פייסבוק וטוויטר: כמו סקס ואוכל
מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד מגלה ששיתוף מידע אישי ברשת מפעיל את אזורי המוח המקושרים לתחושות עונג. כלומר שאתם באמת נהנים - לא סתם משועממים
האם תהיתם אי פעם למה אתם כל כך נהנים לספר על הרגשות והחוויות האישיות שלכם בפייסבוק? או אולי ניסיתם להבין מדוע חברים שלכם מצייצים את עצמם לדעת? אם חשבתם שהתשובה היא אופי נרקיסיסטי או שעמום כללי מהחיים, תחשבו שוב. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו מחקר המגלה שהאשם בשיתוף היתר הזה הוא המוח האנושי, שאוהב שמגרים אותו באזורים מסוימים.
עוד ב-ynet מחשבים:
באמצעות עריכה של סדרת ניסויים, החוקרים מצאו שחשיפת מידע אישי מפעיל את אותם האזורים במוח האחראים על תחושת העונג בזמן קיום יחסי מין, אכילה או קבלת כסף. עוצמת העונג אמנם אינה זהה לחוויות אלו, אך המחקר מגלה ששיתוף במידע אישי הוא פעולה מתגמלת ברמה הפיזיולוגית.
יוזמי המחקר מסתמכים על נתונים של סקרים ומחקרים קודמים, לפיהם 30%-40% מהשיח היומיומי שלנו נועד כדי שנוכל לידע אחרים לגבי המעשים שלנו והקשרים החברתיים שלנו. בנוסף, הם מצטטים מסקר שבוצע לאחרונה שמגלה כי למעלה מ-80% מהפוסטים המועלים ברשתות החברתיות עוסקים בחוויות האישיות של גולשים בזמן אמת.
רק על עצמי לספר אהבתי
יוזמי המחקר ערכו סדרה של ניסויים בהם כדי למדוד את מידת התגמול האישי שאדם מקבל כשהוא מדבר על עצמו. לצורך כך החוקרים חיברו קבוצה של נבדקים למכשיר MRI ובדקו את פעילות המוח בזמן שהנבדקים נשאלו על דעותיהם האישיות ועל דעותיהם של אנשים אחרים. המחקר מצא שאזורי המוח המקושרים עם מערכת התגמול, כמו גרעין האקומבנס (NAcc) ואזור ה-VTA, שמכיל תאים המייצרים ומשחררים דופמין. באזורים אלו נרשמה פעילות ערה בזמן שאנשים דיברו על עצמם והדעות שלהם, ורמת פעילות פחות עוצמתית כאשר הם דיברו על דעותיהם של אנשים אחרים.
בחלק השני של המחקר, החוקרים ניסו להבין עד כמה השפעה יש לקיומו של קהל. "לא ידענו האם חשיפה עצמית היא פעילות מתגמלת כי האדם צריך לחשוב על עצמו, ולחשוב על עצמך היא פעילות מתגמלת, או האם זה באמת חשוב שיש לך קהל", כותבת עורכת המחקר הראשית, דיאנה טמיר (Tamir). לשאלה הזו התקבלה התשובה הצפויה: מערכת התגמול במוח היתה פעילה יותר כשהנבדקים שיתפו את דעותיהם, ופעילה פחות כאשר הם חשבו שדבריהם לא יגיעו לאיש.
"אני מאמינה שהמחקר עוזר להסביר מדוע אנשים משתמשים ברשתות חברתיות בתכיפות כה גבוהה", אמרה טמיר. "הוא עוזר להבין מדוע טוויטר קיימת ומדוע פייסבוק כל כך פופולרית, השיתוף פשוט גורם להם להנאה". ממצאי מחקר עוזרים להבין טוב יותר גם את ממצאיו של מחקר אחר, שתוצאותיו פורסמו בפברואר השנה, לפיו הדחף לעדכן ולהתעדכן ברשתות החברתות גדול מהדחף לסקס, סיגריות ואלכוהול.
במהלך המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב עת למחקרים פסיכולוגיים מדעיים וב"גרדיאן", חוקרים נתנו מכשירי בלקברי ל-205 אנשים בגילאים 85-18 בעיר הגרמנית וורצברג, ועקבו אחריהם במשך שבוע. במשך תקופת הניסוי, המשתתפים התבקשו לשלוח שבע הודעות טקסט בכל יום, ולדווח על הדחפים שהם חווים בזמן אמת. לאחר איסוף וניתוח של למעלה מעשרת אלפים הודעות, החוקרים גילו כי הדחף החזק ביותר של המשתתפים היה רצונם להיכנס לאתרים כמו טוויטר ופייסבוק.
עדכון: פרופסור עזי ברק, המתחמה בפסיכולוגיה של הסייברספייס, טוען כי המחקר לא באמת חושף משהו חדש. "התרגשות ומעורבות רגשית משתקפות בפעילות חשמלית במוח באזורים האחראים על עונג. זה נכון לגבי כתיבה הבעתית-רגשית (ברשת או בנייר), כמו שזה נכון לגבי כל פעילות אנושית שיש עמה התרגשות, מצפייה במשחק כדורגל ועד לוויכוח לוהט. אז אין כאן שום חדש ושום דבר ספציפי לגבי רשתות חברתיות או אינטרנט בכלל".
