ממשלת גבר-גבר

הממשלה החדשה היא המשך ישיר לסילוקה של ציפי לבני מראשות קדימה. עם סילוקה נסללה הדרך לברית הגברית-שוביניסטית של נתניהו, ברק וישי עם מופז. התחברות המפלגה לממשלת נתניהו מסמנת את ההידרדרות בהשתלבות נשים בהנהגת המדינה והחברה, וכישלון האינטרסים ה"נשיים", המגזריים (כמו שכר, קידום ועוד) והחברתיים: השקעה נרחבת בחינוך, בבריאות וברווחה.

ממשלת ה"אחדות הלאומית" היא ברית של ימין המובל בידי גברים "לוחמים" וגברים "רבנים" ממפלגות דתיות-חרדיות שחלקן מקדשות הדרת נשים. הרכב הממשלה פירושו מכה קשה להצלחתן היחסית של הנשים בפוליטיקה ונסיגה מהישגי המגזר הנשי בשנים האחרונות.

פרצה דרך לאחרות. לבני בהופעת הפרישה בכנסת (צילום: גיל יוחנן )

עוד בערוץ הדעות של ynet:

תומכי ישראל אינם רצויים במגדל השן האקדמי / ג'וליו מיאוטי

מופז ונתניהו מצילים אותנו / עמרי אריאב

הנהגתה של קדימה והאופוזיציה בראשות ציפי לבני הביאה לכך ששתי נשים בולטות ומצטיינות כמו שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון נבחרו להוביל את מפלגותיהן, העבודה ומרצ. שתי המפלגות, המחויבות לשוויון חברתי ומגדרי, הידרדרו באופן מחפיר במהלך העשור האחרון, בהובלת גברים. העבודה נוהלה בשיטות הכוחניות שהובילו אהוד ברק וחבריו והרסו את המפלגה כמעט ללא סיכויי תקומה. במרצ, שהוקמה על ידי נשים ונישאה על גב תמיכת נשים, נכנסו רק שלושה גברים לכנסת הנוכחית וזהבה גלאון הודרה לטובת גבר.

התמיכה הנרחבת שלה זכתה לבני מציבור הנשים, בהתמודדות מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה, תרמה להסרת חסמים אצל נשים (וגברים) ביחס לאפשרות של מנהיגות נשית בראש מפלגה. בזכות ניצחונה, גם חברות וחברי העבודה ומרצ הבינו את הפוטנציאל של הנהגה נשית מבחינת התמיכה הציבורית במפלגות. לפיכך, סילוקה של ציפי לבני מראשות קדימה, הוא מכה אנושה למאבק נגד הדרת נשים ולמען הנהגתן במרחב הציבורי והפוליטי.

בהופעתן של השלוש באירועי יום האשה הבינלאומי לפני חודשיים, שארגן מינהל נשים בהרצליה, בהשתתפות כ-1,000 נשים, הקרינה כל אחת מהשלוש עוצמה, חוכמה וכישרון. אירוע זה, כמו אירועים רבים נוספים שהתקיימו ברחבי הארץ, היוו חגיגה של הישגים במאבק על השתלבות נשים בהנהגת החברה. הם הפיחו תקווה כי התרחשות זו תביא לשינוי בתרבות ובשיח הפוליטיים ובסדרי העדיפויות, עם דגש ברור על סוגיות חברתיות, צדק חברתי וקידום תהליכי המשא ומתן על השלום.

בזכות העוצמה הציבורית-פוליטית הגוברת של נשים, נחשפו ממדי הדרת נשים במרחב הציבורי ובה בעת התגלתה גם התרחבות השפעת המפלגות הדתיות והחרדיות על אופי החיים בישראל, בצבא, בתחבורה הציבורית, באירועים ממלכתיים ועוד. כוחן הרב של מפלגות אלו, שחלקן מקדשות בגלוי הדרת נשים וחלקן עושות כך בפועל צברה תאוצה ניכרת בתקופת ממשל נתניהו שהעדיף מלכתחילה ממשלה "יציבה" עם דתיים, חרדים וימנים קיצוניים על פני שותפות אמת עם קדימה, כשאשה בראשה. ביבי נתניהו ואהוד ברק בחרו בשוביניזם הלאומני של ליברמן והבתים היהודיים ובשוביניזם המגדרי של הרבנים.

כניסתו של שאול מופז, גנרל בדימוס, לממשלה מחזקת את המגמות השוביניסטיות. מראשית דרכו בקדימה הוא פעל נגד הנהגתה של לבני, לא משום שהיא אשה, אלא משום שהוא "גבר גבר", כמו גנרלים רבים לפניו, הטוענים למלכות בשם ההצלחה במלחמות. כמותם הוא הבין שב"אזרחי" צריך לדבר חברתית-חינוכית כדי להיבחר, ולכן גם הוא בא לפוליטיקה עם שיר חדש על חשיבות הנושאים החברתיים, אך התפקיד שאותו הוא שש לקבל היה יו"ר ועדת חוץ וביטחון. אחרי שהכניע את לבני וסילק אותה מראשות המפלגה, הבין שהיה זה ניצחון קצר מועד, כי הציבור בחוץ רוצה פוליטיקאים מזן אחר, "נשי" יותר, בזמן שהוא חבר טוב בברית הימין-הלאומי-הדתי-הגברי.

אם ציפי לבני תחליט לחזור לפוליטיקה, אין ספק שנשים רבות מאד יצטרפו אליה. הסילוק שלה, בעיני, הוא סמל לסילוק של כולנו, גננות, מורות, אמהות, אחיות, חיילות, צעירות ומבוגרות, משותפות אמת בהובלת החברה ובהשפעה על דרכה. 

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללה האקדמית בית ברל ובמכללת לוינסקי ומרכזת פרלמנט נשים .

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il