לא שכירים ולא קבלן: "פרי-לאנסרים" בממשלה

בפברואר האחרון נפל דבר ביחסי העבודה בישראל. בתום שביתה ממושכת, הגיעו הממשלה והסתדרות העובדים להסכם על קליטת עובדי הקבלן המוגדרים כ"עובדי כתף אל כתף" לשירות המדינה.

ההסכם הכיר בכך ששיטת ההעסקה בהתהוותה בשנים האחרונות בישראל, לפיה במשרדי הממשלה יכולים לעבוד זה לצד זה עובדים הזכאים לכל הזכויות של עובדי מדינה ועובדים שאינם זכאים לאף אחת מהזכויות הללו, אינה צודקת ואינה צריכה להתקיים.

ההסכם קבע כי עובדי קבלן, המועסקים דרך חברות כוח אדם ואינם מקבלים תנאים מועדפים של עובדי מדינה, יעברו להעסקה ישירה על ידי המדינה אם יוכח כי הם מבצעים עבודה זה לזו של חבריהם למשרד המוגדרים כעובדי מדינה.

עם זאת, העסקה דרך חברת קבלן אינה שיטת ההעסקה היחידה שבה משתמשת הממשלה כדי לצמצם את ההוצאות הכספיות והסרבול הביורוקרטי הכרוכים בהעסקה ישירה. ישנם גם עובדים בשירות המדינה שמועסקים כ"פרי-לאנסרים" המוציאים חשבוניות על שירותיהם. כמה מהם, מסתבר, עובדים במציאות שאינה שונה כלל וכלל מזו של עובדי ה"כתף אל כתף" שלמענם נאבקה ההסתדרות לא מזמן.  

בלי פנסיה, בלי ביטוח לאומי, אבל מחתים כרטיס

שוחחתי עם עו"ד צעיר, שביקש לא להזדהות בשמו, עובד באחת היחידות של משרד המשפטים במעדמ של עובד "נציג".

"משמעות ההגדרה היא שאני לא שכיר אלא סוג של עצמאי", סיפר לי העו"ד. "אני מקבל שכר טרחה ממשרד המשפטים, חוסך לבד לפנסיה ומשלם לבד את דמי הביטוח הלאומי ואת עלות חידוש הרישיון. כמו כל עצמאי, אני לא זכאי לימי חופשה או מחלה וגם לא לדמי אבטלה כאשר עבודתי מופסקת. עם זאת, אני עובד כל יום לפחות 8 שעות באותו משרד ומחתים כרטיס. אין לי זמן לקחת על עצמי עבודה אחרת ואני מבצע את אותה העבודה שמבצעים עובדי המדינה".

לדברי אותו עו"ד, שליש מהעובדים במשרד המשפטים הם עובדים נציגים. תופעת העובדים הנציגים מקיפה כמה עשרות המועסקים במשרד המשפטים, אולם אין מדובר בכל עובדי הפרילאנס המועסקים בשירות המדינה. קשה להעריך כמה עובדים נציגים נמצאים בשירות המדינה, כשם שעם פרוץ השביתה הכללית האחרונה, לא היה ברור כמה עובדי קבלן יש במשרדי הממשלה.

"ההסכם בין ההסדרות לאוצר נועד למנוע את ההתחכמויות הללו ולקבוע שמי שמבצע את אותה עבודה כמו עובדי המדינה, יהיה עובד מדינה" אומר העו"ד. "אבל העובדים הנציגים לא נקלטו למרות שאין עובדים שההגדרה 'כתף אל כתף' מתאימה להם יותר".

זול? אולי. יעיל? לא בהכרח

"השכר לשעה גבוה יותר מזה שמקבלים עובדי המדינה שלצדי. השכר ההתחלתי הוא 43 שקלים לשעה והוא עולה ב-2 שקלים כל חצי שנה. משרד המשפטים מספק עבודה בהיקף של כ-200 שעות חודשיות כך שאפשר להרוויח משכורת סבירה. אבל צריך לזכור שאנחנו משלמים לבד ביטוח לאומי, שהוא גבוה במיוחד מכיוון שאנחנו עצמאיים ומפרישים לבד לפנסיה. בנוסף, אין לנו שכר גלובלי כך שבחודש שיש בו חגים רבים המשכורת יכולה גם להיחתך בחצי".

גם היעילות של שיטת ההעסקה מוטלת בספק, לטענתו. "מכיוון שהמדינה חוששת מהיווצרות של יחסי עובד-מעביד, העובדים הנציגים חותמים על חוזה אישי לשנה ונדיר שמאריכים את החוזה יותר מפעם אחת. כמעט כל העובדים עוזבים אחרי שנתיים. כדי לצמצם עלויות, מעסיקים בעיקר צעירים שסיימו הרגע את לימודיהם וזמן ההכשרה שלהם ארוך יחסית. עד שהעובד צובר ידע וניסיון, הוא מוחלף בעובד אחר, שכרגע סיים את לימודיו".

"לוועד אין אינטרס להגן עלינו"

לדבריו, העבודה עבור משרד המשפטים מזמנת חיכוך יומיומי עם גורמים שהשפעתם על הנעשה בשוק הפרטי היא מכרעת. מסיבה זו, העובדים הנציגים מעוניינים לשמור על יחסים טובים עם עובדי ומנהלי המשרד שמצידם, מעוניינים לשמור על המצב הקיים שבו העובדים הנציגים אינם זוכים למעמד של עובדים קבועים, למרות שהם לא בדיוק חופשיים לתת שירות למי שהם בוחרים, כמו כל עצמאי.

"רשמית, אני עצמאי, אבל לא יראו את זה בעין יפה אם אלך מוקדם או אקח על עצמי עבודה ממקור אחר שהיא משתלמת יותר.צריך להבין שהמשרד שאני עובד בו מפקח על הנישה שבה אני מתמחה ושבה אעבוד אחר כך שמגזר הפרטי, אז חשוב לשמור איתם על יחסים טובים".

לדבריו, לוועדי העובדים במגזר הציבורי אין אינטרס לפעול למען העובדים הנציגים, מפני שהם מקלים את העומס על העובדים מן המניין. "אני לא מבין למה להסתדרות יש אינטרס להתעלם מאיתנו... אולי הם אפילו לא מודעים לקיומנו מאחר ולוועד העובדים שלנו (שלא מייצג את הנציגים) אין אינטרס לדחוף את הסוגיה שלנו".

תגובות לכתבה: העסקת הנציגים מוסדרת בחוק

עם זאת, על פי דובר ההסתדרות מתנהל כיום משא ומתן עם האוצר בנוגע לחוזים האישיים בשירות המדינה, שבמסגרתו עשויים להיבדק עיוותים שונים בשיטת העסקה זו.

בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים אישרו, כי אכן לאגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים יש אישור להעסיק עצמאיים. "סוג ההעסקה של נציגים באפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, מעוגן ב'חוק האפוטרופוס הכללי'", נמסר בתגובה מנציבות שירות המדינה. "מכיוון שלא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המדינה לנציגים, הם לא עובדי המדינה ואינם בטיפולה של נציבות שירות המדינה".

על פי נוסח החוק, "האפוטרופוס הכללי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה שהוא ממונה עליהם (להלן – נציג)". בנוסח החוק מצוין, כי "נציג יפעל לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין האפוטרופוס הכללי או המדינה".

עוד מצוין, כי "האפוטרופוס הכללי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה".

במשרד המשפטים אמרו בתגובה, כי "המקום היחיד במשרד המשפטים שמעסיק עובדים כ"עובדי נציג" הוא אגף האפוטרופוס הכללי".

המידע הראשוני שהוביל לכתיבת הכתבה התקבל בדואר האדום