החברים של מופז ונתניהו: קיצור תולדות הקומבינה
מהתרגיל המבריק לתרגיל המסריח, מהמיצובישי של גולדפרב ועד פילוג העבודה. ynet נזכר בכל התרגילים הפוליטיים
החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את הקדמת הבחירות ולצרף את קדימה לממשלה הסעירה את המערכת הפוליטית ועוררה תדהמה וביקורת רבה, אבל האמת היא שהמערכת הפוליטית בישראל ידעה לא מעט סערות ותרגילים. נזכרנו בבולטים שבהם.
פרס ו"התרגיל המסריח"
1990. שמעון פרס, אז שר בממשלתו של יצחק שמיר, רקח מהלך להפלתו של ראש הממשלה לאחר שהגיע להסכם עם ש"ס. שמיר, שגילה על התרגיל, פיטר את פרס, וממשלתו נפלה בהצעת אי-אמון. בעקבות זאת הוטלה על פרס מלאכת הרכבת הממשלה הבאה.
פצצת אחדות, כותרות אחרונות
שר בליכוד: "שלושת המוסקטרים מהסיירת ביזו אותנו"
היועץ לשעבר למופז: הפנית עורף לצדק החברתי
חיים רמון פרש מקדימה: "חזרנו להיות הליכוד"
מופז מונה, נתניהו הובך: "עוד שרים לקדימה"
ש"ס סירבה להצטרף לממשלת פרס, אך הוא הצליח לשכנע את ח"כ אברהם שריר מהליכוד לתמוך בו וכך להשיג רוב בכנסת. אלא ששני ח"כים מאגודת ישראל, שהייתה אמורה להיות חלק מהממשלה החדשה, סיכלו את המהלך ופרס נאלץ להודות בכישלונו. בעקבות זאת חזר הכדור לידיו של שמיר, והוא הצליח להקים קואליציה, הפעם בלי המערך.
מי שטבע את הביטוי "התרגיל המסריח" היה דווקא יצחק רבין, חברו של פרס למפלגה ויריבו הפוליטי המושבע. "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית", אמר רבין.
רבין ו"התרגיל המבריק"
בדצמבר 1976, לקראת סופה של ממשלת רבין הראשונה, העלתה החזית הדתית התורתית הצעת אי-אמון בממשלה, לאחר ששרים שהשתתפו בטקס קבלת מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר נאלצו לחלל את השבת. שניים משרי המפד"ל נמנעו בהצבעה, וראש הממשלה החליט להתייחס לכך כאל התפטרות.
ב-20 בדצמבר הודיע רבין על כוונתו להתפטר, ובעקבות זאת הוחלט על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות ל-17 במאי 1977, מה שהבטיח לרבין כמעט חצי שנה של ממשלת מעבר שבה אי אפשר להפיל אותה, בתקופה שבה הממשלה שלו הייתה בסכנה על רקע פרשות שחיתות. אולם, הבחירות נגמרו בניצחון של מנחם בגין ובהפלת המערך.
גולדפרב והמיצובישי
אלכס גולדפרב היה סגן שר השיכון בממשלת רבין השנייה מטעם סיעה שפרשה ממפלגת צומת. באוקטובר 1995, כאשר הצביע בעד הסכמי אוסלו ב', נטען כי תמך בהסכם תמורת מיצובישי - רכב השרד שקיבל כסגן שר בממשלה - למרות עמדתו הימנית. הוא מצדו טען שפעל משיקולים ענייניים.
כלנתריזם
רחמים כלנתר היה חבר בעיריית ירושלים מטעם סיעת "הפועל המזרחי" בשנות ה-50. באמצע העשור, כאשר סיעתו פעלה להדחת ראש העיר גרשון אגרון בעקבות תמיכתו בהקמת בריכת שחייה מעורבת ובית כנסת רפורמי, הוא חבר לאגרון ובתמורה מונה לסגנו. בעקבות הפרשה הוטבע המונח "כלתנריזם" המתאר מצב שבו פוליטיקאי "מחליף צד" עבור טובות הנאה.
קצב מנצח את פרס
בקיץ של שנת 2000 שמעון פרס כבר תפר חליפות לתפקיד נשיא המדינה. פרס היה בטוח שבזכות קשריו הטובים עם הרב עובדיה יוסף ייהנה מתמיכתם של 17 הח"כים של המפלגה בכנסת, אולם ברגע האמת נעלמו ההבטחות על "הצבעה חופשית" וכל הח"כים של המפלגה החרדית הצביעו בעד משה קצב, וזה ניצח בהפרש של שישה קולות.
ב"ידיעות אחרונות" דווח אז כי פרס המופתע מהתבוסה ניסה להשיג בטלפון את הרב עובדיה ללא הצלחה. פרס הפך לבסוף לאזרח מספר אחת בשנת 2007, אחרי שכהונתו של קצב הסתיימה בטונים צורמים בעקבות החקירה שהובילה להרשעתו באונס.
נתניהו מנסה לפלג את קדימה
2009. ראש הממשלה הטרי בנימין נתניהו לא מסתפק בכך שהצליח להרכיב את הממשלה, אף שקדימה זכתה במנדט אחד יותר בכנסת, ושם לו למטרה לפלג
את המפלגה בראשות ציפי לבני.
בקדימה הצליחו לבסוף לבלום את המהלך, שהתקבל בביקורת גם במפלגת השלטון. "דברים כאלה נעשו בעבר, הם נעשים גם היום, אבל אני לא בעד זה שזה יימשך ככה, זה לא בריא למדינה ולא בריא לדמוקרטיה כל התהליכים האלה", אמר השר מיכאל איתן לפני ישיבה של סיעת הליכוד בדצמבר 2009.
ברק עוזב את העבודה ונשאר בממשלה
ב-17 בינואר 2011 נחשף לראשונה ב-ynet ששר הביטחון אהוד ברק החליט לפרוש ממפלגת העבודה ולהקים סיעה חדשה יחד עם חברי הכנסת מתן וילנאי, שלום שמחון, עינת וילף ואורית נוקד. המהלך, שתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיע אחרי חודשים של מאבק עם חברים בסיעת העבודה שדרשו לפרוש מהממשלה לנוכח הקיפאון המדיני.
ח"כ שלי יחימוביץ' טענה כי מדובר במהלך "מושחת ואופורטוניסטי, שכל תכליתו לשמור על כיסאו של ברק בממשלה", אולם שר הביטחון התגונן: "שרון עשה את זה, בן-גוריון עשה את זה, גם פרס עשה את זה".
לפנייה לכתב/ת 
