "הצהרה זו כמוה כהכרזת מלחמה על הפלסטינים בישראל. מדינה שמנסה לכפות תוכנית המנוגדת לרצונות אוכלוסיית היעד שלה, היא מדינה עיוורת הנוהגת בטיפשות". היא הוסיפה: "תירוץ חלוקת הנטל מבהיר כי הממשלה אינה מכירה בהיסטוריה שלמה, שבה מרבית המדינה נבנתה על חשבון האוכלוסייה הפלסטינית, תוך נישול קרקעות ואפליה מתמשכת".

גם הפעיל החברתי אימן חאג' יחיא מטייבה ניבא כי החוק לא יועיל, "כי רוב הציבור הערבי יסרב ליטול חלק בשירות האזרחי. לא נסכים להיות שרתי מדינה שמגדירה את עצמה כמדינה ציונית. המדינה ממשיכה במלחמה שלה נגד הציבור הערבי וכיבוש העם הפלסטיני, ומובן מאליו שלא נהיה חלק מזה".